שלושה סימנים לחוזקה של הכלכלה הישראלית

שנה וחודשיים לתוך המלחמה, הכלכלה הישראלית זוכה לאמון המשקיעים ובימים האחרונים ביתר שאת. שלושה סימנים מהחודש האחרון מצביעים על כך.

● מי עדן מחליפה בעלות בפעם השלישית. זו חברת המשקאות שצפויה להרוויח מכך
● השותף החדש בחברת הקנאביס של אהוד ברק: צחי חג'ג' 

ראשית, מדד הדגל של הבורסה בתל אביב, ת"א 125, עקף את S&P 500 ומציג תשואה עודפת. למעשה, גם קשה למצוא מדד מקביל שהניב השנה תשואה טובה יותר למשקיעים. עם זאת, נזכיר כי בשנה שעברה הבורסה המקומית סבלה מביצועי חסר משמעותיים על רקע הרפורמה המשפטית והמאבק בעקבותיה ובהמשך המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר.

המדדים בישראל הראו צמיחה חזקה בעיקר בחצי השני של השנה. הירידה בפרמיות הסיכון יחד עם הפסקת האש בחזית הצפונית נתנו את האות לראלי מרשים.

נתון נוסף שהתפרסם בימים האחרונים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על האמון הגבוה בכלכלה המקומית. ברבעון השלישי נרשמה התאוששות בהשקעות הזרים בישראל, וסך השקעותיהם בישראל הסתכמו ב־11.5 מיליארד דולר, הסכום הרבעוני הגבוה ביותר מאז 2021. מדובר בנתון מרשים במיוחד עבור המשק הישראלי המסתמך על סקטור ההייטק כקטר הצמיחה המרכזי בכלכלה.

אם לא די בכך, גם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של ישראל גדל. בין הרבעון האחרון של 2023 לרבעון השלישי של 2024 נרשם עודף מצטבר של 24.8 מיליארד דולר. זאת, לעומת 19.5 מיליארד דולר בארבעת הרבעונים לפני המלחמה. המשמעות של עודף בחשבון השוטף היא שהמדינה מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת, מה שמוביל לצבירת נכסים פיננסיים מול חו"ל ול"לחץ" לייסוף המטבע המקומי.

ואכן, שוק המט"ח מלפני המלחמה עד עתה מצביע על ייסוף של השקל ביותר מ־5%. התחזקות המטבע מעודדת ירידה של האינפלציה, הקלה על המשק וגם על האזרח הפשוט. ועם זאת, כלכלנים מעריכים ששוק המט"ח עדיין מגלם פרמיית סיכון מסוימת, ובתרחיש של סיום המלחמה השקל עשוי להמשיך להתחזק. נכון להיום, שער הדולר עומד על כ־3.65 שקלים.

הדירוג המפתיע של האקונומיסט

השנה החולפת הייתה שנה מלאה בתהפוכות עבור הכלכלה העולמית – וכללה בחירות במדינות מפתח כמו ארה"ב, הודו וגם לפרלמנט האירופי. בכל זאת, הכלכלה העולמית יכולה לסמן את שנת 2024 כשנה מוצלחת במיוחד. קרן המטבע הבינ"ל מעריכה כי הצמיחה הגלובלית תעמוד על 3.2%, האינפלציה העולמית מתמתנת ובשוקי מניות מסוימים צפויים להצביע על עלייה של מעל ל־20%, שנה שנייה ברציפות.

במגזין האקונומיסט ערכו דירוג של הכלכלות החזקות של 2024, וישראל זוכה בו למקום מפתיע. במדד נבחנו מספר פרמטרים על מנת לנתח אילו מ־37 המדינות הנבדקות צלחו את השנה בצורה הטובה ביותר. לדוגמה, רמת הצמיחה במדינה, ביצוע שוקי המניות, קצב האינפלציה, שיעור האבטלה וגירעון המדינה.

