על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● אמברגו הנשק על ישראל התרחב, ואלה החברות שהרוויחו במיוחד
● איראן מציגה: מל"ט מתאבד שהועתק מחברה ישראלית
1חיזבאללה כבר לא שולט בפוליטיקה בלבנון
במשך עשורים חיזבאללה שלט בפוליטיקה בלבנון, אולם כעת שליטת הארגון התערערה לאחר שישראל פגעה בארסנל הנשק של הארגון וחיסלה את בכיריו. השינויים הפוליטיים בארץ הארזים הגיעו לשיאם בשבוע שעבר, כאשר הפרלמנט הלבנוני בחר בגנרל ג'וזף עאון לנשיא, לאחר שנים של שיתוק פוליטי, נכתב בניו יורק טיימס. "בלבנון, רבים רואים בבחירתו של הגנרל עאון, מפקד הצבא הלבנוני, כצעד קריטי לעבר ייצוב המדינה. בחירתו גם נתפסת כוויתור מצד חיזבאללה", נכתב.
במשך שנים חיזבאללה היה חזק יותר מהצבא הלאומי בלבנון, הוא השפיע על סוכנויות הממשלה ושלט על תשתיות קריטיות כמו הגבול עם סוריה ונמל המסחר. "כמעט אף החלטה פוליטית חשובה לא יכלה להתקבל בלעדיו, ואף מפלגה פוליטית לא הצליחה לאתגר ברצינות מהלכים שהוא, או הפטרון שלו, איראן, קבעו", נכתב.
המלחמה הנמשכת מול ישראל ונפילת משטר אסד בסוריה הותירו את ארגון הטרור במצב המוחלש ביותר שלו. התבוסה הצורבת של חיזבאללה פירקה את שליטת הארגון שבמשך שנים הבטיח ללבנונים שהוא יכול לבדו להגן על המדינה מפני ישראל. אנליסטים אמרו לניו יורק טיימס בפה אחד כי "עידן הדומיננטיות הבלתי מעורערת של חיזבאללה ואיראן בלבנון נגמר".
סמי נאדר, מנהל מכון למדעי המדינה באוניברסיטת סן ג'וזף בביירות, אמר לניו יורק טיימס כי חיזבאללה חלש יותר מאי פעם. "הנרטיב של חיזבאללה איבד מאמינותו באופן משמעותי, היכולות הצבאיות שלו נחלשו במידה רבה, ולדעתי, פוליטית, הוא יתחיל לשלם את המחיר". אולם, רוב המומחים עדיין מסכימים כי חיזבאללה נותר הכוח הפוליטי הדומיננטי בלבנון עם אלפי לוחמים ונאמנים במדינה, אך כוחו הפוליטי אינו נובע מעוצמתו הצבאית אלא מהשסעים והמחלוקות הפנימיות בלבנון. אנליסטים הוסיפו כי "חיזבאללה עדיין כוח שיש לפקח עליו".
לדברי אנליסטים, הבחירה בגנרל עאון לנשיאות מביאה איתה תקווה חדשה ללבנון. "עאון נחשב לבעל גיבוי מצד ארה"ב וסעודיה. הסעודים, שבעבר התחרו על השפעה בלבנון, לפני שאיראן וחיזבאללה דחקו אותם החוצה, עשויים לחזור ולמלא תפקיד משמעותי במדינה", נכתב בניו יורק טיימס. בנאום הניצחון אמר עאון "זהו שלב חדש בהיסטוריה של לבנון".
עם זאת, אנליסטים מזהירים כי המצב בארץ הארזים, עדיין מעורער וחיזבאללה עוד עשוי להתאושש. "החודשים הקרובים יהיו מבחן לא רק עבור חיזבאללה, אלא גם עבור הקואליציות הפוליטיות הלבנוניות". מוחנאד חג' עלי, חוקר בכיר במרכז קרנגי למזרח התיכון בביירות, אמר לניו יורק טיימס כי "זו מציאות פוליטית חדשה ויקח זמן עד שהיא תתגבש".
מתוך הניו יורק טיימס מאת כריסטינה גולדבאום. לקריאת הכתבה המלאה.
2איראן מתכוננת לכניסתו של טראמפ לבית הלבן
כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן ב-20 בינואר דוחקת את איראן לפינה. הרפובליקה האסלאמית מקיימת תרגילים צבאיים נרחבים, וצריכה לשקול מחדש את תוכנית הגרעין שלה ויחסיה עם המערב, נכתב באלג'זירה.
התפתחות התוכנית הגרעינית של טהרן תהיה תלויה במידה רבה במדיניותו של טראמפ כלפי איראן. "המידע האחרון מצביע על כך שאיראן עדיין לא החלה בבניית פצצה. עם זאת, שנה לאחר שטראמפ עזב את הסכם הגרעין (JCPOA), היא החלה להגדיל את רמת העשרת האורניום. כשהיא חוזרת על התהליך לאחר תקיפות ישראליות על מתקניה הגרעיניים וגינויים בינלאומיים", נכתב.
