פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה ויו"ר מייסד של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית, אנחנו רואים בתקופה האחרונה דיווחים בתקשורת שלפיהם נתניהו, הליכוד והקואליציה מתחזקים בסקרים. ואתה אומר, לא בדיוק.
"כשמתחיל דיון פוליטי, אחד הדברים הראשונים שנזרקים לאוויר הוא משהו כמו 'תראה אבל איזה מלך נתניהו – למרות ה-7 באוקטובר, כל הזמן עולה בסקרים'. זה גם בהלימה עם הכותרות של חלק גדול מגופי התקשורת שמפרסמים את אותם סקרים. למשל, השבוע, כותרת סקר מעריב: 'אפקט המשפט וסוריה: הליכוד עולה במנדטים ומתקרבת לבנט'.
"אבל למרות שינויים ממש קטנים שאנחנו מזהים לאחרונה, בתמונה הגדולה, מספרית, זה פשוט קשקוש מוחלט. עם חריגה אחת (סקר ערוץ 13 השבוע, שבמבט השוואתי הוא יוצא דופן – ולכן נכון להתייחס אליו בזהירות), הסקרים כבר חודשים ממש יציבים. הקואליציה, שבכנסת מחזיקה 67-68 מנדטים, מקבלת מהציבור כ-50 מנדטים בממוצע, והאופוזיציה כ-70 מנדטים. כפסיכולוג פוליטי, זו רעידת אדמה. יש פער גדול בין האופן שבו אנשים מדברים, הסנטימנט הציבורי לגבי הדומיננטיות של נתניהו או הימין, לעומת מה שרואים בסקרים".
איך מיישבים את הפער הזה?
"יש שתי סיבות. הראשונה, שאחרי ה-7 באוקטובר באמת הייתה התרסקות שאף אחד לא חשב שהוא יתאושש ממנה. הצניחה הייתה מאוד דרמטית, והוא כן התאושש במידה מסוימת, קטנה. אם אחרי 7 באוקטובר ראינו עזיבה של 60% ממצביעי הליכוד, היום מדברים על הרבה פחות. זו התאוששות מסוימת, והיא מתחברת לתופעה אנושית פסיכולוגית מאוד טבעית. המוח שלנו חושב על מגמות כמו גרף מתמשך. הוא אומר שאם התחילה עלייה מסוימת, היא בטח נמשכת. אבל המציאות היא שזה לא נכון עובדתית. הייתה התאוששות, אבל הקואליציה הנוכחית נתקעה ב-50 מנדטים פחות או יותר. וזה כמעט לא משתנה.
"הדבר השני קשור לסיקור התקשורתי של הסקרים. כלי תקשורת מציגים סקרים כל שבוע, וצריכים להפוך אותם למעניינים, כמו שמשעמם לדווח על מזג האוויר אם בכל הקיץ יש 40 מעלות. גופי התקשורת, שרוצים למשוך צופים וקוראים, ממסגרים את זה כל שבוע כסנסציה ושינוי, גם כשבפועל הדברים יציבים. אבל בשורה התחתונה, הסקרים בחצי שה האחרונה יציבים להפליא. הסקרים משתנים שכמציגים מפלגה חדשה כמו זו של בנט. אבל אם מתסכלים על המפלגות הנוכחיות, כבר חודשים רבים, פרט לאאוטלייר של פילבר בערוץ 14, החלוקה היא 70 מנדטים לאופוזיציה ו-50 לקואליציה, עם תזוזה של מנדט אחד או שניים. כלי תקשורת שמציגים את זה וצריכים לייצר משיכה לסקרים חייבים להגיד 'נתניהו בעלייה'. אבל כשאתה פותח את הסקר את רואה שמנדט אחד עבר מבן גביר לנתניהו".
איך נכון לקרוא את הסקרים?
"כשמסתכלים בסקרים חשוב להסתכל על מגמות. אם מנדט אחד זז השבוע, ועד אחד בשבוע והבא ועוד אחד לאחריו אז זו מגמה. אנחנו לא ראים את זה בסקרים כיום. זה מעניין במיוחד כשיש שינוי מגמה מסוים ברמה הצבאית. בתחילת הדרך נתניהו "נענש" על הכישלון להביא ביטחון לישראל. הוא נתפס כמר ביטחון, והתזה הזו קרסה ציבורית. בחודשים האחרונים אנחנו רואים הצלחות ביטחוניות משמעותיות – בצפון, בדרום, סוריה נתפסת במידה רבה כתוצאה ממהלכים של נתניהו. ציפיתי שבשבוע האחרון יהיה שינוי. אבל כשפתחתי את סקר מעריב וראיתי את הנתונים שלנו, אין שינוי. אנחנו במצב קבוע".
