בערב חורפי במרכז אופקים התאספו הערב (חמישי) עשרות אנשים לעצרת משותפת ומרגשת למען השבת החטופים. לעצרת שיזמו אנשי אופקים וקיבוצי העוטף הגיעו יחד חילונים ודתיים שביקשו להתאחד, להתמקד במשותף ולדאוג יחד לחיילים, לפצועים ול-101 החטופים בעזה.
"אני קיבוצניק, ממובילי המחאה בבאר שבע למאבק על הדמוקרטיה, ואני כאן היום כדי לשלב ידיים עם חבריי מאופקים, חבריי מהציונות הדתית, שדעותינו חלוקות בנושאים רבים, מתוך הבנה עמוקה של הערבות ההדדית, הישראלית והיהודית", אמר אבי דבוש, תושב קיבוץ נירים, שהנחה את העצרת יחד עם צפורה בן נון, תושבת אופקים וחברת הקהילה הדתית בה.
אבי דבוש וצפורה בן נון. דבוש: ""אני קיבוצניק, ואני כאן היום כדי לשלב ידיים עם חבריי מאופקים, מתוך הבנה עמוקה של הערבות ההדדית, הישראלית והיהודית" (צילום: הדס יום טוב)
"אני כאן כדי לחבק חזק את משפחות החטופים ולומר לכם: אתם לא לבד", אמרה בן נון. 'אנחנו איתכם בכאב, בדאגה, בתפילה ובדרישה להחזיר את החטופים במהרה. אני קוראת לכולם להצטרף אלינו, אל תחששו ממה שזה אומר עליכם, אם אתם ימים או שמאל. זה לא עניין פוליטי, מקומם של גברים, נשים, קשישים ותינוקות הוא לא בשבי, הוא בחיק משפחותיהם".
את העצרת פתחה קריאה מרגשת לאחדות של שרית אוחיון, תושבת אופקים, אשת חינוך, אישתו של משה ואימו של אליעד ז״ל, שנהרגו בקרב על העיר. "משה ואליעד יצאו בבוקר 7 באוקטובר להציל אנשים. להילחם ברוע. הם לא בדקו מי ימני ומי שמאלני, מי חילוני ומי דתי", סיפרה בדמעות.
שרית אוחיון, ששכלה את בעלה משה ואת בנה אליעד ב-7 באוקטובר. "משה ואליעד יצאו בבוקר 7 באוקטובר להציל אנשים. להילחם ברוע. הם לא בדקו מי ימני ומי שמאלני, מי חילוני ומי דתי" (צילום: הדס יום טוב)
"משה ואליעד היו שניהם פעילים חברתיים, ראו אנשים דרך הלב והאמינו באחדות. אם כבר הפסדנו אותם, בואו לא נפספס את ההזדמנות הזו. הזדמנות של פעם בחיים, פעם בהיסטוריה, להילחם על היחד ולא אחד בשני. אנחנו מחבקים את משפחות החטופים, משפחות החיילים, הפצועים, הנושאים בנטל – כולנו רקמה אנושית אחת חיה. מה שהביא עלינו את האסון הזה זו המלחמה בתוכנו ושנאת החינם. מה שיציל אותנו זו הערבות ההדדית ואהבת החינם".
יונס אגוצ׳ו, תושב אופקים, סיפר על הקשר המיוחד עם חברו מהתיכון, מתן צנגאוקר, שנחטף מביתו בניר עוז ומוחזק כבר 419 ימים בשבי חמאס בעזה. "בפעם הראשונה שמתן ואני ישבנו לשיחה, הבנו שלמרות השונות יש לנו הרבה במשותף. מתן נכנס לי ללב ולחיים. היינו מדברים על החלום שלו, לטוס לארה"ב, להרוויח כסף ולקנות לאימא שלו ולאחותו כל מה שהן ירצו. והוא הגשים את את החלום הזה. ואף שהשעות שלנו היו הפוכות, הוא היה מתקשר אליי שלוש פעמים בשבוע. כי מתן, ברגע שהוא אוהב מישהו, הוא יעשה הכול.
יונס אגוצ'ו, חבר ילדות של החטוף מתן צנגאוקר. "מתן, ברגע שהוא אוהב מישהו, הוא יעשה הכול" (צילום: הדס יום טוב)
"גדלנו, נסענו כל אחד למקום אחר, והחיים נמשכו, אבל בוקר אחד הם נעצרו. כבר 419 ימים שאתה לא כאן. ועל המראה בחדר שלי מודבקות מדבקות של חברים שנרצחו ב-7 באוקטובר, ושלך. כל יום המדבקה הזאת מזכירה לי שיש לי חבר שחטוף בעזה. ואתה תהיה זה שתוריד אותה".
