החטיבה המילואימניקית הוותיקה הוכיחה את עוצמתה ויכולותיה במהלך החודשים האחרונים, כשעברה ממשימות הגנה אסטרטגיות בגבול הצפון – למבצעי התקפה עמוקים בדרום לבנון. תוך כדי שינוי פני השטח, כיבוש כפרי חיזבאללה, והשמדת תשתיות טרור, שילבה החטיבה טכנולוגיה מתקדמת, אש מדויקת ושיתוף פעולה צמוד עם כוחות הקרקע.
משימות בגבול הצפון: הגנה התקפית בגליל המערבי
במהלך החודשיים האחרונים, פעלה חטיבה 646, כחלק ממערך ההגנה בגליל המערבי, תוך שמירה על יישובי קו הגבול. "תחילת המשימה שלנו הייתה תפיסת עמדות הגנה אסטרטגיות על רכס הסולם״, מסביר סא"ל (מיל') אסף, מפקד גדוד 8105, אחד מגדודי החטיבה. "הרכס, הממוקם בגובה רב, מהווה קו מכשול חשוב המפריד בין ישראל ללבנון ומעניק שליטה טופוגרפית על האזור שמתחתיו – כולל יישובים שדורשים הגנה מתמדת בגליל המערבי".
מעבר מהגנה להתקפה: מבצע "חיצי צפון"
בשלב הבא, כוחות הגדוד והחטיבה עברו מהגנה להתקפה במסגרת מבצע "חיצי צפון". במבצע זה, כוחות הגדוד פעלו בדרום לבנון, החרימו מצבורי אמל"ח, חשפו פירים ועמדות חיזבאללה והשמידו תשתיות טרור שנבנו במשך שנים. "מצאנו עמדות שהייה מתקדמות של חיזבאללה והשמדנו אותן כדי למנוע שימוש עתידי", מציין המג"ד.
פריצת המכשול: המפתח לתמרון
אחד מתפקידי הליבה של הגדוד היה פריצת המכשול ההנדסי "אבן משתלבת" – מחסום שהוקם לאורך הגבול עם לבנון כדי למנוע חדירת אויב לשטח ישראל. "המשימה הייתה מורכבת״, מתאר סא"ל אסף. "תוך לילה אחד, פרצנו את החומה במספר מקומות באמצעות מאות קילוגרמים של חומרי נפץ, ויצרנו פרצות שאפשרו למספר חטיבות להיכנס לשטח לבנון".
הפריצה כללה נטרול שדות מוקשים, פתיחת נתיבים לכוחות חי"ר וטנקים, ושיתוק יכולת התגובה של האויב. "אלפי חיילים נכנסו דרך הפרצות שיצרנו לתקוף את האויב בצורה שהוא לא היה מוכן להגיב לה״, מוסיף המג"ד.
התקדמות לעומק: כיבוש כפרי חיזבאללה
לאחר פתיחת המכשול, החטיבה תמרנה לעומק שטח לבנון, תוך פגיעה בכוחות חיזבאללה, כיבוש כפרים והשמדת תשתיות טרור. "הגדוד שלי קיבל משימה לכבוש כפרים שנמצאים עד שלושה ק"מ מהגבול – בקו הכפרים השני", אומר המג"ד. "תוך כדי תנועה בשטח מורכב בלילות, כבשנו קווי בתים ותשתיות ששימשו לירי על יישובי הצפון".
עיצוב השטח: שינוי פני קו הגבול
בנוסף למשימות ההתקפיות, הגדוד והחטיבה לקחו חלק בפעילות הנדסית נרחבת לשינוי הטופוגרפיה של קו הגבול. "עיצבנו את הקרקע לאורך הגבול כך שנטרלנו את כל היתרונות האסטרטגיים שחיזבאללה עבד עליהם שנים״, מסביר המג"ד. "עם עשרות כלי הנדסה ולוחמים, יצרנו כמו מעין מגרש כדורגל ארוך לאורך הגבול, השטחנו את הרקע, השמדנו מבנים ותשתיות שאפשרו ירי טילים ומרגמות".
חזרה למקומות מהעבר: סגירת מעגל
"במהלך הלחימה בדרום לבנון, חזרנו למקומות שהכרנו משנות רצועת הביטחון, בהן צה״ל שהה באותם מקומות״, משתף סא"ל אסף. "עבורי, כחייל וקצין ששירת שם בשנות ה-90, זו הייתה חוויה יוצאת דופן. הכפרים והוואדיות שעליהם ארבנו חזרו להיות זירת לחימה, והפעם – באנו חזקים יותר, עם ידע וטכנולוגיה שלא היו אז".
גם רס"ן (מיל') י', מפקד הסיוע החטיבתי, מתאר את המבנה והפעילות המורכבת של מערך הסיוע: "אנחנו מורכבים משלושה תאים עיקריים: תא מבצעים וארטילריה, תא תקיפה שמתמקד בהפעלת כטב"מים, ותא אוויר הכולל מסוקים ומטוסים. בגזרה הצפונית נוסף לנו גם תא ים שפועל בתיאום עם הכוחות. תפקידי הוא לפקד על כל התאים הללו מתוך מפקדת החטיבה, ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם אג"ם החטיבה ועם הגדודים בשטח".
"בכל יום אנחנו עורכים פקודת פעולות יומית, שבה המג"ד מציג את הצרכים והמטרות שלו לשבוע הקרוב״, מסביר רס"ן י'. "התפקיד שלי הוא להסתכל קדימה ולוודא שיש מענה משלים למה שהגדוד לא יכול לבצע בעצמו, בעיקר מבחינת מודיעין ואש מדויקת. אנחנו לא רק מגיבים, אלא גם מכוונים ומייצרים מענה יזום על בסיס המידע שמתקבל".
רס"ן י' מתאר את מקורות המידע שמשמשים את מערך הסיוע: "אני נמצא בקשר ישיר עם קמ"ן החטיבה, שמספק לנו מידע מודיעיני עדכני וממוקד. במקביל, אנחנו מפעילים רחפנים של החטיבה שמספקים תצפית על השטח. הרחפנים מזהים תנועות חריגות או איומים פוטנציאליים, ומהמידע הזה מפיקים נתונים מודיעיניים".
"המידע שנאסף מזוקק ומתורגם להחלטות בשטח. אם אנחנו מזהים מטרה מופללת – כלומר, מטרה שאושרה לתקיפה – אני מתאם את התאמת החימוש למטרה. זה כולל בחירה מדויקת של הכלי המתאים לתקיפה, עם דגש על צמצום פגיעה בבלתי מעורבים", מסביר רס"ן י'. "לעיתים, הגדוד עצמו לא יכול לראות את המטרה או להגיע אליה, ובמקרים כאלה אנחנו משתמשים בכטב"מים וכלים אוויריים כדי להשלים את המשימה".
