בדו"ח הוועדה הודגש כי "אסון ה-7 באוקטובר לא אירע מחוסר בתקציב, וגם לא בגלל גודל הצבא", אך הוסיפו כי "המלחמה הארוכה חידדה צרכים ופערים והציפה בעיות שלא ניתן להתעלם מהם, ושאסור היה להגיע אליהם, במיוחד בתחום בניין הכוח, גודל הסד"כ והמוכנות". התוספות התקציביות שהוועדה המליצה עליהן מתייחסות לסוגיית ההון האנושי, המעגל השלישי, הגנה אווירית, הגנה בגבולות, סוגיות של ייצור עצמי, מלאי וצבא היבשה (כשירויות וחיזוק התמרון), תשתיות קריטיות (מיגון בסיסי צה"ל והעברת חלקם לתת הקרקע), חיזוק העליונות הטכנולוגית (בין השאר בסוגיות של חלל והקמת חיל טילים, "יכולות חימוש מהקרקע" לפי לשון הוועדה) וסוגיות נוספות.
למרות שלוועדה ניתן מנדט להתייחס לצד המקורות שממנו תגיע הגדלת תקציב הביטחון, בוועדה בחרו במודע להימנע מלהתייחס לשאלת המקורות בפירוט והוצהר כי הוועדה מתנגדת להעלאת מס נוספת אך תומכת בשמירה על יחס חוב תוצר קבוע – מה שמעלה שאלות לגבי המקורות משם יגיע תקציב המיליארדים. בדו"ח הוועדה נכתב כי "הוועדה ממליצה בכל דרך לא להעלות מיסים לצורך ההגדלה הנדרשת בתקציב הביטחון, מעבר להעלאות שכבר נקבעו, לא ב-2025 ולא בשאר שנות התר"ש". במקום זאת, המליצו בוועדה לממן חלק מהתוספת של שנת 2025 מתוך הרזרבות בבסיס התקציב וכי "חלק ניכר מהמימון בשאר שנות התר"ש ימומן מהצמיחה, על פי הצפי של בנק ישראל והיתרה (כ-10 מיליארד בשנה) ממקורות אחרים. לא ברור כיצד התוספת הנדרשת מתכנסת ללא הצבעה על מקורות ממשיים. לצורך העניין, הגדלת המע"מ ל-18% צפויה להוביל להכנסות של כ-7.2 מיליארד שקל, פחות מחצי מהסכום הנדרש כתוספת בתקציב 2026 (15 מיליארד שקל).
חברי הוועדה ובראשם היו"ר נגל טענו כי התוספת שהמליצו עליה נמוכה משמעותית ממה שביקשו במערכת הביטחון. "ההמלצות שלנו רחוקות מהמלצות המינימום של מערכת הביטחון כלפי מטה" אמר היו"ר נגל. הוועדה המליצה להגביר את השקיפות למשרד האוצר, אך להשאיר את השליטה במשרד הביטחון (מיעוט מחברי הוועדה סברו שיש להגדיל את סמכויות האוצר על חשבון הביטחון). בכירים בצבא ובאוצר הביעו ביקורת על כך שהוועדה נמנעה מלהתמודד עם סוגיית המקורות, וטענו כי הדבר יקשה על יישום המלצות הוועדה.
הוועדה הגדירה את סוגיית כוח האדם וטיפוח ההון האנושי בחובה, בקבע ובמילואים כ"נושא קריטי וחשוב מעין כמוהו", ואף הציבה את הטיפול בו כקודם לעיסוק בגרעין האיראני. "ללא טיפול עמוק ונחוש במשבר כוח האדם הנוכחי, צה"ל והמדינה עלולים למצוא עצמם במצב שיהיה קשה להתאושש ממנו. הוועדה סבורה שאנחנו קרובים "לדקה ה-90" ולנקודת האל-חזור בנושא זה", נכתב בדו"ח הוועדה, ובהמשך ישיר לכך נכתב "הוועדה סבורה כי שירות חובה שווה לכלל האזרחים, הוא עיקרון מכונן בחברה הישראלית, המממש מטרות ביטחוניות, חברתיות ואזרחיות כאחד, במיוחד כשמדינת ישראל ניצבת בפני איומים ביטחוניים מתמשכים. כלל אזרחי המדינה הם שווי זכויות וחובות ונדרשים לשאת בנטל השירות. הוועדה ממליצה לבצע את השינוי הנדרש בהדרגה, ובהתאם ליכולות הגיוס של צה"ל וצרכיו. הוועדה רואה זכות והזדמנות בהדגשת חשיבותו של מודל 'צבא העם', כיום יותר מתמיד".
בדו"ח הוועדה לא נכתב באופן מפורש כי מדובר על גיוס של אוכלוסיות מסוימות כמו חרדים, ערבים או נשים דתיות – אך המסר שיוצא מהדו"ח הוא שמדובר על חובת גיוס צבאי לכולם. סביר להניח שגם חלקים נכבדים בדרג הפוליטי וגם הדרג הצבאי יוכלו לחיות עם הניסוח הנ"ל, כאשר בשני הצדדים יאחזו במונח "בהדרגה". כמו כן, האמירה על "בהדרגה" מנוגדת למסר המרכזי של הוועדה שטוענת כי "אנחנו קרובים "לדקה ה-90" ולנקודת האל-חזור בנושא זה".
