זה היה אמור להיות אחד המתקנים האסטרטגיים – שובר שוויון במלחמה של הציר השיעי: איראן, סוריה וחיזבאללה מול ישראל. במעמקי האדמה בנו האיראנים והסורים מפעל לייצור והרכבה של טילים מדויקים, כאלה שיכולים להגיע למרחק של מעל 300 ק"מ, בדיוק רב למטרה.
בלילה שבין השמונה לתשעה בספטמבר בשנה שעברה, הצליחו לוחמי העילית של חיל האוויר "שלדג" לפשוט על המתקן, במרחק של יותר מ-200 ק"מ מגבול ישראל, ולהשמיד אותו עד היסוד. מבצע שזכה לכינוי "רבות הדרכים". ההכנות המודיעיניות של כל קהילת המודיעין הישראלית נמשכו מעל עשור. ההכנות המבצעיות לפעולה נמשכו חודשים ארוכים. מאה לוחמי שלדג ועשרים לוחמים ואנשי רפואה של יחידת החילוץ בהיטס 669 לקחו חלק במבצע על הקרקע. באוויר פעלו עשרות רבות של מטוסים אשר אפשרו את ביצוע המבצע. בסיומו, כל הלוחמים חזרו בשלום ומתקן ייצור הטילים האסטרטגי של מדינות הציר, פוצץ בפיצוץ שגרם לרעידת אדמה במזרח התיכון.
איראן השקיעה הרבה משאבים לבנות את הציר השיעי שביום פקודה ינחית מכה צבאית על ישראל. במרכז היערכותה היה חימוש ארגון חיזבאללה בכוח אש של טילים שיגרמו לנזק לתשתיות אנרגיה של ישראל, לצד נזקים כבדים לעורף הישראלי. באיראן הבינו כי הספקת הטילים המיוצרים בשטחם נתקלת בקשיים רבים. ישראל, פעם אחר פעם, פגעה במשלוחי האספקה.
מכורך הנסיבות, באיראן החליטו לבנות מתקן ייצור ענק תת-קרקעי בשטח סוריה, במרחק נסיעה קצר מבקעת לבנון. כאשר המטרה היא להקשות על ישראל לשבש את משלוחי הנשק.
בחודש ספטמבר 2017 מזהים בישראל העברת מערכות מנועי טילים לסוריה. חיל האוויר תוקף את המשלוחים. ההבנה בישראל הייתה כי האיראנים פועלים לבנות מפעלי הרכבה של הטילים. בסוף שנת 2017 מזהים בקהילת המודיעין כי בוואדי עמוק, שני ק"מ מהעיירה מסיאף, נבנה במעמקי האדמה מפעל ענק לייצור טילים. המפעל מתחת להר אמור היה להיות מוגן מתקיפות אוויריות, שכן מעל תקרת המפעל יש בין 70 ל-150 מטרים של הר סלעי, כך שספק אם יש פצצה שעשויה לחדור את ההר בעומקים שכאלה.
ארבע שנים לאחר שהחלו עבודות החציבה, בשנת 2021, הסתיימה העבודה של בניית המפעל. המפעל זכה במערכת הביטחון לכינוי הסודי "רובד עמוק". לאחר חציבת המבנה בהר, החל השלב של הכנסת אמצעי הייצור. במרכז הכנסת האמצעים היו מערכות לערבול חומר הנפץ וכן מערכות לטיפול בדלקים הרקטיים. במפעל היו אמורים לייצר ארבעה סוגי טילים מדויקים מהדגמים: M302 בעל יכולת טיסה של 130 ק"מ, טיל M220 בעל יכולת טיסה של 70 ק"מ, וטיל M600 בעל יכולת טיסה של 250 עד 300 ק"מ, וכן טילים קצרי טווח עד למרחק של 20 עד 40 ק"מ. במערכת הביטחון העריכו כי כושר הייצור של המתקן יעמוד בין 150 ל-300 טילים בכל שנה. האזור בו הוקם המפעל היה האזור המוגן בסוריה, ובסמוך לו מוקמו עשרות סוללות טילי נ"מ ועשרות מערכות מכ"ם.
מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, הציג לרמטכ"ל הרצי הלוי, ולאחר מכן לקבינט המצומצם, את תוכנית הפעולה לתקוף את מפעל הטילים. יחידת שלדג פיתחה במשך שנים יכולות מבצעיות לחדירה למתחמים תת-קרקעיים. בין מפתחי תורת הלחימה ומי שהחל להכין את ההיתכנות למבצע היה רס"ן יצהר הופמן ז"ל, שנהרג בקרבות ברצועת עזה כמה חודשים לפני ביצוע המבצע. מפקד שלדג, סא"ל ב', שהוביל את הלוחמים במבצע, החזיק במהלך כל המבצע בכיס חולצת המדים את הדיסקית של חברו רס"ן יצהר הופמן.
בצה"ל החליטו לבצע מבצע רועש. כמה חודשים לפני המבצע פגע חיל האוויר בכמה מכ"מים שהיו באזור, כביכול במסגרת הפצצות שצה"ל ביצע בשגרה במהלך הלחימה, אך בפועל היה זה כדי לקדם את היכולות לתקוף קרקעית את המתקן. בליל הפשיטה תקפו מטוסי חיל האוויר בגלים יעדים שונים בסוריה. גם ספינות חיל הים ביצעו תקיפות מסיביות באזורים שונים בקטע החוף של סוריה – מה שכונה אחר כך "ליל התקיפה העוצמתי ביותר של ישראל במדינה".
מבסיס יחידת שלדג במרכז הארץ המריאו ארבעה מסוקי יסעור, עליהם 120 לוחמים. על אחד המסוקים היה פרוס בית חולים מעופף עם חדר ניתוח, למקרה שאחד מהלוחמים ייפצע. לצד ארבעת המסוקים המריאו גם שני מסוקי תקיפה מסוג אפאצ'י שהעניקו הגנה קרובה למסוקים שטסו בגובה נמוך ביותר. באוויר פעלו עוד 21 מטוסי קרב ששימשו מטריה אווירית לכוחות הקרקע בכל שעות הפעולה. 14 מטוסי תובלה של חיל האוויר סייעו בפעולה, חלקם תדלקו באוויר את המסוקים ליד קפריסין. עוד עשרות מטוסים המתינו על מסלולי ההמראה של חיל האוויר בכל הבסיסים, מוכנים לסייע בתקיפות אם המבצע יסתבך.
שבע דקות לפני שהמסוקים הגיעו לנחיתה ליד המתקן, חיל האוויר תקף את עמדות השומרים של המתקן. כשלושים חיילים סורים חוסלו בתקיפה. הכוחות נחתו בשני מנחתים, ובתוך דקות הגיעו לפתחי המפעל. בצה"ל הבינו כי פתיחת דלתות הפלדה היא עניין מורכב, וכוח פריצה התאמן לבצע את הפריצה של אחת הדלתות. אחר כך, בעזרת המלגזות במפעל, הלוחמים פרצו את שתי הדלתות האחרות. אגב, מספר לוחמים נשלחו בהכנות למבצע לעבור קורס נהיגה והפעלה של מלגזות לשם ביצוע המשימה.
שעתיים וחצי נמשך המבצע על הקרקע, כאשר 300 ק"ג חומר נפץ הוכנס למתקן. חלק מחומר הנפץ הוכנס למערבלים וחלק לפסי הייצור. במפעל היה עוד כמעט טון חומר נפץ, כך שבעת הפיצוץ האדמה רעדה ויצרה אפקט של רעידת אדמה.
במהלך המבצע ניסה הצבא הסורי לשגר למקום מאות חיילים כדי להגן על המתקן. כמה עשרות חוסלו בהפצצות חיל האוויר, האחרים לא הספיקו להתקרב לאזור עד תום המבצע.
פחות משלוש שעות לאחר שהלוחמים נחתו על אדמת סוריה, יכלו טייסי מסוקי היסעור להודיע בקשר לבור של חיל האוויר כי הם חצו את קו החוף של סוריה והם בדרכם הביתה, כשהמשימה הושלמה וכל הלוחמים חזרו בריאים ושלמים.
