ולרי גמנוביץ' חיה ונושמת את משחק הכדורעף 24 שעות ביממה. מהרגע שהיא קמה בבוקר עד הרגע שהיא קורסת מעייפות בסוף יום אימונים מאתגר או משחק מרתק, היא מקדישה כמעט כל רגע בחייה להפוך לגרסה הספורטיבית הטובה ביותר של עצמה. גמנוביץ' ממשיכה לבלוט העונה במדי קבוצת נאנסי מהליגה הצרפתית הבכירה. בשבוע שעבר נבחרה בפעם השנייה העונה לשחקנית המצטיינת של קבוצתה בניצחון על לה קאנה עם 12 נקודות.
גמנוביץ' חוגגת ניצחון במדי נאנסי (צילום: Kevin Clement, באדיבות קבוצת Vandœuvre Les Nancy)
גמנוביץ' בפעולה. "אם אני רוצה משהו, זה אומר שאני כבר בדרך לשם" (צילום: Kevin Clement, באדיבות קבוצת Vandœuvre Les Nancy)
"המטרה שלי היא תמיד לנצח!", אומרת גמנוביץ' בריאיון ל'דבר', "לקחת העונה את כל התארים: את האליפות, את הגביע ואת הגביע האירופי CEV Cup (התחרות האירופית השנייה בחשיבותה). אני מרגישה שכל הקבוצות העונה בצרפת כמעט באותה הרמה. אלו אולי מטרות גדולות, אבל אם אני רוצה משהו, זה אומר שאני כבר בדרך לשם. גם אם לא אצליח להגיע למטרה הזו ספציפית, אגיע הכי קרוב אליה שניתן".
"הרווחתי את המקום שלי בהרכב"
גמנוביץ' בת ה-21 משחקת בתפקיד ההתקפי של המצליבה, ונישאת לגובה די ייחודי בספורט הישראלי של 1.87 מטר. בחורף 2023 נסעה למבחנים בנאנסי ובקבוצה צרפתית נוספת. "טסתי לחופשה והסוכן שלי גוסטבו מצ'יק אירגן לי כמה אימונים שבהם יסתכלו עליי ויגידו לי אם אני מתאימה לרמות האלה".
בנאנסי התרשמו והחליטו להחתים אותה על חוזה בתחילת עונת 2023/24. המעבר לליגה הצרפתית האיכותית היה מאתגר והציף קשיים. "כשהגעתי, היה לי בעיקר קשה עם עצמי. הייתי כל הזמן בלחץ שאני לא מתאימה לליגה הצרפתית ולא היה לי מושג איך אסתדר פה".
במדי נאנסי (צילום: Kevin Clement, באדיבות קבוצת Vandœuvre Les Nancy)
מנחיתה. "השחקניות עזרו לי להשתלב ויש אווירה טובה במועדון" (צילום: Kevin Clement, באדיבות קבוצת Vandœuvre Les Nancy)
למרות ההתחלה הקשה, מאמן הקבוצה אנדרה סה מפורטוגל האמין בגמנוביץ' והמשיך לטפח אותה. "למזלי קיבלו אותי ממש טוב. המאמן האמין בי מהרגע הראשון ועזר לי להתקדם ולהשתלב. הוא משקיע בי המון וממש רוצה שאצליח. גם השחקניות עזרו לי להשתלב ויש אווירה טובה במועדון".
נאנסי סיימה את העונה שעברה במקום הרביעי בליגה, אך הודחה ברבע גמר הפלייאוף. את העונה הטובה של קבוצתה ראתה גמנוביץ' בעיקר מהספסל. "בשנה שעברה לא שיחקתי הרבה, אך המשכתי לעבוד מאוד קשה ולהשתפר. שיחקתי כמה נקודות פה, חצי מערכה שם וקיבלתי דקות במשחקים קלים יותר. הייתי פשוט מתאמנת הרבה ולא משחקת. זה היה לי קשה נפשית, כי אנחנו מתאמנות כדי לשחק".
העבודה הקשה השתלמה, והעונה הפכה גמנוביץ' לשחקנית מרכזית בקבוצה ונבחרה בחודש האחרון פעמיים לשחקנית המצטיינת. "זה נתן לי הרבה כלים לעכשיו. עבדתי מאוד קשה והשתפרתי גם בצד המנטלי, כי אצלי זה פקטור מאוד חשוב. לדעתי מנטלית יותר קשה לי מאשר פיזית.
"אני מרגישה שהרווחתי את המקום שלי בהרכב, והמטרה שלי היא פשוט לשמור עליו. להיות כמה שיותר על המגרש ולשמור על הדקות שאני משחקת, כדי לצבור ניסיון נוסף ולהשתפר כמה שאני יכולה. באמת לתת את הכול מעצמי על המגרש, כדי שבהמשך אוכל להתקדם למועדון גדול יותר".
