קנדה נמצאת במרוץ להפוך ליצרנית האורניום הגדולה בעולם, זאת על רקע הזינוק במחירי המתכת הרדיואקטיבית בתגובה לביקושים הגוברים לאנרגיה גרעינית נטולת פליטות פחמן והמתיחות הגיאופוליטית המסכנת את רצף האספקה.
קאמיקו, היצרנית הגדולה במדינה, הודיעה כי ייצור האורניום זינק בשנה שעברה בקרוב לשליש ל־16.8 מיליון ק"ג בשני המכרות שהיא מפעילה בלב תעשיית האורניום של המדינה בצפון מחוז ססקצ'ואן. מכרות חדשים והרחבת הפעילות שמתכננת החברה בשילוב עם תוכניות דומות מצד חברות כמו דניסון מיינס, אוראנו קנדה, פאלדין אנרג'י ו־NexGen Energy הפועלות גם כן באזור, עשויים להכפיל את הייצור המקומי עד 2035, כך לפי הערכות בנק ההשקעות RBC קפיטל מרקטס.
ג'ונתן ווילקינסון, שר האנרגיה והמשאבים הטבעיים של קנדה, טען כי ההשקעות בשוק האורניום של המדינה נמצאות ברמתן הגבוהה ביותר מזה 20 שנים, כשההוצאות על משימות איתור והערכות מאגרים "זינקו ב־90% ל־232 מיליון דולר קנדי (160 מיליון דולר) ב־2022 וב־26% נוספים ב־2023, ל־300 מיליון דולר". בהצהרה ל"פייננשל טיימס" הוסיף כי קנדה כורה מספיק אורניום כדי להזין את הכורים המקומיים. כמו כן, קנדה היא "המדינה היחידה בקבוצת ה־G7 שמסוגלת לספק אורניום שיזין גם את הכורים של בנות הברית שלנו. מדי שנה מייצאת קנדה 80% מייצור האורניום שלה, מה שהופך אותה למובילה העולמית בשוק".
המאמצים בתעשייה נועדו למקסם את הזינוק במחירי האורניום, שטיפסו בינואר 2024 מעל רף ה־100 דולר לפאונד, רמה שלא נרשמה מאז 2008. המחירים אמנם ירדו מאז לכ־73 דולר לפאונד, אבל הם עדיין גבוהים משמעותית מהממוצע השנתי בעשור האחרון, שעמד על פחות מ־50 דולר. ההתרחבות בפעילות מסמלת מהפך בתעשיית האורניום הקנדית, שהיתה עד 2008 היצרנית הגדולה בעולם של המתכת המהווה את הרכיב המרכזי בדלק גרעיני. פעילותה התכווצה על רקע צניחת המחירים בעקבות אסון הכור בפוקושימה, יפן ב־2010, שפגע בתעשיית הגרעין במערב.
NexGen שמפתחת את מכרה Rook1 במעגן את'באסקה במחוז ססקצ'ואן, מעריכה כי תוכל לעקוף את כמויות הייצור של קזחסטן בתוך חמש שנים ובכך להשיג ביטחון אנרגטי לתעשייה הגרעינית של המערב. "לפרויקט שלנו יש את היכולת להעלות את קנדה בחזרה לפסגה העולמית של ייצור האורניום", מסר לי קורייר, מנכ"ל החברה. לדבריו, חברות החשמל בארצות הברית כבר עומדות בתור לרכוש אורניום מ־Rook1, שנמצא בשלבים האחרונים של קבלת האישורים, כך שבניית המכרה אמורה להתחיל במחצית השנייה של השנה, במידה ויתקבלו האישורים ויובטח המימון. בחברה מעריכים כי עלות הפיתוח תגיע ל־1.6 מיליארד דולר (אמריקאי) וכי היקף הייצור יגיע ל־13.6 מיליון ק"ג אורניום בשנה, המשתווים לכמעט 20% מהייצור העולמי.
במקביל, חברת הכרייה דניסון מפתחת את פרויקט נהר ווילר, וחברת פאלדין אנרג'י מפתחת מכרה באגם פטרסון. שני האתרים הללו נמצאים בססקצ'ואן ויוכלו לייצר ביחד עד 8 מיליון ק"ג אורניום בשנה. קאמיקו שוקלת הרחבה נוספת של הייצור בנהר מק'ארתור ביותר מ־30% ל־11.3 מיליון ק"ג בשנה. "זו התנופה החזקה ביותר שנתקלנו בה", אמר גרנט אייזק, סמנכ"ל הכספים של החברה. "אין ספק שיש ביקוש גדל לאורניום".
לפי אנליסטים בבנק ההשקעות BMO קפיטל מרקטס, העניין של חברות הטכנולוגיה הגדולות באנרגיה גרעינית "פותח פתח למאגר עצום של השקעות פרטיות, זאת בנוסף למדיניות הממשלתית החיובית", ומסמל "תחייה" בהתעניינות באורניום. "נראה שהשיח התפתח מעבר לדיונים על השגת תמיכה ממשלתית וציבורית ומתמקד במימון", כתבו בדצמבר.
יצרני אורניום באוסטרליה, ארצות הברית ומדינות נוספות מתכננים גם הם להרחיב את המכרות, אך מדובר בהיקף קטן לעומת החברות בקנדה ובקזחסטן. עם זאת, הניסיונות של קזחסטן להמשיך ולהגדיל את הייצור נתקלו במספר מכשולים. כך, מאמציה של קזטומפרום, האחראית על 23% מהתפוקה העולמית, נתקעו בשנה שעברה בשל מחסור בחומצה גופרתית המשמשת בפעילות סינון המכרות.
מתיחות גיאופוליטית בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022 מקשה גם היא על החברה לעבוד עם המערב. באוגוסט אסרה ארצות הברית על יבוא אורניום מרוסיה כחלק מהמאמצים לשמירה על ביטחון אנרגטי, אף שלחלק מהחוזים הנחשבים חיוניים ניתן פטור מהאיסור עד 2027. במוסקבה הגיבו בהטלת הגבלות דומות על יצוא אורנים לארצות הברית.
סין היא הלקוחה הגדולה ביותר של האורניום הקזחי, וב־17 בדצמבר היא רכשה החזקות בכמה מאגרים שבפיתוח קזטומפרום ורוסטום — חברת הארגיה הגרעינית הממשלתית של רוסיה. לדברי ג'ונתן הינזה, נשיא חברת המחקר UxC, אם תואץ המגמה של יצוא מרבית האורניום הקזחי למזרח, ובעיקר לסין, תהיה זו "קריאת השכמה לחברות התשתיות המערביות".
"שוק האורניום העולמי מתחלק לשניים. זה משהו שלא היה קיים לפני כן", אמר אייזק מחברת קאמיקו, שמחזיקה ב־40% מאינקאי, מיזם משותף עם קזטומפרום בקזחסטן. אייזק טען שהמלחמה באוקראינה גרמה לחלק מחברות התשתיות המערביות להפסיק לעבוד עם אספקה הקשורה לרוסיה, בעוד אחרות מחכות לראות כיצד ימשיך ויתפתח העימות לפני שיקבלו החלטות סופיות.
העיכובים הללו פירושם שקאמיקו טרם קיבלה החלטה בנוגע להשקעות בתוכנית ההתרחבות בנהר מק'ארתור ואגם קיי בססקצ'ואן. "זה לא שוק מהסוג של 'תבנו והם יגיעו'", הסביר אייזק, בציינו כי העיכובים רק מגדילים את הביקוש ויוצרים סיכון לעומסים בשרשראות האספקה ועליות מחירים.
