הפרלמנט הלבנוני יכונס מחר (חמישי) כדי להתחיל בהליך בחירתו של נשיא חדש. כך הבטיח נביה ברי, יושב ראש הפרלמנט הנוכחי. הניסיון לבחור נשיא, שעל פי החוקה חייב להיות בן העדה הנוצרית-מארונית, מגיע לאחר שנים של משבר פוליטי בהן הכשילו אנשי חיזבאללה כל ניסיון לבחור נשיא, ובכך פגעו הן בעדה הנוצרית והן במוסדות ארץ הארזים.
השסעים בין חברי הפרלמנט הלבנוני, המייצגים עדות שונות במדינה הנאבקות זו בזו, הכשילו 12 הצבעות קודמות בבחירת נשיא מאז אוקטובר 2022, כאשר מישל עאון פרש מתפקידו בתום כהונתו בת שש השנים.
במשך יותר משנתיים, לבנון משותקת ללא ממשלה מוסדרת, זאת בתקופה בה עברה המדינה סדרה של תהפוכות, בהן קריסה כלכלית חסרת תקדים, מלחמה ממושכת נגד ישראל אותה הוביל חיזבאללה והתמוטטות משטר אסד בסוריה השכנה.
בחירת הנשיא של לבנון תהיה הצעד הראשון בהרכבת ממשלה מן המניין, עם מנדט לייצב את המדינה. אבל, למרות הדחיפות, עדיין לא ברור אם מישהו ייבחר בכלל. הניסיון למנות נשיא בלבנון נעשה בצל כוונתה של ישראל להאריך את משך הישארותה בדרום לבנון מעבר ל-60 הימים עליהם הוסכם.
המועמדים המובילים והלחצים הדיפלומטיים
לבנון ניצבת בפני לחצים דיפלומטיים מצד ארצות הברית וצרפת, שהתנו את כספי השיקום בבחירת נשיא, ומנסות לפעול מאחורי הקלעים כדי לקדם את החבירה עם הרמטכ"ל ג'וזף עאון, שאינו קשור משפחתית לנשיא הקודם מישל עאון. לאחרונה, ניכר כי גם סעודיה תומכת בג'וזף עאון, אולם גורמים שונים בתוך לבנון ומחוץ לה – ובראשם חיזבאללה ואיראן, מנסים למנוע בעד עאון לתפוס את כס הנשיאות.
בימים האחרונים דווח בכלי תקשורת שונים בלבנון, כולל אלה המזוהים עם חיזבאללה, כי שני מועמדים מובילים לנשיאות. ביניהם עון, הנתמך על ידי ארצות הברית, צרפת, מצרים וסעודיה. המועמד המוביל השני הוא הגנרל אליאס אלבייסרי, מפקד הביטחון הכללי בלבנון, שנתמך על ידי חיזבאללה ותנועת אמל.
בשבועות האחרונים שתי המפלגות השיעיות הגדולות, חיזבאללה ואמל, מפעילות לחץ נגד בחירתו של עאון. יושב ראש הפרלמנט נביה ברי, מנהיג אמל, טען כי התמודדותו של עון דורשת תיקוני חקיקה בגלל שהוא מצוי בתפקיד צבאי. מנגד, פרשנים לבנונים טוענים כי מדובר באמתלה בלבד נוכח החשש של השיעים בלבנון מהמועמד האטרקטיבי שזוכה לתמיכת המערב.
בינתיים, המחוקקים השיעים וכלי התקשורת המזוהים עם אמל וחיזבאללה מנסים לקדם ארבעה מועמדים אחרים לתפקיד הנשיאות, השמור כזכור לעדה הנוצרית-מארונית. הראשון, ג'ורג ח'ורי, מי שהיה ראש המודיעין הלבנוני. השני, אליאס ביסארי, ממלא מקומו של ראש מנגנון הפנים במדינה. השניים הנוספים הם סלימאן פרנג'יה, העומד בראש תנועת "מרדה", וג'יהאד אזעור, לשעבר שר האוצר של לבנון.
ראש מפלגת 'הכוחות הלבנוניים', סמיר ג'עג'ע, שנחשב למתנגד ברור לחיזבאללה, מככב גם הוא ברשימת המועמדים לנשיאות. בשנת 2014 הוא התמודד לתפקיד, ומאז התבטא לא פעם נגד ארגון הטרור, ואף נגד איראן. בתחילת המלחמה, אמר ג'ג'ע כי כוחות חיצוניים קיבלו את ההחלטה לצאת למלחמה בלבנון, והדגיש כי לא תהיה יציבות במדינה ללא בנייתה.
שלשום, דיווח שפורסם באל-אח'באר הלבנוני, עיתון המזוהה עם חיזבאללה, האשים את סמיר ג'עג'ע, העומד בראש 'מפלגת הכוחות הלבנונים' הנוצרית בכוונה "לפוצץ" את ישיבת בחירת הנשיא בפרלמנט מחר. לטענת העיתון, מטרתו של ג'עג'ע היא גרימת כאוס ולהביא לבחירות פרלמנטריות חדשות, מתוך הערכה שחיזבאללה יזכה לפחות מנדטים בעקבות המלחמה.
בין כה וכה, לא ברור אם הפרלמנט הלבנוני יצליח לבחור נשיא, שכן הוא נכשל בכך כאמור ב-12 הניסיונות הקודמים. קיים תרחיש סביר שגם הפעם לא ימונה נשיא, ולא תקום ממשלה בביירות.
השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, שהגיע שלשום לביירות, הבהיר לבכירים בלבנון כי הממשל האמריקני תומך במועמדות של עון, וכי גם סעודיה הצטרפה לעמדת הממשל, מכיוון שהוא המועמד המתאים ביותר למצב שבו נמצאת כיום לבנון כדי ליישם את החלטת האו"ם 1701 לשקם אותה מנזקי המלחמה ולקבל סיוע בין-לאומי. אולם, הוכשטיין השאיר את הדלת פתוחה, ואמר כי יש גם מועמדים אחרים שעומדים בדרישות האלה.
בעיתון אל אח'באר דווח השבוע, כי ראש הוועדה ליישום הפסקת האש הודיע ללבנון כי ישראל מתכוונת להאריך את שהותה ב-30 יום נוספים. ערוץ MTV הלבנוני דיווח כי הוכשטיין פועל להאריך ב-60 ימים נוספים את הסכם הפסקת האש, ולאפשר לישראל להשאיר את כוחותיה בלבנון עד 120 ימים מאז שהושג ההסכם, במקום 60 ימים. ישראל הרשמית לא הגיבה לטענות הללו. מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם איים על ישראל ואמר: "ייתכן שסבלנותנו תפקע עוד לפני שיעברו 60 הימים".