אסתר בוכשטב, תושבת נירים, אימו של יגב בוכשטב ז"ל שנרצח בשבי חמאס, ולירן ברמן, אחיהם של גלי וזיו ברמן שנחטפו מביתם בכפר עזה ומוחזקים עדיין בשבי חמאס, ביקשו מהקהל לא לוותר על המאבק המשותף. "אנחנו במאבק שהתחיל בתקווה, עם השבת הנשים והילדים בשמחה גדולה, ורימון ששבה, ונגמר בייאוש", אמרה בוכשטב.
אסתר בוכשטב, אימו של יגב בוכשטב שנחטף לעזה ונרצח בשבי חמאס. "הדבר הנכון הוא להמשיך להיאבק על השבת כל החטופים. זה מאבק על המדינה שלנו, על קדושת האדם" (צילום: הדס יום טוב)
"האמנו שהמדינה תעשה הכול להחזרתם, אך העסקה לא הגיעה. גם במאי, כשהיו שמועות על חשש לחייו של יגב, שמרנו על תקווה. ביולי התקווה התנפצה עם הידיעה על מותו. באוגוסט הוא שב ונקבר באדמה שאהב בקיבוץ נירים. לצד הכאב הבנו, בני המשפחה, שהדבר הנכון הוא להמשיך להיאבק על השבת כל החטופים. זה מאבק על המדינה שלנו, על קדושת האדם. אני קוראת לכולם לא לשכוח את 101 החטופים, לא לאפשר להם להיות סיפור של שגרה".
לירן ברמן, אחיהם של זיו וגלי ברמן שמוחזקים בשבי חמאס בעזה. "הביטחון והשיקום תלויים קודם כול בחזרת החטופים" (צילום: הדס יום טוב)
ברמן: "אנחנו עומדים בעיר שנאבקה וניצחה את חמאס במחיר כבד. ועכשיו אני מבקש מכם – תעזרו לי לנצח גם, להחזיר את האחים שלי ואת כל החטופים הביתה. החיים שלנו שזורים באדיקות קשה. בשנים של אזעקות, חרדות ופחדים, בבוקר ארור שבו נלחמנו על חיינו. אנחנו חולמים יחד על חיים של שיקום, של ביטחון. הביטחון והשיקום תלויים קודם כול בחזרת החטופים. עם ישראל תמיד ידע להתגבר על זמנים חשוכים. עכשיו יותר מתמיד עלינו לזכור – הכוח שלנו הוא באחדותנו. כדי להמשיך קדימה אנחנו חייבים לזכור שהחיים שלנו חשובים, שחיי אדם הם קדושים וחשובים".
הרב שחר בוצחק, שנפצע ב-7 באוקטובר בקרב על העיר. "כשאתה אדיש לכאב של האחים שלך, אתה עבריין" (צילום: הדס יום טוב)
את העצרת סגר הרב שחר בוצחק, רב קהילת ׳אפיקי אורות׳ מאופקים, שיצא להילחם בבוקר 7 באוקטובר ונפצע בקרב על העיר. "אין מצווה חשובה מפדיון שבויים. זה בעדיפות עליונה על פי היהדות, על פי התורה. חירות היא דבר פשוט, לנו היא כמו חמצן, אבל 30 ק"מ מכאן יש לנו 101 אחים ואחיות ללא חירות. אנחנו אוכלים שלוש ארוחות ביום, כש-30 ק"מ מכאן יש לנו אחים רעבים. אנחנו הולכים לישון בלילות, כש-30 ק"מ מכאן יש לנו אחיות שפוגעים בהן בלילות. כשאתה אדיש לכאב של האחים שלך, אתה עבריין.
"המחדל של 7 באוקטובר היה עצום. אבל מאז 8 באוקטובר יש מחדל הרבה יותר גדול. מחדל שהוא במודע, מחדל שאיתו יש מה לעשות. אנחנו כאן אחים מהימין ומהשמאל, דתיים וחילונים, כל אחד חושב אחרת, אבל כולנו קוראים להציל אותם כאן ועכשיו".
בשירת "אני מאמין", בהתחלה הניגון החסידי בשם זה ולאחר מכן שירו של שאול טשרניחובסקי שנושא את אותו השם, נסגרה העצרת בבקשה משותפת לפתוח הן את שערי השמיים והן את אוזניהם של מקבלי ההחלטות.
