במסגרת התביעה שהגיש טפר באמצעות עו"ד שרון מגן נטען כי "התובע, איש אמונם של האחים נקש, בעלי השליטה בנתבעות מזה מספר עשורים, נוצל על ידי הנתבעות ובעלי מניותיהן, שהפרו הסכמות, הסכמים והתחייבויות שניתנו לתובע כמנכ"ל, כדירקטור וכיו"ר דירקטוריון, במסגרת עבודתו, ולאחר שהתגייס להציל את ארקיע קווי תעופה ישראלים ממשבר עמוק". עוד טען כי "לאחר פעילותו הרבה של התובע להבראת ארקיע פוטר התובע באופן מחפיר, פסול וחמור, בחוסר תום לב קיצוני ושלא כדין, תוך ניצול האמון שנתן במשפחת נקש ובנציגי בעלי מניות ארקיע, ותוך התנערות מהתחייבויות ואי תשלום חובות כלפי התובע, בסכומים משמעותיים מאוד", נטען בתביעה.
נטען בתביעה כי גדי טפר הוא איש אמונם של משפחת נקש, שנקרא על ידה ל חלץ את ארקיע, ממצב כלכלי קשה לקראת תום שנת 2019. נטען כי טפר פוטר "באופן מביש, פסול, שאינו הולם את תפקידו ואת הסיוע שהעניק לארקיע ולבעלי מניותיה. פיטורים שנעשו בחוסר תום לב בולט, על רקע סכסוך בתוך קבוצת נקש, בין האחים נקש, ובין מנכ"ל קבוצתם – קבוצת ג'ורדש ישראל".
עוד נטען בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד שרון מגן כי על פי הנתונים המצויים בידי התובע, עם התובע נחתם הסכם בחודש יולי 2013 בו נקבעה תמורה החל משנת 2012, בסך של 95 אלף שקל בצירוף מע"מ לחודש, ובנוסף בונוס תגמול שנתי שהגיע למיליוני שקלים, זכויות סוציאליות מטיבות כגון 34 ימי חופשה בשנה, החזר הוצאות, מימון הוצאות רכב, טלפון, מנויים לעיתונים כלכליים ועוד. בנוסף קיבל התובע זכויות טיסה כעובד חברת התעופה (בחברה ובחברות תעופה שלארקיע הסכם עימן), בהתאם למעמדו ולתפקידו, ונקבעה זכאותו לתעודת פורש מארקיע אשר לפי הנטען העניקה לתובע ולבני משפחתו, בין היתר, זכות לטוס בארקיע, בארץ ובעולם, על בסיס מקום פנוי.
עוד נטען בתביעה כי "התובע הכיר אפוא את סגנונן של הנתבעות ובעלי השליטה בהן, לעכב חתימת הסכמים ותשלומים שחייבים לו, ולהסדירם באיחור ניכר ואף לא להעלות הסכמות על כתב, אולם בסופו של דבר, תשלומי העבר שהגיעו לו מארקיע, שולמו לו, גם אם באיחור משמעותי – מה שיצר אצל התובע אמון בנתבעות ובמכווני דרכן, וגם הסתמכות על הבטחותיהם שלא עלו כראוי על הכתב".
אלא שנטען כי התביעה הנוכחית הוגשה מאחר והנתבעות לא משלמות לתובע את זכויותיו, בשווי כספי רב, באופן המאלץ אותו להגיש כתב תביעה. כאמור, בתביעה נטען כי לקראת תום שנת 2019 התובע "הוזעק על ידי משפחת נקש, על מנת להצילה, ומונה לתפקיד יו"ר דירקטוריון".
