שוד אלים שהתרחש אמש (רביעי) בחנות תכשיטים בבאר שבע, חשף אולי יותר מהכל את אובדן המשילות בעיר הדרומית, והציג במציאות את תחושת היעדר הביטחון שאיתה מסתובבים התושבים ובעלי העסקים בעיר.
בעלי החנות "סבן תכשיטים", צבי סבן בן ה-23, החליט לשים סוף לסיוט הזה ומתחייב לפתוח את החנות כבר היום ולסגור את הרחוב גם אם יצטרך להיעצר. "המשטרה פה לא יכולה על בני המיעוטים ואנחנו הקורבנות", הוא אומר בשיחה עם "מעריב".
סבן, שעלה לארץ מטוניס בשנת 2012 חושף. "תאמין לי שבטוניס, שהיא מדינה ערבית, הרגשנו הרבה יותר בטוח, פשוט לא ייאמן. מ-2013, כשנה אחרי שפתחנו את העסק, חווינו עד היום חמישה מקרי שוד ולא עוד. לפני שלוש שנים אכלנו את הכאפה של החיים עם שוד של תכשיטים בשווי שנאמד בכ-3 מיליון שקלים, ובאותה שיטה בדיוק. שוד אלים על ידי בני מיעוטים, כך שהפכנו לשק החבטות שלהם".
אמש התרחש השוד ברחוב החלוץ בבאר שבע שעה בשעת ערב לא מאוחרת, כשבתוך בית העסק ברחוב החלוף בעיר, לקוח שהיה בעיצומה של עסקת רכישת עגילים. בדיוק באותה שעה נעצר רכב מחוץ לחנות ושלושה מתוך ארבעה בדואים פרצו פנימה אחרי שנטרלו את מנגנון הנעילה המגנטי.
צבי סבן משחזר: "אתמול עברתי שוד אלים, וברוך השם שזה הסתיים כפי שהסתיים ולא בדרך אחרת, למרות הדקירה שספגתי בערב וסבלתי כל הלילה מכאבים, אבל הכל כעת בסדר".
איך התחושה שלך?
"התחושה שלי בבאר שבע היא חוסר ביטחון מוחלט. פח אשפה של אווירה ובני המיעוטים עושים פה מה שהם רוצים. כל שכונה שנבנית בעיר – הם רוכשים פה דירות, ואנחנו בבעיה לא פשוטה. אם אתמול אלוהים לא היה מחדיר בי כוחות, לא הייתי יודע איך לפעול".
מה קרה בדיוק אתה זוכר?
"השעה היתה 18:50 בערב בערך. עבדתי, הייתי בסגירת קנייה של זוג עגילים עם לקוח שהיה בחנות. הם שברו את מנגנון המגנט של הדלת, פרצו פנימה כשהם חמושים במוטות ברזל ומבחינתי היה בידיים שלהם כלי נשק. הלקוח נבהל וברח. נשארנו בעסק אבא שלי, הצורף ואני. לא חשבתי לרגע, התעשטתי ופשוט תקפתי. אני יודע שהייתי בסכנת חיים מאד גדולה, אבל לא חשבתי לרגע, פעלתי על אוטומט" .
מה גרם לך להגיב כך?
"לפני שלוש שנים אכלתי מכה כזאת, עברנו שוד אלים באותו סגנון. גנבו לנו תכשיטים בסכום הנאמד בכשלושה מיליון שקלים ומיד אמרתי לעצמי בראש שלאותם רגעים שחורים אני לא חוזר. עד לפני חודשיים סבלתי מאותו שוד. סבלתי מזה נפשית, אפילו נפלתי לשתייה, אבל לקחתי את עצמי בידיים והתעוררתי לחיים מחדש. אמרתי: 'לשם אני לא חוזר'. זה מה שראיתי בתוך שניות באירוע".
ראית שלושה חמושים ובכל זאת לא ויתרת, איך מגיבים ברגע כזה?
"תפסתי שניים. חנקתי אותם. תוך כדי הגיע השלישי וחבט בי עם הלום. ספגתי דקירה בגב וזה גרם להם לברוח".
קיבלת טיפול רפואי?
"לא התפנתי לבית החולים והבהרתי לכולם עד שאני לא רואה אותם עם אזיקים, אני לא מטפל בעצמי ולא פונה לקבלת טיפול. אמרתי גם למשטרה: 'זה יהיה על הידיים שלכם אם יקרה לי משהו'".
אתה נשמע כועס?
"ברור. מה קורה במדינה? אני לא מבין. מה קורה בבאר שבע? אפס ביטחון, אפס כבוד, אפס משילות. עירייה שלא מתפקדת מול ההתפרעויות של בני המיעוטים. חייגתי אל ראש העירייה רוביק דנילוביץ, מיד אחרי האירוע אבל הוא לא ענה ולא חזר אליי עד כעת".
אתמול העברתם מסר שאתם תעשו בלאגן?
"היום אני מתכוון לסגור את כל הכביש, בדיוק כמו שעשו לי. כל עוד לא מגנים עלינו – אנחנו לוקחים את הטיפול לידיים שלנו. אני לא צריך לפחד במקום המגורים שלי".
אתה מציין שזו לא הפעם הראשונה, נכון?
"מ-2013 ועד אתמול חווינו חמישה מקרי שוד, ואני לא מוכן להיות הקורבן של ההתרפסות הזאת במדינה. עד עכשיו אף אחד לא עושה כלום והם מרשים לעצמם לפגוע בתושבים פעם אחר פעם. צריך להחזיר להם ולא להישאר המתגוננים כל הזמן. באהבה היינו חיים איתם בשלום, אבל הם מזלזלים בנו פשוטו כמשמעו".
אתה לא חושש שהם עלולים לחזור?
"ברור שאני חושש שהם יחזרו, הם יחפשו להציל את הכבוד שלהם, אבל את התענוג הזה הם לא יקבלו ממני, גם אם אני צריך למות. ליסורים ולסבל שחוויתי אני לא חוזר".
