הכנסת אישרה ברביעי השבוע הצעת חוק בקריאה טרומית, שתאפשר לחברות הסלולר להשתמש במבני ממשלה כבסיסים לתשתית הסלולר במחיר מוזל, ובכך להקל על פיתוח שוק הסלולר באופן שלא יפגע בעובדי הענף. הצעת החוק שיזם ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס) קודמה בשיתוף פעולה נדיר בין ועדי העובדים בענף לחלק מהחברות, וזכתה לתמיכת ועדת השרים לחקיקה. ההצעה תועבר לוועדת הכלכלה להמשך תהליך החקיקה.
החוק, שמתוכנן להיות חלק ממהלך רחב יותר לאסדרת שוק הסלולר, יאפשר את השימוש במבני מדינה כפלטפורמות להתקנת אנטנות ותשתיות סלולר נוספות, תחת מחיר קבוע ומפוקח, ובמנגנון מהיר ופשוט יחסית לסגירת עסקאות. בכך, יינתן פתרון לאחד החסמים הגדולים ביותר להקמת תשתית סלולרית כיום: איתור נקודות להקמת אנטנות ותשתיות אחרות והשכרתן מבעלי הנכסים.
דרך השימוש המובנה והמוזל בתשתיות המדינה, יאפשר החוק איתור פשוט של אתרים חדשים להצבת תשתיות, והוזלה משמעותית של המחירים שישלמו החברות עבור השימוש בהן. יוזמי החוק מקווים שההוזלה תעודד את החברות לשפר את תשתית הסלולר והאינטרנט באזורים בהן היא נשחקה, במיוחד בפריפריה וביישובים חדשים.
בעיית התשתית נובעת מהרפורמה בשוק הסלולר, אותה הובילו שרי התקשורת לשעבר אריאל אטיאס ומשה כחלון בתחילת העשור הקודם. בשל הפיקוח והורדת המחירים הדרמטית בשוק, שהורידו אותם לרמות הנמוכות בעולם, לחברות הסלולר יש מעט משאבים להשקיע בשיפור התשתיות, והכדאיות של השקעה בתשתיות הפכה לנמוכה מאוד. והוצאה היא שמאז החלת הרפורמה הוקמו אנטנות מעטות, והרחבת התשתיות מתקדמת בקצב איטי יחסית לעולם, ומותירה אזורים נרחבים בארץ עם בעיות קליטה, במיוחד בפריפריה.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, "ישראל איבדה את מעמדה המוביל בתחום התקשורת הסלולרית, וצנחה מהעשירייה הראשונה לעשירייה השביעית בדירוג העולמי תוך 12 שנים. מצב זה בעייתי במיוחד לאור הדרישות הטכנולוגיות המחמירות של מערכות הדור החמישי, שדורשות פריסה צפופה יותר של מתקני שידור".
אחד הפתרונות שבדקו בחלק מהחברות הוא העברת תשתיות הסלולר ליזמים פרטיים, שיוכלו להקים, להפעיל ולתחזק אותן, ולהשכיר אותן לחברות. מהלך כזה יוציא חלק גדול מפעילות חברות הסלולר ליזמים, ויוביל לפיטורי עובדים. מנקודת המבט של החברות, מיקור חוץ יוכל לחסוך להן כסף, בעיקר מתוך היכולת של היזמים להאחיד אנטנות ותשתיות. אך לטענת הוועדים, פתרון כזה צפוי לצמצם את כמות התשתיות הכוללת, ויקטין את התחרות בין החברות, וכך גם את טיב השירות ביישובים חדשים או בפריפריה. סכנה נוספת במיקור החוץ היא פגיעה בעמידות הרשתות הסלולריות במצבי חירום, מאחר שאיחוד התשתיות צפוי לצמצם היתירות של הרשתות הסלולריות, שמונעת קריסה במצב של שימוש רב.
לפי ועדי העובדים, יתרונה של ההצעה הוא בהקטנת עלות הקמת התשתיות, ובכך היא דוחפת את החברות להשקיע בהן, תוך פגיעה יחסית מינימלית בעלויות לצרכן. יתרון נוסף הוא שהכסף שיושקע יחזור אל האזרח דרך המדינה, במקום ליזמים פרטיים.
"אני מברך על כך שמשרד התקשורת יחד עם השותפים שלנו בתהליך החשוב הזה, מקדמים את התוכנית שגיבש ועד עובדי פלאפון להסדרת תשתיות הסלולר בישראל", אומר ל'דבר' יחיאל שמן, יו"ר ועד עובדי פלאפון, וממובילי המהלך. "קידום התוכנית הלכה למעשה על-ידי מקבלי ההחלטות, עמם ערכנו סידרה של פגישות בחודשים האחרונים, הוא ההוכחה לכך שגם ועדי עובדים יכולים להוביל תהליכים חשובים של רגולציה ולהוות שחקן חשוב ומקצועי בתהליכי קבלת ההחלטות."
שמן מציין שיתוף הפעולה הנדיר הזה בין החברות לעובדים הוא התוצאה של דאגה משותפת לעתיד השוק. "לחברות ולעובדים יש אינטרס משותף שיהיה קל לבנות אנטנות חדשות, במיוחד בשכונות חדשות; שייבנו תשתיות חדשות, שיכנסו עובדים חדשים לחברות; ולצרכן יש אינטרס שתהיה תחרות בריאה על כל יישוב בין כמה שיותר חברות, כדי שהוא יקבל תשתית מצוינת ושירות מעולה."
ההצעה לא צפויה למנוע לחלוטין עליית מחירים. הגירעון התשתיתי של ישראל בתחום הסלולר כיום יחייב את החברות להשקיע בתשתיות, אחרת הקליטה תמשיך להידרדר, ולא יתאפשר מעבר לרשתות משוכללות יותר. עם זאת, לטענת הוועדים, התוכנית שלהם תאפשר תחרות טובה יותר ותשתית טובה יותר, במינימום עלות נוספת לצרכן.
"אני קורא לזה מודל ה'ניצחון המשולש' (triple win)", אומר שמן, "מודל שמנוגד לתפיסה הרווחת, שבו החברות, העובדים, והצרכנים מרוויחים. החברות ייהנו מהקמת תשתיות בעלות שכירות נמוכה, העובדים ייהנו מביטחון תעסוקתי לטווח ארוך, והציבור ייהנה מתשתיות מצוינות, תחרות ומחירים נמוכים לאורך זמן."