במסגרת התביעה נטען כי היה זה רק בחודש אוקטובר 2023 במסגרת ישיבת "מטבחון הנהלה" שהוסדר נושא שכרו החודשי של התובע, וארקיע התחייבה ששכרו של התובע יועמד למן תחילת עבודתו על סך של 100 אלף שקל ברוטו לחודש, בנוסף לאחזקת רכב. עוד נטען כי ארקיע התחייבה שהחל מאוקטובר 2023 ואילך, יועלה שכרו של התובע לסך של 120 אלף שקל ברוטו לחודש בנוסף לאחזקת רכב. "באותו מעמד סוכם כי סכומים אלו ישולמו לתובע עם חזרת ארקיע לשגרת טיסות, עת טיסותיה השוטפות של ארקיע הופסקו באותו זמן באופן זמני, בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל. אולם , שעד שלבסוף הוסדר שכרו של התובע בדיעבד, כפי שמתחייב היה, תשלומים אלה לא שולמו לתובע בשום שלב, עד היום, למרות היותם חובות שכר עבודה מולן, שאינו משולם", נטען בתביעה.
עוד טוען התובע כי הוא פוטר לבסוף, בתום שנת 2023 , לאלתר ושלא כדין, טרם הסדירה חברת אחזקות, את העברת 5% ממניותיה בארקיע לתובע, כפי שסוכם לטענתו. לדבריו הוא זכאי ל- 5% ממניות ארקיע שבידי חברת אחזקות. עוד נטען כי ב-24 בדצמבר 2023 נמסר לתובע בשיחה טלפונית על סיום תפקידו. עוד נטען כי באותה שיחה עם התובע הוא התבקש שהוא שיודיע על עזיבתו, "תוך הבטחה שייערך עם התובע גמר חשבון מלא, לרבות תשלום חוב השכר המלא, כפי שהוסכם והובטח לו עבור התקופה שמתחילת עבודתו, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת מוגדלת, והמניות בארקיע… מספר שעות לאחר מכן, ובחוסר תיאום מוחלט עם התובע, הוציאה ארקיע הודעה חד צדדית לתקשורת, על כך שבישיבת הדירקטוריון שהתקיימה באותו היום, מונה מנכ"ל חדש לארקיע – הוא עוז ברלוביץ', אשר שימש עד לאותו זמן משנה למנכ"ל, והאחרון החל תפקידו כמנכ"ל ארקיע, באופן מידי".
נטען בתביעה כי "מדובר בהתנהלות מבזה ופוגענית ביותר כלפי התובע, אשר שימש עד לאותו היום כמנכ"ל ארקיע, והיה זה שפעל ללא לאות, על מנת להצילה ממשבר כלכלי עמוק ומתמשך, וצלח בתפקידו אתגרים ולחצים אדירים שהופעלו עליו. הדרך הפתאומית והמבישה בה נעשו הפיטורים משיקולים זרים ופסולים, וההודעה החפוזה לתקשורת, גם פגעו בשמו ובמעמדו של התובע, אשר נאלץ לעזוב ברגע אחד, ולא בדרך מקובלת של פרידת מנהל מעובדיו ומחברה אותה ניהל. הדרך בה "נזרק" התובע מתפקידו, הטילה דופי בתובע שלא בצדק, כאילו פוטר לאלתר מסיבות מוצדקות הקשורות בהתנהלותו, בעוד בפועל כאמור לא היתה שום הצדקה לפיטוריו אלה, ולאופן בו נעשו", נטען.
עוד נטען כי לאחר שפוטר התגבש בין הצדדים הסכם לפיו, לשם הסדרת חובות בגין שכר עבודה שלא שולם, תשלם ארקיע סך של מיליון שקל ברוטו לתובע ונטען כי באותו הסכם גם הועלתה התחייבות ארקיע בדבר מעמד התובע כפורש ארקיע. אולם נטען כי "בסמוך לאחר מכן, ומתוך שיקולים זרים ופסולים, חזרה בה ארקיע גם מהסכמות אלה עם התובע… למרות ההתחייבות המוקדמת במהלך עבודתו, להעניק לתובע מעמד פורש לכל חברות התעופה וללא הגבלת זמן, גם התחייבות זו לא יצאה אל הפועל, והתובע לא קיבל, עד היום, תג פורש כפי שהובטח". התובע תובע מארקיע הפרשי שכר, השלמת פיצויי פיטורים, אי מסירת הודעה מוקדמת , פיצוי בטענה לפטורים שלא כדין ועוד. טרם הוגש כתב הגנה.
