"האישומים שבגינם הוצאו צווי מעצר לנתניהו וגלנט אינם נוגעים לפשעי מלחמה נקודתיים", אומרת ל'דבר' אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מומחית לדיני מלחמה, "אלא לטענה כי ישראל מרעיבה בכוונה תחילה את האוכלוסייה העזתית, רוצחת את העזתים על בסיס רדיפה פוליטית ולאומית, ומתקיפה אזרחים בכוונה תחילה".
"אלו אישומים מרחיקי לכת, מנותקים לחלוטין מהמציאות", היא טוענת, "הם מייחסים לישראל כוונות זדוניות להשמיד את האוכלוסייה העזתית ומתעלמים מהמאמצים הרבים שישראל עושה כדי למנוע תמותה של בלתי מעורבים".
פנינה שרביט ברוך (צילום: חן גלילי/ויקימדיה)
על פי קביעת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), נתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית כשותפים לביצוע המעשים במשותף עם אחרים: פשע המלחמה של הרעבה כשיטת לחימה, מניעה מכוונת של אמצעים חיוניים להישרדותם של תושבי עזה, כולל מזון, מים, תרופות וציוד רפואי, דלק וחשמל, ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה והכוונה של תקיפות נגד אוכלוסייה אזרחית.
האם ישראל מבצעת פשעי מלחמה?
"האישומים שבגינן הוציאו צווי מעצר לא נוגעים לפשעי מלחמה נקודתיים. שניים מבין שלושת האישומים נוגעים להיבטים הומניטריים, והשלישי להתנהלות הלחימה. הטענה שלישראל יש מדיניות סדורה שמטרתה להרעיב את האוכלוסייה העזתית, ולמנוע ממנה את האמצעים למחייתם, היא טענה שקרית.
"העובדות הן שהחל מנובמבר 2023 הסיוע ההומניטרי נכנס באופן רציף, למרות ההתנגדות של הציבור הישראלי שכללה גם התנגדות אקטיבית. נכון שהמצב בעזה גרוע. נכון שהמשבר ההומניטרי עצום. נכון שבאוקטובר, למשל, הייתה תקופה שהיה פחות סיוע. אבל זה לא מגיע לרמה של הרעבה מכוונת, שעליה מדובר בצווים. העזתים סובלים מזה שהסיוע לא תמיד מגיע אליהם, אבל זה לא בשליטתה של ישראל וברור שישראל אינה מונעת מהעזתים את הסיוע. מי שעושה את זה חמאס או ארגונים חמושים אחרים. האישומים נסמכים על דו"חות של האו"ם, המוטים באופן חד נגד ישראל".
ובכל זאת, האם ישראל מבצעת פשעי מלחמה?
"יש פשעי מלחמה שחיילים או מפקדים ביצעו באופן נקודתי. בכל מלחמה יש פשעי מלחמה, ותפקידו של צה"ל כצבא של מדינה דמוקרטית שומרת חוק הוא לאכוף את זה, להעניש את הפושעים, ובמקרים מסוימים גם לפנות להליכים פליליים. צה"ל לא מפרסם נתונים לגבי הפשעים שנחקרים, אולם ברור שבמלחמה הזו היו די הרבה מקרים כאלה. חלקם הגיעו לתקשורת, כמו למשל מעצרם של החיילים בשדה תימן. צריך לזכור שהמקרים האלה נעשו בהחלטות נקודתיות של חיילים או מפקדים ולא כמדיניות. כמדיניות, צה"ל לא מבצע פשעי מלחמה והוא נוקט באמצעי ביטחון שונים כדי להימנע מכך, כפי שתיארתי בראיון שערכנו בתחילת המלחמה".
מה לגבי מדיניות של צה"ל שמנוגדת לחוקי המלחמה? למשל הכלה של פרימטר – אזור מסוים שמי שנכנס אליו נורה למוות גם אם הוא אינו חמוש, מדיניות של שימוש באסירים כדי לשלול מלכוד של פירים או דירות, מדיניות של פיצוץ מבנים בשביל לשנות תוואי שטח טופוגרפי שיתאים יותר ללחימה? תקיפה של עיתונאים או מבנים שמשמשים ערוצי תקשורת?
"לא ניכנס לכל סעיף וסעיף, אבל הדברים שציינת נתונים לפרשנויות שונות ויש ויכוחים לגביהם. יכול להיות שבחלק מהמקרים צה"ל קבע לעצמו מדיניות פחות נוקשה עם החוק, וזה במטרה למנוע אבדות בצד שלנו. הנושא הזה אף פעם לא סטרילי – תמיד עומדת השאלה של מה תשלום המחירים עבור שיטת הלחימה. אם לא היינו נכנסים בכלל לעזה או לבנון, ולא היינו גם מפציצים מהאוויר, אז ברור שהיינו יוצאים מזה נקיים יותר, אבל חוקי מלחמה נועדו לאפשר את הלחימה – לא למנוע אותה. בשורה התחתונה אני חושבת שצה"ל, כמדיניות, שומר על חוקי הלחימה למרות המצב המסובך בו הוא פועל".
