לאחר שבועיים של משא ומתן אינטנסיבי בוועידת האקלים של האו"ם, COP29, שנערכה בשבוע שעבר ובזה שלפניו בבאקו בירת אזרבייג'ן, הגיעו אמש (שבת) נציגי המדינות להסכם בעניין הפיצויים למדינות העניות. על פי ההסכם שהושג, המדינות העשירות יעבירו למדינות העניות 300 מיליארד דולר (1,112 מיליארד שקל) מדי שנה, בעשור הקרוב, כדי לסייע להן להיאבק בשינויי האקלים ולהתמודד עם נזקיהם.
סכום זה יכלול מימון ממקורות ציבוריים ופרטיים יחד, והכלכלנים של מדינות המערב טוענים שהוא מספיק כדי להתמודד עם השינויים שנדרשות המדינות העניות לעשות בכדי למנוע את המשך ההתחממות הגלובלית.
הסכום עשוי להישמע גבוה, אולם העסקה ספגה ביקורת קשות בעולם. המדינות המתפתחות דרשו 1,300 מיליארד דולר בשנה. המגעים היו קרובים לכישלון, וההסכם הושג באיחור של 33 שעות מהמועד שהוצב בלוח הזמנים של הוועידה.
ההתחייבות הקודמת של המדינות העשירות הייתה להעביר 100 מיליארד דולר בשנה למדינות העניות. ההסכם הזה נחתם ב-2020, ומימושו החל באיחור של שנתיים, ב-2022. הוא יפוג ב-2025, אז ייכנס לפועל ההסכם החדש, שנחתם לתקופה של עשור.
צוות המשא ומתן האפריקאי תיאר את ההסכם הסופי כ"מעט מדי, מאוחר מדי", והנציגה מהודו אמרה כי זהו "סכום פעוט". נציגי מרבית המדינות בעולם יצאו מאוכזבים מהוועידה, אחרי שכשלו בניסיונם להביא למימון גדול יותר עבור השינויים שנדרשים מהם בשביל לפלוט פחות גזי חממה, וכדי להתמודד עם עלויות הטיפול באסונות שהם חווים כתוצאה מההתחממות הגלובלית.
פעילי סביבה מוחים על טיוטה מוקדמת של ההסכם, בוועידת האקלים (צילום: AP Photo/Joshua A. Bickel)
ההבטחה להגדלת הסכום היא הכרה בכך שמדינות מתפתחות נושאות בנטל לא פרופורציונלי משינויי האקלים, למרות שמבחינה היסטורית, הם תרמו הכי פחות לשינויי האקלים. ראש גוף האקלים של האו"ם, סיימון שטיאל, הודה שההסכם רחוק מלהיות מושלם: "אף מדינה לא קיבלה את כל מה שהיא רצתה, ואנחנו עוזבים את באקו עם הר של עבודה".
ההסכם הוכרז בשעה 03:00 שעון מקומי ביום ראשון (02:00 בישראל). ההודעה התקבלה בתרועות ובמחיאות כפיים, אך הנציגה ההודית לא התבייש להפגין תסכול עז בדברים שנשא במעמד חתימת ההסכם. "הסכום שמוצע הוא דל להפליא. זה סכום פעוט", אמרה לילה ננדן בכנס. יו"ר 'הברית של מדינות האיים הקטנים' ושר הסביבה של סמואה, סדריק שוסטר: "האיים שלנו שוקעים. איך אתם מצפים שנחזור לנשים, לגברים ולילדים של מדינותינו עם עסקה כזו גרועה?".
הכספים שהובטחו צפויים לסייע למדינות עניות להיגמל מדלקי מאובנים ולהשקיע באנרגיה מתחדשת כמו רוח ואנרגיה סולארית. זאת לצד התחייבות לשלש את סכום הכסף שיסייע להיערכותן לשינויי אקלים.
השנה החולפת – שלפי BBC כמעט בטוח שתרשם כשנה החמה ביותר בהיסטוריה – הייתה משופעת בגלי חום עזים ובסערות קטלניות ברחבי העולם. מספר הנפגעים כתוצאה מפגעי מזג אוויר במדינות עניות גדול לאין שיעור ממספר הקורבנות במדינות העשירות.
ארגונים בינלאומיים מתחו אף הם ביקורת על ההסכם החדש. ג'ספר ממצי, ראש משלחת גרינפיס ל-COP29, כינה את ההסכם "לא מספק למרבה הצער" ואמר ש"הורסי טבע פזיזים" מוגנים על ידי "שאפתנות האקלים הנמוכה של כל ממשלה".
בארגון WaterAid תיארו את ההסכם כ"גזר דין מוות למיליונים", ואילו דובר 'המרד בהכחדה' אמר כי COP29 "נכשל". ראש אגף המדיניות בקואליציית הארגונים הסביבתיים 'Friends of Earth', מייק צ'יילדס, טען שרמת המנהיגות הסביבתית בעולם "רחוקה שנות אור" מזו שהייתה בוועידה של 2023 בדובאי. "השיחות הבינלאומיות האחרונות הללו לא הצליחו לפתור את שאלת מימון המאבק בשינוי האקלים", אמר צ'יילדס ל-BBC, "במקום זאת הן שוב בעטו בפחית במורד הכביש."