המדינה עם הביצועים הטובים ביותר היא ספרד, שרק לפני שנתיים חלקה עם ישראל את המקום הרביעי. שאר המדינות הנמצאות בראש הרשימה הן יוון, איטליה, אירלנד ודנמרק, וישראל נמצאת מיד לאחר מכן – במקום השישי (לצד קולומביה).

מה עומד מאחורי הבכורה הספרדית? היא מציגה צפי ל־3% צמיחה עד לסוף השנה הנוכחית, הרבה מעל חברותיה בגוש האירו, שצומחות בקושי רב, אם בכלל. לפי המגזין, "הצמיחה בספרד מונעת משוק תעסוקה חזק במיוחד ורמות גבוהות של הגירה, שתורמות לייצור הכלכלי". כמו כן, במדינה שיעור אבטלה נמוך ביחס לשנים קודמות.

נתונים טובים לישראל, אבל יש גם חורים

נתוני המאקרו החזקים של ישראל הם אלו שדחפו אותה לדירוג הגבוה יחסית. בנוסף, האבטלה הנמוכה ותשואת המניות בבורסת תל אביב חיזקו את מצבה של ישראל בחודשים האחרונים. יתרה מכך, הדרך שבה מדדו באקונומיסט את הצמיחה של ישראל (מהרבעון הרביעי של 2023 עד הרבעון השלישי השנה) יוצרת מצג חיובי במיוחד: 6.7%. במגזין מסבירים את החריגה בשל הצמיחה הגבוהה ברבעון הראשון של השנה, אחרי הפגיעה בשלהי שנת 2023, אז החלה המלחמה.

בינתיים, מעצמות צפון אירופה מאכזבות, עם ביצועים חלשים מבריטניה וגרמניה. לטביה ואסטוניה, זוג המדינות הבלטיות, מוצאות עצמן שוב בתחתית, מיקום בו היו גם ב־2022.

ובכל זאת, יש גם מספר "חורים" בשיטה של המגזין היוקרתי. הפרמטרים של ישראל מציגים תמונה חלקית בלבד. אמנם התוצר עד כה הראה עלייה מרשימה, אך התוצר לשנת 2024 במונחים שנתיים הולך להיות נמוך ביותר, עם צמיחה על סף אפסית. יתרה מכך הצמיחה לנפש צפויה להיות שלילית.

אם לא די בכך, מרחף גם סימן שאלה בנוגע לקצב הצמיחה העתידי של ישראל. גופים כלכליים בינלאומיים שונים, לרבות חברות דירוג האשראי, העריכו כי ישראל תתקשה לחזור במהרה לצמיחה שאפיינה אותה ערב המלחמה. גם נתוני הגירעון של ישראל, שצפוי לעמוד בסוף השנה על יותר מ־7.5%, אינם זוכים להתייחסות נרחבת. נזכיר כי דירוג האשראי של ישראל ירד בשנה האחרונה מספר פעמים על ידי כל חברות הדירוג.

הנקודה החיובית – הפרמטרים משתפרים

ההסתכלות של האקונומיסט אופטימית ומדגישה את הנקודות החיוביות ביותר בכלכלה המקומית חרף המלחמה. המשק הישראלי הציג ביצועים איתנים, הצריכה הפרטית משקפת אופטימיות והמוסדות הפיננסיים איתנים. לצד זאת, בנק ישראל יכול לתמוך בשווקים במצב של כשלי שוק, כפי שקרה עם שער החליפין בתחילת המלחמה. אז, השיק בנק ישראל תוכנית למכירת עד 30 מיליארד דולר, ומימש 8 מיליארד מתוכה.

גורמים נוספים שתומכים בכלכלה המקומית הם השקל החזק והצפי כי ב־12 החודשים הקרובים האינפלציה תלך ותתמתן, עד שתחזור ליעד של בנק ישראל שעומד על 1%-3%.