"זה עלול להתפתח למעצרים של ישראלים שיבקרו בחו"ל"
החקירה נגד נתניהו וגלנט ב-ICC נמצאת כעת בהמתנה, משום שבית הדין לא מקיים הליך בהיעדר הנאשמים. "ההליך עצמו יתברר רק אם נתניהו או גלנט יתייצבו בפני בית הדין, מרצונם או שלא מרצונם, דבר שסביר להניח שלא יקרה", מסבירה שרביט ברוך.
ראש הממשלה בנימין נתניהו במסדרון נצרים ברצועת עזה. בית הדין אינו מקיים הליך בהיעדר הנאשמים (צילום: מעיין טואף/ לע"מ)
צווי מעצר של ICC לא מחויבים להיות גלויים. ייתכן שקיימים צווי מעצר נגד גורמים נוספים במערכת הביטחון, חיילים ומפקדים. "סביר שקיימים צווי מעצר כאלה כבר עכשיו, או שיוצאו צווי מעצר כאלה בעתיד וישראל לא בהכרח תדע מזה, מה שעלול להתפתח למעצרים של ישראלים שיבקרו בחו"ל", מוסיפה שרביט ברוך ומציינת כי החקירה חלה גם על שטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים.
מלבד מעצרים של ישראלים בחו"ל, להחלטתו של ICC להוציא צווי מעצר יש השלכות דרמטיות נוספות על הקשר בין מדינת ישראל ל-124 המדינות החברות בבית הדין: אלה מחויבות לעצור את ראש הממשלה נתניהו ועל כן לא ניתן יהיה לערוך ביקורי מנהיגים הדדיים, ואולי גם לא ביקורים רמי דרג אחרים בשל רצונן להימנע מכך.
הונגריה הודיעה כי לא תקיים את הצו, וצ'כיה בוחנת דרכים לעשות זאת גם היא, כולל תיקוני חקיקה, אך רוב המדינות החברות בבית הדין הביעו מחדש את מחויבותן אליו בעקבות פרסום צווי המעצר. היו מדינות שהעדיפו לשמור על עמימות מסוימת לגבי השאלה אם יעצרו את נתניהו וגלנט, אולם מרבית המדינות הודיעו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי יקיימו את הצו כפי שהן מחויבות בספר חוקיהן.
אלה כמעט כל השותפות החשובות של ישראל, החל ממדינות אירופה, דרך אוסטרליה ומזרח אסיה, ועד מדינות אמריקה הלטינית. "זהו הישג גדול במערכה נגד ישראל, שנותן רוח גבית לכל אויבינו" אומרת שרביט ברוך. "צווי המעצר מתדלקים חרמות נגד ישראל בכל התחומים, בתרבות, באקדמיה, בעסקים ובספורט. הם מחזקים מהלכים שנעשים גם ככה כדי למנוע סיוע צבאי לישראל, או סיוע בכלל.
"בסופו של דבר צווי המעצר הללו נותנים רוח גבית לעצור ישראלים בכל מדינה שהיא, בשל מעורבות כזו או אחרת שהייתה להם במלחמה – לא בהכרח על ידי בתי דין בינלאומיים, אלא גם על ידי בתי דין מדינתיים. נניח שאזרח צרפת שיש לו משפחה בעזה פונה לבית הדין המחוזי בצרפת ותובע ישראלי שעשה כך או אחרת נגד בני משפחתו; דברים כאלה יכלו להתרחש גם לפני ההליך של ה-ICC, אולם בשם עיקרון המשלימות, בתי המשפט המדינתיים לא התערבו בעניינים כאלה. כעת יכול להיות שהם יחליטו להתערב".
כוחות צה"ל בג'באליה שברצועת עזה. "צווי המעצר נותנים רוח גבית לעצור ישראלים בכל מדינה שהיא, בשל מעורבות שהייתה להם במלחמה" (צילום: דובר צה"ל)
שרביט ברוך מוסיפה שההחלטה על צווי המעצר תשפיע גם על המשפט שנערך נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ), שבו מואשמת ישראל כמדינה בביצוע רצח עם. "זהו משפט נפרד לגמרי שישראל משתפת איתו פעולה, וגם לו עשויות להיות השלכות משמעותיות". שרביט ברוך מציינת כי זו הפעם הראשונה ש-ICC מוציא צווי מעצר נגד בכירים במדינה דמוקרטית, בעלת מערכת משפט ריבונית, דבר בעייתי בפני עצמו, שעשוי לפגוע בכל הסוגה של המשפט הבינלאומי. התובעים בהאג מודעים לכך, לדבריה, ובכל זאת החליטו להוציא את הצווים.
