32% מהעובדים השכירים בישראל מועסקים במתכונת העסקה שעתית, כך עולה מסקר שהציג היום (שלישי) ד"ר אייל בר חיים מפורום ארלוזורוב בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. 56% מהם עושים זאת בלית ברירה – משום שלא מצאו עבודה אחרת או משום שזו מתכונת ההעסקה המקובלת בתחום עיסוקם.
את הסקר ביצע פורום ארלוזורוב באמצעות מכון דיאלוג בקרב 3,000 עובדים בישראל. "הנתון שהפתיע אותנו ביותר הוא ההבדלים הקטנים בין עובדים שעתיים לעובדים בשכר חודשי בוותק במקום העבודה", אמר בר-חיים. הוותק הממוצע של עובדים חודשיים במקום העבודה הוא 8.6 שנים, ואילו של עובדים שעתיים 7 שנים. גם מספר ימי העבודה הממוצע של עובד שעתי במקום עבודתו העיקרי אינו רחוק מזה של עובד במשכורת חודשית – 4.5 ימים לעומת 5 ימים.
"המשמעות היא שעובדים שעתיים מועסקים לאורך שנים ארוכות, וזה לא יוצא דופן. הבנו שעבודה שעתית משמשת מנגנון שבאמצעותו מעסיקים משיתים את עלויות חוסר הוודאות במשק על העובדים, רבים מהם עובדים חלשים בלי יכולת להתמקח, ולכן נאלצים להסכים לעבוד בתנאים הללו". בר-חיים הוסיף כי העסקה שעתית נפוצה יותר בקרב עובדים בשכר נמוך, עובדים ללא השכלה, עובדים צעירים מאוד או מבוגרים סמוך לגיל פרישה או אחריו. לדבריו, מאבק בתופעה אפשרי רק באמצעות חקיקה בנושא.
"אנחנו מקיימים את הדיון ביום למאבק בעוני משום שהרבה מהעובדים שמועסקים באופן שעתי הם עובדים עניים שמתקשים לסגור את החודש, אף שהם עובדים בהיקפים של משרה מלאה", אמרה עו"ד דיאנה בארון מארגון 'קו לעובד'. "העסקה שעתית נוצרה כדי לתת מענה לצרכים זמניים שמתעוררים במשק, לא כדי להעסיק עובדים 7, 15 או 20 שנה במקום עבודה באופן קבוע. כיום אנחנו רואים שהעסקה שעתית הפכה לתבנית העסקה קבועה לכל דבר ועניין, שהיא פוגענית במהות שלה.
השוואה בין עובדים שעתיים לעובדים חודשיים (מקור: פורום ארלוזורוב)
"החוק בישראל מפלה בין עובדים שעתיים לעובדים בשכר חודשי בשורת זכויות, בהן תשלום דמי חגים, אופן החישוב של ימי חופשה, זכאות להודעה מוקדמת לפני פיטורים, זכויות נשים בהיריון ולידה ועוד". בארון הזכירה כי הוגשה הצעת חוק המבקשת לצמצם את היקפי התופעה בחתימת כ-40 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. הצעת החוק מבקשת להגביל העסקה במודל שעתי במקומות שההעסקה קבועה ובהיקף שעות גבוה. ועדת השרים לחקיקה אמורה לדון בהצעה.
אנטנש סמואל מבית שאן סיפרה כי היא עובדת כבר 12 שנים כמטפלת בקשישים וכסייעת לילד בבית ספר. "למרות הוותק, תמיד קיבלתי מינימום – 30 שקל לשעה. בגלל שזו עבודה שעתית, כל היעדרות מהעבודה מורידה לי שכר. גם בתקופת החגים השכר שלי יורד והמשכורת נמוכה יותר. אני ובעלי, אף ששנינו עובדים ומשתכרים, אין לנו יכולת לסגור את החודש, זה מוביל אותנו יותר ויותר לעוני. המעסיקים לא רואים שאנחנו בני אדם. השכר לא ראוי והיחס לא הגיוני. זה מתסכל".
רוני בז, עובד במרכז רייך לגיל השלישי בתל אביב, סיפר אף הוא כי הוא מועסק על בסיס שעתי. "מנסים לחסוך על העובדים כמה שאפשר, כמה שהחוק מתיר – כי הם יכולים. באוקטובר היו חגים – קיבלתי חצי משכורת. למה? למה לא להשוות את הזכויות של עובדים שעתיים בנושא החגים? כל היחס של המעבידים לעובדים השעתיים הוא לנצל את הפרצה בחוק ולהוריד את ההוצאות. אני מציע להשוות את התנאים של עובדים שעתיים לאלו של עובדים גלובליים – שמי שעובד קבוע 60 או 70 שעות לחשב כמה אחוזי משרה זה ולהצמיד את התנאים".
עו"ד הילה שינוק, סגנית ראש אגף כלכלה ומנהלת מחלקת אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות, ציינה כי ההסתדרות מודאגת אף היא מהגידול בשיעור ההעסקה השעתית במשק, שבאה לידי ביטוי גם בענפים כמו חינוך, תחבורה ובריאות. "העובדים השעתיים נפגעו במיוחד גם מההשלכות של מלחמת חרבות ברזל. העובדה שאין להם היקף משרה מוגדר אפשרה למעסיקים לצמצם להם את היקף התעסוקה בלי להוציא אותם לחל"ת – מה שהפחית בצורה דרסטית את ההכנסות שלהם בלי לאפשר להם לקבל פיצוי מהמדינה כמו עובדים חודשיים שהוצאו לחל"ת. המשמעות היא שמודל החל"ת לא נותן מענה לעובדים שעתיים וזה דבר שנצטרך לפתור גם בשנים הבאות". שינוק הבהירה כי ההסתדרות תומכת בחקיקה לצמצום תופעת ההעסקה השעתית.
מנהלת תחום מדיניות רגולציה במשרד העבודה, עו"ד הודיה הומינר-רוזנבלום, אמרה כי לצורת ההעסקה השעתית קיים גם ערך משקי, משום שיש מעסיקים הנזקקים להעסקה זמנית, תנודתית וקצובה בזמן, ומשום שיש גם עובדים המעוניינים בגמישות שצורת העסקה זו מאפשרת, כמו סטודנטים.
"בתקופת החירום הזו הפגיעות של האוכלוסייה הזו הייתה ניכרת. עשינו גם מיפוי של הזכויות בחוקי המגן ואנחנו מזהים פערים בזכויות בין עובדים שעתיים לעובדים חודשיים שמועסקים באותה העבודה ובהיקף משרה דומה – ואנחנו רואים בזה בעיה שדורשת טיפול. עשינו עבודה בתקופה האחרונה של לאפיין ולהבין מי קבוצת האוכלוסייה. אנחנו כרגע בתוך תהליך העבודה כדי להבין איך מייצרים בנושא זה איזון נכון".
משה יפרח, סמנכ"ל השמה ומעסיקים בשירות התעסוקה, אמר כי התחלופה של עובדים שעתיים בין מקומות עבודה גבוהה והיציבות התעסוקתית שלהם נמוכה, והוסיף כי שירות התעסוקה מציע מגוון שירותים שמטרתם לשפר את מצבם בשוק העבודה.
ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ אתי עטיה (הליכוד), אמרה כי בכוונתה לקדם דיון נוסף בנושא.