סבתא הרימה להנחתה
גמנוביץ' נולדה וגדלה בסנט פטרבורג ברוסיה. את האהבה שלה לספורט ולאורח חיים מקצועני ירשה ממשפחתה שעסקה כולה בענף טניס השולחן. "זה התחיל בסבא וסבתא שלי שהיו שחקנים מקצוענים, אחר כך גם דוד שלי ואימא שלי שיחקו באופן מקצועני. כשהייתי בת 12 סבתא שלי שלחה אותי לחוג כדורעף בסנט פטרבורג, וישר התאהבתי. הייתי ילדה גבוהה ואתלטית, ומהר מאוד זיהו את הכישרון שלי ושלחו אותי לבית ספר ספורט איכותי ולקבוצה טובה יותר".
שנה מאוחר יותר אימה התחילה את תהליך העלייה שלהן לישראל. היא נסעה לישראל, מצאה עבודה ושכרה דירה, וחיפשה לבתה את המקום הטוב ביותר להמשיך לטפח את הכישרון הייחודי שלה בענף הכדורעף. דרך הקשרים המשפחתיים בענף טניס השולחן נוצר הקשר עם המאמנת מרינה קרבצ'נקו שעבדה בווינגייט ויצרה את החיבור עם הפנימיה. "חיפשנו את המקום הכי טוב בארץ לקדם אותי כספורטאית. העדפנו פנימייה שאוכל להיות בה רוב הזמן, כדי שזה יהיה מקצועני. כשהייתי בת 13 ובאתי לבקר את אימא שלי בארץ, הלכתי להתאמן שם כמה אימונים".
בווינגייט התלהבו מהשחקנית הגבוהה והמוכשרת והודיעו למשפחה שיחכו לה בתחילת שנת הלימודים הבאה. בגיל 14 עלתה גמנוביץ' לישראל ומייד הצטרפה לפנימייה. "אפילו לא היה לי שבוע בארץ. הלכתי עם אימא שלי לחוף, להכיר קצת את הארץ, וזהו, נכנסתי לפנימייה. לא ידעתי מילה בעברית, באנגלית, כלום".
מביאות לנבחרת איכויות אירופיות
הליגה הצרפתית היא ליגה מקצוענית שמשחקות בה 14 קבוצות. הסגל של נאנסי כולל שחקניות בינלאומיות מארה"ב, קובה, ספרד, אוקראינה, שוודיה וקולומביה. כל משחקי הליגה משודרים באתר ההתאחדות, ואוהדים רבים מגיעים לצפות במשחקים. "במשחקים תמיד יש הרבה אוהדים שבאים לדחוף את הקבוצה קדימה. זה ענף די מפורסם פה. נאנסי נחשבת עיר קטנה יחסית, כמעט כולם תמיד יודעים שיש משחק ומגיעים לעודד אותנו. יש אווירה טובה ותמיד יש הרבה אוהדים, שעושים המון רעש ומעניקים תמיכה לקבוצה".
גמנוביץ' מודה לאיגוד הכדורעף ולמנכ"ל זוהר בר נצר שעזרו לה במעבר לליגה הצרפתית ובאישורים הנדרשים לדחיית השירות הצבאי, לסוכן שלה גוסטבו מצ'יק ולמאמנים שאימנו אותה בעבר בישראל, שממשיכים גם היום לתמוך בה ולשאול לשלומה במהלך העונה בצרפת.
קריאת שמחה (צילום: Kevin Clement, באדיבות קבוצת Vandœuvre Les Nancy)
ועוד חגיגות. "חזרתי מצרפת כשחקנית ברמה יותר גבוהה" (צילום: Kevin Clement, באדיבות קבוצת Vandœuvre Les Nancy)
את השיפור האישי שלה כשחקנית כדורעף היא מביאה גם לאימוני נבחרת ישראל. גמנוביץ' היא אחת משש שחקניות נבחרת ישראל המשחקות העונה בליגות האירופיות, לצד שיראל ג'נאח (קלאב קאיירוש, פורטוגל), פולינה מאליק (נארקונונן וולי מלנדוגנו, ליגה שנייה באיטליה), עמית קימל (נווארו סטראובינג, ליגה שנייה בגרמניה), אלה סעדה (לאמיה, יוון) ואיב קירשנבאום (קלצ'יט וולי, סלובניה).
בעקבות המעבר של שחקניות לליגות באירופה, נבחרת ישראל נהנית מפריחה מחודשת עם שחקניות הרבה יותר טובות ומקצועניות. "חזרתי מצרפת כשחקנית ברמה יותר גבוהה וכך גם שיראל, פולינה ושאר השחקניות. כל אחת מגיעה לנבחרת עם עוד ניסיון ולמידה של המשחק מהליגה שלהן. כולנו חזרנו חזקות וטובות יותר, ואז הרמה גם של הנבחרת עולה".
איפה היית רוצה לדמיין את עצמך בעוד חמש שנים?
"אני רוצה לשחק בליגה הראשונה באיטליה, בתור מציבה מובילה של קבוצה גדולה. בטופ של הטופ. אני מאמינה שתמיד צריך לחלום בגדול. גם אם אולי האחרים יגידו 'על מה היא מדברת?' – אני יודעת מה אני רוצה ולאן אני מכוונת".