"אנליסטים מעריכים שבשבועות הראשונים של 2025, איראן כנראה לא תסלים משמעותית את פעילותה הגרעינית אלא אם טראמפ יחריף מאוד את קמפיין הלחץ המקסימלי". במידה וטראמפ יחליט להמשיך בקמפיין הלחץ המקסימלי, איראן עשויה להמשיך במירוץ לנשק הגרעיני ואף להעשיר רמת האורניום מעבר ל-60%. אולם, אם טראמפ וממשלו יציעו גישה גמישה יותר, כמו הקלה בסנקציות בתמורה לצמצום הפעילות הגרעינית של איראן, זה עשוי לפתוח שיחות חדשות בין הצדדים.
בינתיים, נראה שאיראן מתכוננת לעימות אזורי. בשבת תועדו תרגילים צבאיים באוויר. "בתרגילים אלה… מערכות ההגנה יתאמנו במאבק נגד איומי אוויר, טילים ולוחמה אלקטרונית בתנאים של שדה קרב אמיתי… כדי להגן על שמי המדינה ועל אזורים רגישים וחיוניים", דיווחה הטלוויזיה הממלכתית האיראנית, נכתב ברויטרס.
הצבא האיראני אמר כי הוא משתמש בכלי טיס וטילים חדשים בתרגילים ושחרר צילומים של "עיר טילים" תת-קרקעית חדשה שבה ביקר מפקד משמרות המהפכה, רב-אלוף חוסיין סלאמי, נכתב ברויטרס.
מתוך אלג'זירה מאת מזיאר מוטאמדי. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך רויטרס. לקריאת הכתבה המלאה.
3הפיצוי לא נראה באופק: לבנונים ממתינים לשוב לביתם ההרוס
מאז הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, לבנונים ממתינים לשוב לבתיהם שנהרסו במלחמה. אולם, הפיצויים לא צפויים להגיע בקרוב ובדרום לבנון יש עדיין נוכחות של חיילי צה"ל, נכתב בוושינגטון פוסט.
עשרות אלפי בתים בלבנון נהרסו על ידי תקיפות אוויריות של צה"ל. "הבנק העולמי העריך בדוח מנובמבר – לפני הפסקת האש מאוחר יותר באותו חודש – כי הנזקים לתשתיות של לבנון מסתכמים בכ-3.4 מיליארד דולר", נכתב.
גם אם ישנם בתים שאינם נהרסו, תושבי דרום לבנון לא יכולים לשוב אליהם משום שחיילי צה"ל עדיין נמצאים שם. לפי הסכם הפסקת האש, צה"ל אמור לסגת מלבנון עד ה-26 בינואר. "אך יש ספקות אם אכן יעשה זאת", נכתב.
עתיד השיקום של הבתים ההרוסים בדרום לבנון, נותר לא ידוע. חיזבאללה הבטיח שיעזור בשיקום, אך ספג מכות קשות והפסדים משמעותיים במלחמה האחרונה. "רבים בלבנון אומרים שהם ממתינים לפיצויים שהובטחו על ידי חיזבאללה. אחרים אומרים שקיבלו כסף מהארגון אבל הרבה פחות מעלות הנזקים לבתיהם". גם הממשלה הלבנונית נמצאת במצוקה כלכלית ובשיתוק פוליטי ממושך ואינה במצב לסייע.
מנאל מהעיירה מרג' עיון התראיינה לוושינגטון פוסט ואמרה כי כבר שנה חלפה מאז שנעקרה מביתה שנהרס על ידי התקפות צה"ל. כעת, היא עדיין ממתינה לפיצויים. "עדיין לא קיבלנו כסף", אמרה מנאל.
עם זאת, אזרחים לבנונים אחרים אמרו לוושינגטון פוסט שחיזבאללה פיצה אותם באופן הוגן. עבדאללה סקייקי, אזרח שמתגורר בדרום לבנון וביתו נהרס כליל, אמר כי קיבל 14,000 דולר מגורם המקושר לחיזבאללה.
בכיר בחיזבאללה אמר שהארגון עושה כל שביכולתו על מנת לפצות את האזרחים שבתיהם נהרסו. "אנחנו כבר התחלנו לפצות משפחות" אמר והוסיף, "אנחנו גם מספקים תשלומים לשכר דירה למשך שנה ופיצויים עבור ריהוט".
"למרות מאמצי חיזבאללה להציג חזות של דאגה כלפי הנפגעים, חוסר הוודאות לגבי השיקום יוצר תסכול עמוק בקרב רבים. לבנונים רבים חשים שהם ננטשו, במיוחד לאור הכאוס הפוליטי והמשבר הכלכלי הממושך שבו המדינה נמצאת", נכתב.
