מחלות זיהומיות תופסות שלושה מקומות ברשימת עשר הסיבות המובילות למוות של ארגון הבריאות העולמי, וגובות מיליוני קורבנות ברחבי העולם מדי שנה. אך האם קיימות מחלות זיהומיות עם שיעור תמותה של 100%? והאם המדע המודרני מצליח להתמודד איתן? שאלנו את Claude, ולהלן התשובה.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מגפת הקורונה, שהיתה המחלה המדאיגה ביותר בתחילת העשור הנוכחי, קטלנית בכ-1% מהמקרים; שחפת, לעומת זאת, קטלנית בקרוב ל-15% מהמקרים; רוב המחלות שהיו בעבר קטלניות ב-100% מהמקרים ניתנות כיום למניעה או טיפול.
כך, למשל, המדע המודרני השיג התקדמות משמעותית במלחמה במחלות קטלניות כמו HIV, שניתנת כיום לטיפול בתרופות המאריכות חיים; אבעבועות שחורות, שהפכו ממחלה קטלנית ביותר לכזו שהוכחדה הלכה למעשה; וכלבת, הקטלנית כמעט ב-100% לאחר הופעת תסמינים, אך ניתנת היום למניעה באמצעות טיפול מיידי.
למרות ההתקדמות הרפואית, עדיין קיימות מספר מחלות עם שיעורי תמותה גבוהים במיוחד:
דלקת קרום המוח אמיבית
המחלה הזו, הידועה גם כ"אמבה אוכלת מוח", קטלנית כמעט בכל המקרים. היא מתפשטת למוח דרך האף, ובד"כ מתרחשת לאחר שהייה במים מזוהמים. רק כמה מקרים נדירים של הצלחה בטיפול נרשמו עד כה.
מחלות פריון
משפחת מחלות זו, שבה נמנות מחלת קרויצפלד-יעקב ומחלת הקוּרוּ, נגרמת על ידי חלבונים שהתקפלו באופן שגוי במוח. רוב המקרים אינם מידבקים, אלא תורשתיים. המחלות יכולות להתפתח מאכילת בשר נגוע. אין להן מרפא, והמוות מתרחש בתוך שבועות מהופעת התסמינים.
מדוע מחלות מסוימות קטלניות במיוחד?
ישנם מספר גורמים המשפיעים על רמת הקטלניות של מחלה:
- היסטוריה אבולוציונית: מחלות שהדביקו בני אדם במשך אלפי שנים אפשרו לגוף לפתח הגנה, לעומת מחלות בהן האדם הוא מארח מקרי (כמו כלבת), שהן קטלניות יותר משום שגופנו לא פיתח תגובה חיסונית מתאימה להן.
- מהירות ההתפשטות: חלק מהפתוגנים "מציפים" את מערכת החיסון, כך שהגוף אינו מספיק להסתגל ולהגיב בזמן. במקרה של כלבת, למשל, תגובת החיסון איטית מכדי למנוע פגיעה במוח.
המדע ממשיך להתקדם במחקר ופיתוח טיפולים למחלות קטלניות, תוך חיפוש אחר פתרונות טובים יותר לדלקת קרום המוח האמבית, מחקר מתמשך להבנת מנגנוני מחלות הפריון ובכלל, פיתוח טיפולים חדשניים למחלות עם שיעורי תמותה גבוהים.