עוד בסוגיות כוח האדם, הוועדה המליצה על הארכה מיידית של שירות הסדיר ל-36 חודשים, כפי שצה"ל דורש מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר. המלצה נוספת כוללת הקמה של "מסגרות מבוססות קבע קצר" שמטרתן לצמצם את העומס על מערך המילואים וחיסכון כספי (לפי נתוני היועץ הכספי לרמטכ"ל שהוצגו השנה, חייל קבע עולה לצה"ל פחות ממחצית מאשר חייל מילואים ממוצע – י"ש). המסגרות החדשות שיוקמו יהיו במתכונת של קבע של כשנתיים. כמו כן הוועדה המליצה להוסיף תקני קבע ומכסות פרישה, להגדיל את שכר משרתי הקבע ולבטל את הצמדתו לגופים אחרים כמו המשטרה וגופי הביטחון האחרים וזאת כדי לאפשר גמישות בטיפול באנשי הקבע.
הוועדה ממליצה ליישם את מודל הבחירה שמאפשר לחיילי קבע בתפקידים מסוימים לוותר על פנסיית הגישור בתמורה לשכר גבוה יותר במידי. הוועדה המליצה גם על שילוב נשים במגוון התפקידים הקיימים בצה"ל וזאת "בהתאם ליכולותיהן ולתנאי הקבלה הרגילים". הוועדה ממליצה על תוספת של 250 תקנים למשרד הביטחון בדגש על אגפי השיקום והמשפחות השכולות. בנושא צבא המילואים, בוועדה המליצו לנסות להגדיל את הסד"כ באמצעות מיצוי הפוטנציאל של חיילים ששוחררו, בדומה למה שנעשה כעת באוגדת "דוד" שתכלול מתנדבים מבוגרים או לביטול הפטורים שניתנו למשרתי מילואים בעבר. כמו כן, בוועדה ממליצים להמשיך לקדם מדיניות של דיפרנציאציה בין מילואימניקים לוחמים לבין שאר המילואימניקים, בדומה למה שקיים בצבא הסדיר והקבע (יש לציין כי מהלך ברוח זו הוכנס לתקציב 2025 – י"ש). במערכת הביטחון הביעו שביעות רצון מהמלצות הוועדה בכל הקשור לסוגיות כוח האדם.
בכל הקשור לאיומים על ישראל, בוועדה הגדירו את האיום האיראני בתור האיום הביטחוני המרכזי על ישראל, וטענו כי איום הגרעין האיראני הוא "איום קריטי שיש לסכל אותו, בכל מחיר ובכל דרך, ישירה או עקיפה". לפי היו"ר נגל, רוב תקציב ההתעצמות מיועד להתמודד עם איראן ועם מה שמוגדר כ"מעגל השלישי" (איומים מרוחקים). לפי הוועדה, נקודת המוצא היא שהשאיפה האסטרטגית של איראן היא להביא "להשמדה קונבנציונאלית של ישראל באופן ישיר ובאמצעות שלוחים, בחסות מטריה גרעינית". כמו כן, טענו שם כי "בעשורים הקודמים לא הבשילו הנסיבות המדיניות והאופרטיביות להסרת איום הגרעין האיראני, ונעשו רק מהלכים להאטתו. בחירת הנשיא טראמפ יוצרת, בפעם הראשונה, פוטנציאל לשינוי מהותי וטיפול להסרה או להקטנה משמעותית של האיום האיראני".
בוועדה התייחסו גם לאיומים האחרים, ביניהם איום לאורך גבולות יהודה ושומרון, לבנון, עזה, סוריה וירדן, איום של "אש קרובה" מלבנון ואיראן, התחמשות מחדש של האויב בלבנון, בסוריה ובעזה ואיום של "שינוי דרסטי״ כאשר הכוונה לשינוי בעמדותיהן של מדינות עימן יש לישראל הסכמים או יחסים. איום נוסף שהוועדה התייחסה אליו הוא איום על היתרון הטכנולוגי, ונכתב כי "ארגונים ומדינות בינוניות וקטנות יכולות כיום להשיג בשוק החופשי יכולות שנחשבו בעבר מעצמתיות".
בוועדה המליצו לעבור מתפיסת "הכלה" והגנה לתפיסה של "מניעה" ומוכנות, לצד בניית יכולות לתגובה מיידית ולעתים אף לא פרופורציונאלית כמו גם ליצור מוכנות למלחמה מקדימה ומתקפת מנע. כמו כן, נכתב כי לאור אירועי ה-7/10 יש לבצע "ניהול הסיכונים" שמשמעותו לקיחת את מרווח הטעות המזערי שמותר לקחת בכל גזרה, וכי לא ניתן להסתמך על מרחב התרעה מודיעיני בלבד, לצורך היערכות אופרטיבית. המלצות אלו מנוגדות למדיניות שהנהיג ראש הממשלה נתניהו בשנים האחרונות ולגישת "ניהול הסכסוך" שהוביל. יחד עם זאת, הוועדה כתבה כי "השפעת הדרג המדיני על תוכנית העבודה של מערכת הביטחון אינה מספקת וכשהיא קורית היא ממוקדת בתחומים מצומצמים מאד, באזורים מוסכמים מראש ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. הדרג המדיני מתקשה לאתגר את התוכנית המוצגת בשל העדר תהליך הכנה תומך" וכי "המל"ל, במבנהו הנוכחי ובכלים שניתנו לו, אינו יכול להביא לידי ביטוי את הנחיות הדרג המדיני בשלבים הרלוונטיים לבניית התוכנית". בוועדה המליצו על תהליך מובנה של תוכנית עבודה שנתית בין הקבינט לצבא, עם קבועי לו"ז ברורים ומוגדרים מראש. כמו כן, הומלץ לחזק את המל"ל ולהוסיף לו אגף חדש לבקרה על תכנון וביצוע של תוכנית העבודה. יו"ר הוועדה נגל הדגיש כי לא מדובר באגף שיעסוק במודיעין או ייקח סמכויות מהצבא.