"כי בסופו של דבר, יש פספוס גדול מאוד בתפיסה של מה קרה במערכת הפוליטית בשנתיים האחרונות. עוד לפני ה-7 באוקטובר הציבור הישראלי לא מתחלקת לפי החלוקה הקלאסית של ימין/שמאל, אלא לפי מחנה דמוקרטי-ליברלי מול שמרני. ובחלוקה הזו הציבור לא מחולק חצי-חצי. יש רוב משמעותי למחנה הדמוקרטי-ליברלי בציבור היהודי, ואליו אפשר להוסיף את החברה הערבית.זה כולל מצביעים של ליברמן, בנט, מה שהיה פעם מרצ. אנשים שהם נגד פגיעה בדמוקרטיה, נגד הפיכה משטרית, נגד גזענות ורוצים גיוס חרדים. זה מחנה מאוד מגוון עם חילוקי דעות גדולים, שמחזיק קרוב ל-60% מהציבור היהודי".
ואולי כל הסקרים טועים? ראינו בארה"ב שהסקרים חזו מערכת בחירות צמודה, ובסוף טראמפ ניצח בהפרשים גדולים יותר מאשר ב-2016.
"סקרים זה לא ניבוי לבחירות, אני מסכים. אני לא טוען שנתניהו יפסיד את הבחירות, לא יודע את זה. סקרים, בשלב הזה, הם לא ניבוי לבחירות כי אנחנו לא יודעים אילו מפלגות ירוצו, מי יעמוד בראשן, איך תראה המערכת הופוליטית. הרבה פעמים מערכות מוכרעות על אחוז ההצבעה בתוך קבוצות שונות, וזו שאלה שלסקרים קשה לאמוד. אם, בגלל בן גביר והאלימות הקשה, החברה הערבית תצא להצביע בשיעור לדומה לציבור היהודי, כל המערכת הפוליטית משתנה קצה לקצה. זה 7 או 8 מנדטים נוספים למפלגות הערביות.
"עכשיו נשווה לארה"ב. שם, לכל אורך, הבחירות טראמפ הוביל בסקרים. כמעט בכל הניבויים הוא הוביל. האריס היתה במגמת צמצום לקראת הבחירות, אבל רוב הסוקרים נתנו יתרון לטראמפ כמעט לאורך כל הדרך. בישראל אנחנו כן מדברים על פערים מאוד גדולים. זה לא פערים קטנים. 70/50 שזה פער משמעותי. זה לא ניבוי, אבל לפחות כרגע ההבדל הוא משמעותי. יכולים לקרות דברים דרמטיים עד הבחירות שישנו את התמונה. אם תהיהי עסקת חטופים וישמידו את מאגר הגרעין של איראן נתניהו יכול לנצח את הבחירות. אבל היום אנחנו כבר חודשים עם פערים גדולים.
בתור אזרח, מה הלקח שלי מכל זה?
"המאבק על הנראטיב חשוב תמיד והמאבק על הנראטיב של מגמות השינוי מבחינת התמיכה הציבורית במחנות הפוליטיים השונים הוא קריטי במיוחד. המציאות השתנתה ואסור לקבל את זה שאנשים בשיחות סלון, ברשתות החברתיות או גופי תקשורת שמפרסמים סקרים יעוותו אותה. אנחנו צריכים לשאול מה מידת הלגיטימציה והאמון שיש לממשלה למהלכים שהיא עושה. האם היא מקלבת גיבוי משמעותי מהציבור? זו ממשלה שנכשה ב-7 באוקטובר, לא החזירה חטופים ומקדמת הפיכה משפטית. התפיסה שהיא מקבלת אמון הולך וגובר לא נכונה, זה פשוט שקר. חשוב שאזרחים יבינו את זה, שאין לה לגטימציה ציבורית משמעותית. יש לה תמיכה של כ-40% מהציבור במדינת ישראל. אנחנו שומעים הרבה דכדוך וייאוש צד המתנגדים לממשלה, כאילו הממשלה מקבלת גיבוי מהעם. אבל האמת היא שהיא לא. אל תקבלו מציאות מעוותת ולא נכונה. אתם לא לבד. זו חוויה מאוד משמעותית ברמה הפסיכולוגית".