"חברי הממשלה ממש מתקשים לומר שצה"ל פועל על פי החוק הבינלאומי"
שרביט ברוך היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש התוכנית למשפט וביטחון לאומי. היא פרשה מצה"ל לאחר שירות של 20 שנה במחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, מהן חמש שנים כראש המחלקה.
עוד לפני המלחמה היא טענה כי "הדבר המרכזי ששומר על החיילים שלנו זה שאנחנו חוקרים ושופטים את עצמנו. זה נקרא עיקרון המשלימות. זה שיש בישראל מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה, שעוסקת וחוקרת פשעי מלחמה, זה ההגנה שלנו מפני התערבות של בתי משפט חיצוניים". שרביט ברוך הזהירה מפני רפורמה מקיפה במערכת המשפט שתפגע בריבונותה, ובכך תביא לפגיעה משמעותית בעיקרון המשלימות ותחשוף את החיילים הישראלים לתביעות בבתי משפט אחרים – לא רק בתי משפט בינלאומיים, אלא גם בתי משפט במדינות שונות.
גם כעת, לאחר הוצאת צווי המעצר, היא מצביעה על עיקרון המשלימות כקצה של חוט שניתן דרכו לצאת מהמצב אליו נכלאה מדינת ישראל. "הקלף הכי חזק זה עיקרון המשלימות. התובע קרים חאן אמר את זה כבר בהתחלה של ההליך, וחזר ואמר את זה גם בהמשך. אם ישראל תחקור את עצמה ברצינות, אז אפשר יהיה אולי לבטל את הצווים. ישראל צריכה להקים צוות חקירה כמו שהיא עשתה אחרי משט המרמרה: צוות שמורכב ממומחים, כולל משפטנים, ויש בו גם משתתפים שאינם ישראלים שאפשר לסמוך עליהם. צוות שיערוך חקירה רצינית ומעמיקה על המדיניות הישראלית במלחמה ויבחן את הטענות על פשעי מלחמה."
איך זה יעזור?
"ה-ICC אמר שהסיבה שהוא מתערב, למרות שלישראל יש מערכת משפט ריבונית, היא התחושה שהפשעים נמשכים ולא נחקרים. נכון שיש גורמים במערכת המשפט הבינלאומית שבאמת מאמינים שבאמצעות המשפט ניתן לעצור את המלחמה, וזו מחשבה מנותקת מהמציאות. אבל צריך לקחת בחשבון שככה זה נראה מבחוץ, ולענות לצורך הזה. אם היה עכשיו למשל אופק מדיני למה שישראל מנסה להשיג ברצועת עזה וביהודה ושומרון, זה היה עוזר להקטין את הלחץ על ICC. הבעיה שמה שאנחנו רואים מהממשלה זה בדיוק ההפך".
מה הכוונה?
"חברי הממשלה ממש מתקשים לומר את המילים הפשוטות שצה"ל פועל על פי החוק הבינלאומי. לא מגנים פשעי מלחמה נקודתיים. לא מגנים חברי ממשלה אחרים שמשתמע מדבריהם שצריך לעשות פשעי מלחמה או שכל חקירה פנימית של צה"ל היא פסולה. יוצאים סרטונים של מעשים שברור שהם לא חוקיים והממשלה לא מגנה. זה בעוכרינו. כל הדיבור על מצור, על הקמת יישובים ברצועת עזה, לא תורמים לישראל שום דבר בזירת המשפט הבינלאומי".
זה היה נראה אחרת עם ממשלה אחרת?
"אני לא חושבת שהיה הבדל משמעותי באופן שהצבא לוחם בפועל תחת הנהגה אחרת, אבל ההקשר שניתן למלחמה היה שונה. במקום הפלירטוט עם רעיונות קיצוניים שמטרתו לרצות את הבייס, התחושה הזו שחברי ממשלה מתחרים מי אומר את דברים הכי קיצוניים, ההתקפות על המשפטנים, במקום כל אלה היה מקום גדול יותר לדברר את המלחמה החשובה שישראל עושה בארגונים שהעולם המערבי מכיר בהם כארגוני טרור. היה ניתן אולי לצקת משמעות של אופק מדיני שדורש את הכרעת חמאס וחיזבאללה. אני מאמינה שזה היה משפיע".
מה לגבי ועדת חקירה ממלכתית לעומת הפורום שנתניהו מנסה לגבש כדי לחקור את הכשלים?
"אין לזה שום קשר לצווי המעצר ולחקירות נגד ישראל בבתי המשפט הבינלאומיים. מדובר על גופים שמטרתם לחקור את כשלי מתקפת חמאס בשביעי באוקטובר, לא את הלחימה הישראלית ברצועת עזה מאז. לצערי עשו סלט מהכול – הדברים האלה פשוט לא קשורים זה לזה".
