מתווה העקרונות שצפוי להוות בסיס לחוק הגיוס המתגבש נמצא בשלבי השלמה האחרונים, לקראת פרסומו בשבוע הבא – כך אומרים גורמים במשרד הביטחון.
המתווה נועד לשני מטרות: להתוות מדיניות והעקרונות המרכזיים לחוק גיוס חרדים, ולצד זאת – לתת תשובה לשאלה: מדוע יעד הגיוס המוצע לשנת 2025 הוא 3000, כאשר צה"ל מדבר על הצורך בלפחות עשרת אלפים חיילים נוספים.
על פי התכנית הרשמית, בשלב הבא מסמך העקרונות יוצג לראשי המפלגות החרדיות, שמצדם יביאו אותו לאישור ההנהגה הרוחנית: מועצת גדולי התורה של "יהדות התורה" ומועצת חכמי התורה של ש"ס.
לאחר מכן המתווה יובא לוועדת חוץ וביטחון, כאשר בסביבת יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, מבהירים כי "לא יקרה מצב שהמתווה שסוכם מחוץ לוועדה ישר יגיע לדיונים. זה לא יקרה לפני שהייעוץ המשפטי של הוועדה יעבוד על תוכן המתווה יחד עם הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, הפערים יסומנו ורק אז הוועדה תתחיל בעבודתה על הצעת החוק, כאשר המטרה תהיה לסגור את הפערים ולהביא להצבעה חוק גיוס אמיתי, בעל תוכן רציני שיביא בשורה ולא יהיה פייק חוק למראית עין".
אולם, גורמים בכירים במפלגות החרדיות טוענים כי מאחורי הקלעים מתרחשת דינמיקה שונה מזו שמציגים לציבור: "אחרי תקופה של כשלושה שבועות שבהם הבטיחו לנו התקדמות לקראת חוק גיוס ובפועל כלום לא זז – בשבוע שעבר קיבלנו טיוטה של המתווה ומאז המסמך מסתובב במפלגות החרדיות וגם הובא לחלק מרבנים ממנהיגי המגזר החרדי. מנסים לשדר לציבור שהחוק מתגבש על ידי צה"ל, במשרד הביטחון ובהתאם לצרכי צה"ל. זה נותן לגיטימציה לחוק שהוא חוק פרטי ולא חוק של משרד הביטחון.
לטווח קצר מדובר בלגיטימציה ציבורית שתעזור לגבש רוב בעד החוק בקואליציה, הרי הרוב אינו מובטח כלל, יש מספר ח"כים בליכוד ובציונות הדתית שלא מוכנים להתפשר. לטווח ארוך – מקווים שהסיסמה 'חוק לפי צרכי צה"ל' תעזור בבג"ץ, אם וכאשר הציבור החרדי לא יעמוד ביעדי גיוס, כדי שלא יוצא מיד צו ביניים ונרוויח זמן נוסף".
נושא הגיוס גם מעורב בשיח שמתנהל מול הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. ההסכמות שהושגו עד כה בשיח שהתנהל בתקופה האחרונה בין שר הביטחון כ״ץ ומשרד הביטחון לבין השר לשעבר אריאל אטיאס שמייצג את המפלגות החרדיות וגם עומד בקשר רציף עם הרבנים החרדים: 4,800 מתגייסים חרדים בשנת 2025, כאשר היעדים יגדלו משנה לשנה – עד שיגיעו ל־50% מתגייסים חרדים בשנת 2031. יש לציין כי בשנתון חרדי מדובר ב־14.5 אלף צעירים, כאשר בסך הכל נכון להיום יש כ־90 אלף מחויבי גיוס.
מבחינת משרד הביטחון, 4,800 – זה המספר שצה"ל יכול לקלוט בשלב זה – אותם "צרכי צה"ל" שיהיה הנרטיב של הקואליציה. יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ הביטחון, נפגש השבוע עם שר הביטחון ישראל כ״ץ, והבהיר לו כי יש להגדיל את היעד כבר לשנה הקרובה, בטענה שאם משרד הביטחון באמת מעוניין בעשרת אלפים מתגייסים נוספים – אזי הוא גם מסוגל לקלוט יותר מתגייסים חרדים. כמו כן, אדלשטיין מתעקש על סנקציות אישיות על המשתמטים, שייקבעו בחוק, כאשר החרדים לא מסכימים לזה.
שאלה נוספת שמטרידה את החרדים היא הגדלת יעדי גיוס בשנת 2026 והלאה. "אם בשנה הקרובה 4,800 יתגייסו ושאר הצעירים מהמגזר יקבלו פטור מהגיוס – איך המנגנון יעבוד בשנת 2026, כשצה"ל בהתאם לדרישת בג"ץ יבקש לגייס 6,800 צעירים חרדים? הרי כולם קיבלו דיחוי. הפתרון המוצע: בשנה הקרובה לתת דיחוי ל־80% בלבד, כדי ש־20% כבר נמצאים ביעדי הגיוס לשנה הבאה. זאת אומרת, תוך שנה נגיע לפיצוץ כי ההנהגה החרדים לעולם לא תסכים למצב שלא כל מי שרוצה ללמוד תורה – לא יוכל לעשות זאת כי יש להגדיל יעדי גיוס".
בשיחות סגורות מודים החרדים: "כל הוויכוח הזה על כמה לגייס והאם יהיו אלה רק לוחמים ותומכי לחימה, או גם משרתים במסלולים אלטרנטיביים כמו זק"א – כל הוויכוח הזה הוא פייק. המספרים לא באמת רלוונטיים, היעדים לא יושגו כנראה כבר בשנה הקרובה. בטח ובטח לא יעמדו ביעדי גיוס כשהם יגיעו לצורך לגייס 5,000 או 7,000 בחורים כי זה בטוח יהיו בחורי ישיבות – וזה פשוט לא יקרה. אף רב לא יפסוק כי על מקבל צו גיוס להתגייס לצה"ל. אף ראש ישיבה לא ייתן לבחור אחד שלומד אצלו, גם בחור הכי חלש, לעזוב את הישיבה לטובת שירות צבאי.
"לא יצליחו לעמוד בשום יעד, כך שהכל עניין של איך זה מוצג בחוץ ולא מעבר לזה, אין הבדל בין 500 ל־7,000. המטרה האמיתית של חקיקת חוק גיוס היא למשוך זמן. על פי החוק, אם בתום שנתיים של תקופת ההסתגלות הציבור החרדי לא עמד ביעדי גיוס – חוק שירות ביטחון כללי שוב יחול על כולם. הסיפור יחזור על עצמו – עד אז נרוויח כמה שנים".