גורמים לבנוניים פנו לקהילה הבינלאומית לבקשת מימון. בנוסף, הממשלה עובדת עם הבנק העולמי על עדכון הערכת הנזקים ומקווה להקים קרן משותפת של תורמים. הבנק העולמי אף בוחן "פרויקט חירום ללבנון", שעתיד להתמקד בסיוע לאזורים שנפגעו.
בינתיים, אלפי אזרחים לבנונים נמצאים במקלטים זמניים ומחכים לשוב לביתם.
מתוך הוושינגטון פוסט מאת סאלי עבד אלג'וד. לקריאת הכתבה המלאה.
4Foreign Policy: הימין הקיצוני בישראל יגרור את ישראל למלחמה נצחית
בזמן שרוב הציבור בישראל ממתין לעסקה לשחרור חטופים ולסיום המלחמה, המנהיגים בישראל דווקא מעוניינים במלחמה נצחית בעזה, כך נטען במאמר של דייוויד א. רוזנברג ל-Foreign Policy, שכותרתו "למה עזה היא המלחמה הנצחית של ישראל".
"אם הקיצוניים המשיחיים בממשלה יצליחו בדרכם, מה שסביר, המלחמה לעולם לא באמת תסתיים. במקום זאת, היא תהפוך לכיבוש אלים, מלווה בהתנחלויות יהודיות ובסופו של דבר בסיפוח", נכתב.
"על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מספר ההרוגים הפלסטינים – צבאיים ואזרחיים – עלה ב-3,900 בשלושת החודשים האחרונים. עיקר הלחימה התרכז בצפון עזה, שההרס שלו כעת קטסטרופלי. מטרת צה"ל לפנות את צפון עזה מתושביו ולהכריז עליו כאזור צבאי סגור", נכתב.
הלחימה בעזה גובה מישראל מחיר כלכלי גבוה, אך גם אבידות בנפש. "צה"ל סופג באופן קבוע נפגעים, נטל שירות המילואים כבד על משפחות ועל הכלכלה, והמשמעת נשחקת". הטיעון להמשך הלחימה בעזה, הוא ניצחון על חמאס שממשיך לשגר מדי פעם רקטות לעבר ישראל.
אולם, ב-Foreign Policy נכתב שהלחימה בעזה לא נובעת משיקולים צבאיים, אלא משיקולים פוליטיים פנימיים. "אם הסכסוך יסתיים, נתניהו עלול לאבד את הכיסא. בתרחיש הגרוע ביותר, שותפיו מהימין הקיצוני – אלו הדוחפים למלחמה נצחית בעזה – יעזבו את הקואליציה שלו, ויאלצו אותו להכריז על בחירות מוקדמות, שלפי הסקרים הוא צפוי להפסיד בהן", נכתב.
לפי ה-Foreign Policy כל התרחישים האפשריים של סיום המלחמה גרועים במיוחד עבור נתניהו. "גם אם נתניהו יצליח להימנע מבחירות מוקדמות, סיום המלחמה יביא ללחץ להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כישלון ה-7 באוקטובר, שתטיל עליו לפחות חלק מהאחריות. נתניהו עשה כל שביכולתו כדי למנוע חקירה כזו".
הימין הקיצוני עלול לגרור את ישראל למסלול מסוכן ובלתי הפיך. "החזון המשיחי לסיפוח עזה והגדה המערבית יוביל להחרפת הבידוד הבינלאומי של ישראל ולהעצמת האלימות בין ישראל לפלסטינים, תוך שהוא מחזק את האיום על דמותה הדמוקרטית של המדינה", נכתב.
הגשמת הפנטזיות של הימין הקיצוני בעזה, כמו גירוש האוכלוסייה הפלסטינית וסיפוח הגדה המערבית, "יוביל את ישראל לכיוון יהודי יותר על חשבון הדמוקרטיה הליברלית. הכיבוש יעמיס על ישראל מבחינה כלכלית וביטחונית, ההתנגדות הפלסטינית תגדל וישראל תתמודד עם ניכור מצד בעלות בריתה המערביות".
"בסופו של דבר, המלחמה בעזה לא רק מעצבת מחדש את עזה עצמה, אלא גם את דמותה של ישראל – מדינה שנקרעת בין מגמות משיחיות לבין צרכים פרגמטיים, בין שאיפות דתיות לבין מציאות פוליטית וכלכלית מורכבת. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם החברה הישראלית תוכל לעמוד בפני הלחצים הללו ולבחור כיוון שיאפשר יציבות, ביטחון, ושגשוג לכולם, או שתמשיך להיגרר למעגלי סכסוך שמעמיקים את השסעים הפנימיים והחיצוניים", נכתב.
מתוך Foreign Policy מאת דיוויד א. רוזנברג. לקריאת הכתבה המלאה.
