צילום:
ספורט 5
אהה… טוב, אז היה אתמול מאורע בסמי עופר, ואפשר בגדול להגדיר אותו כמשחק כדורגל. מכבי חיפה שיחקה מול קבוצה נחמדה שבהחלט לא נראית כמו קבוצת ליגה ג׳, וניכר ש… די נו, בחיאת רבאק, מה כבר אפשר לומר על הדבר הזה. אין יותר מדי מה לתת פרשנות למשחק שבו מכבי חיפה בהרכב שני משחקת מול קבוצה שנמצאת 4 ליגות מתחתיה.
רצינו להימנע מפאדיחה סטייל מה שקרה יום לפני במגרש בעכו, רצינו לתת מנוחה לבכירים – נתנו, רצינו להימנע גם ממשחק אפור ומגעיל – מנוע נמנענו. שמחה וששון, עכשיו הפנים לריינה. ניכר גם לפי ה"חגיגות" שאחרי השערים שהשחקנים מבינים היטב את המעמד ובסך הכל, כל צד שיחק את התפקיד שלו באופן המצופה על ידי הקהל ועל ידי הווינר (אגב, אחד מטפסי הווינר המצחיקים אבר, למשחק הזה).
ובכל זאת, ננצל את הבמה המכובדת שכאן בכדי לשתף במספר מחשבות לקראת מה שעתיד לבוא: קודם כל, מקצועית, עד כמה שאפשר היה להפיק משהו מההתמודדות הא-סימטרית הזאת, ליאם חרמש נראה כמו מכסחת דשא ובנוי כמו סוס ברזל. אין מה לחכות ואין מה להתבייש, הוא צריך לקבל דקות כבר העונה, האנרגיה והרוח שלו על הדשא הן נהדרות. בטח כשעלי מוחמד נראה כפי שהוא נראה מתחילת העונה. גם אתמול, היה נראה שהוא עולה לדשא בשמלת ערב על עקבים, ככה נזהר לא להתלכלך.
גדי קינדה רקד אתמול כמו ניצב בקליפ של "ת׳רילר", חילק אסיסטים כאילו הוא עודד קטש בשיאו. בכללי, זה מוטיב חוזר, הבחור נהנה לשחק מול קבוצות מליגות נמוכות. דבר אחד אפשר לומר עליו בלי שום ציניות – איזה גבר, איזה אחלה בנאדם. הפרגון לנהואל, שהזכיר לי נשכחות מימי בניון-קלשצ׳נקו אי שם לפני הספירה, הראה כמה הוא אכפתי וחברי, רוצה להכניס לעניינים גם אחרים. מקווה שהוא יביא את היכולת הזו גם למשחקים מול יריבות בדרג גבוה יותר, כי הכישרון שלו מאוד חבוי עד כה השנה. לגבי נהואל? לא משחק מדהים, רחוק מזה, אבל אולי המספר הראשון שלו במדי הירוקים יוכל לשחרר מעט מהלחץ שיש עליו והוא יוכל להיפתח ולתת יותר מעצמו בהמשך.
בכללי, אחלה ילדים, אחלה עומר דהן עם צמד וניצוצות, אחלה חלאיילי וזה לא חדש, אחלה עילי חג׳ג׳ האנרג׳ייזר, כמעט אחלה רועי אלימלך (אנוכי מדי בבעיטות מיותרות לשער), גם אחלה סולטני שלקח שני כדורים בצורה יפה. היה נחמד לראות שחקנים שאינם דין דוד, דיא סבע או ליאור רפאלוב כובשים שערים.
בגזרת הפחות אחלה, דווקא כשסברינה פתאום התחיל להשתחרר, ליהנות מהמשחק ולחלק כדורים נאים, ובעיצומו של בישול חביב, הוא חטף תאקל אכזרי במיוחד ונראה שהפציעה שלו לא קלה בכלל. מהצד של עירוני אשקלון, אני מבין את ההתלהבות והמוטיבציה, אבל פשוט אסור לתקל בצורה הזו, בטח לא במצב כזה ולא במצב משטח ומזג אוויר כזה. נקווה שסברינה יחלים במהרה ויחזור מהר לעניינים, אבל אם לא – אני מקווה שמכבי חיפה תפנים שהיא חייבת לייצר מהלך מהיר בחלון ההעברות הקרוב בכדי לסתום את החור הזה, שפעור בכנף ימין כבר מתחילת השנה.
באופן כללי, חלון ההעברות בינואר הנוכחי הוא שער הרחמים ותרנגול הכפרות של כל מי שחטאו בספטמבר והלאה משם בצוות המקצועי והצוות הניהולי. לאור עדינותו של אנסימבה, ולאור הפציעות של פדראו וייתכן גם סברינה, יש מצב שיתפנו מספר משבצות זרים. מכבי חיפה חייבת להחזיר את פייר קורנו, חייבת, ואם יתאפשר להביא עוד זר תוסס ומהיר לכנף ימין. השמות ידועים לצוות הסקאוטינג, אם משהו צריך לקרות – שיקרה עכשיו. זה יכול להיות ההבדל בין עונה אבודה לבין קאמבק היסטורי ומרגש.
המשחק הזה היה מעין מרענן חיך, כפית של סורבה בין שתי מנות בשר. למעט הפציעה של סברינה, אפשר לומר שעשינו את המוטל עלינו בצורה טובה ובלי הסתבכויות ומבוכות. אז אפשר לסמן וי ליד המשבצת הזו, מכאן עוברים לנתניה בשמינית בסמי, במה שהפך לטקס ההדחה השנתי שלנו (במעמד הרבע, פעמיים ברצף). אבל כרגע, הדבר האמיתי חוזר, עם ריינה בסמי עופר ביום חמישי. האווירה הנינוחה והמנומנמת של אתמול תתחלף באווירת לחץ ומלחמה ביציעים. המנחוסים של מימר חוזרים במשחק שהפך להיות נקודת תורפה פסיכולוגית שלנו, משום מה.
כרטיס הכניסה הרשמי לליגה מחכה לנו על הדשא ביום חמישי. נקווה ליכולת דומה לזו שהייתה במחצית הראשונה בגמר הטוטו, הס מלהזכיר את הפאדיחה של המחצית השנייה, ואם מקבלים פנדל – תנו לשריף לבעוט. מישהו חייב לשבור את הקללה שלנו מהנקודה הלבנה.
והכי חשוב, מעל הכל, בענק – תחזירו אותם כבר הביתה. שנות דור נחיה עם הבושה והחרפה שבהפקרתם, זה או עכשיו או לעולם לא.
