מה רוצה ארדואן ולמה עסקת חטופים משתלמת כל כך לקטאר

קטאר, מצרים וטורקיה הציבו את עצמן, שוב, בעמדת המתווכות בדרך להפסקת האש המסתמנת בין ישראל לבין חמאס. עבור קטאר זהו מהלך חשוב מול הממשל הנכנס בארה"ב בהנהגת הנשיא טראמפ; מצרים מקווה כי הפסקת האש תחזיר את ההכנסות מתעלת סואץ; וטורקיה מסמנת את עצמה כגורם מעודד להפסקת האש ־ אבל חזרת הסחר הישיר עם ישראל לא צפויה באופן מיידי. גלובס שופך אור על מפת האינטרסים של שלוש השחקניות.

● מזוודות מזומנים מקדאפי ועדים שנעלמו: משפט העשור בפוליטיקה הצרפתית התחיל
● כותרות העיתונים | האיראנים מאבטחים את אתרי הגרעין עם מערכת טילים חדשה

"קטאר רוצה להבטיח רגל יציבה בעזה"

הסכם הפסקת האש המסתמן מעמיד את קטאר כמתווכת אזורית שמועילה לארה"ב, במיוחד כשביום שני ייכנס הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן. אותו נשיא שהזהיר את כל הצדדים פן לא יגיעו להפסקת אש, והנה דוחא מפציעה כברומטר. אותה מדינה שלאורך השנה החולפת העבירה מסרים סותרים של הפסקת התיווך וגירוש אפשרי של בכירי חמאס. או, במילים אחרות, כל מה שיאפשר לאמיר תמים אל ת'אני לשמור על התדמית. התדמית כוללת, במידה רבה, את ההשפעה על עזה.

מאז 2018 ועד המלחמה היא הזרימה לעזה מענק חודשי של 30 מיליון דולר, שלו שלושה רכיבים: 100 דולר שחולקו לכל משפחה מתוך 100 אלף משפחות נזקקות; 10 מיליון דולר לרכש דלק ממצרים; ו־10 מיליון דולר לסולר עבור תחנת הכוח בעזה. עוד קודם לכן קטאר הזרימה הון למשטר חמאס בעזה. לפי גורם ששוחח עם רשת VOA, דוחא העבירה בין השנים 2021־2012 סיוע שכולל מזון, תרופות וחשמל, בתיאום עם ישראל וארה"ב, בסך כולל של 1.49 מיליארד דולר.

ד"ר אריאל אדמוני, חוקר במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן המתמחה בקטאר, מספר כי בדוחא הופתעו לחיוב לגלות כמה נוח להם עם הכוורת של טראמפ. "הם חשבו שהממשל האמריקאי יבוא לערוף ראשים, וזה לא קרה. המינויים היו נוחים, והקטארים רצו לוודא שטראמפ ימשיך את מה שביידן עשה – לראות בדוחא מתווכת במזרח התיכון. לטראמפ זה מתאים כי הוא לא רוצה להתערב באזור, ויש מי שיסגור עבורו פינות".

בסל השיקולים הקטארי עמד גם הדרך שבה איחוד האמירויות ניצלה את המלחמה כדי להיות נוכחת בסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. מנתוני מתאם פעולות הממשלה עולה, כי איחוד האמירויות הייתה אחראית לכ־58.3% מהסיוע המוצנח לרצועת עזה, ולכ־2.5% מתוך כל התרומות ההומניטריות – כולל גורמים כמו תוכנית המזון העולמית של האו"ם והסהר האדום המצרי.

"הקטארים פעלו לאורך כל הדרך לשמר את הקשר עם הרשות הפלסטינית ועם חמאס כאחד", מסביר ד"ר אדמוני, אך מציין כי החלטת הרשות הפלסטינית לאחרונה להסיר את הרישיון של "אל־ג'זירה", ערוץ שמהווה זרוע תעמולה קטארית, הבהירה את הצורך של דוחא "להבטיח רגל יציבה בעזה. על אף שהשקיעו באוניברסיטה באבו דיס ביו"ש הם מודאגים, כי ראו מדינות כמו איחוד האמירויות שנכנסו לסיוע ההומניטרי. לכן, בקטאר הבינו שהם חייבים לשמור את ההשפעה על התיווך בעזה".

התקפות החות'ים פוגעות בהכנסות מצרים

מתווכת שכלכלתה זקוקה להפסקת האש היא מצרים. המלחמה הנוכחית כוללת את מתקפות המורדים החות'ים בתימן על ספינות בים האדום, שבעקבותיהן הן לא נכנסות לים האדום – ולא חוצות בתעלת סואץ, השער הצפוני לים. התוצאה היא שממצב שבו 72 ספינות בממוצע, שנשאו 4.4 מיליון טונות, חצו את התעלה מדי יום באמצע דצמבר 2023, רק 27 חצו מדי יום בסוף אותו חודש. כך לפי פלטפורמת "פורטווטש". נזכיר, כי תעלת סואץ מהווה מקור ל־2% מהתמ"ג של מצרים.

לאחרונה, הודה שר החוץ המצרי בדר עבד אל־עאטי, כי ההכנסות מהתעלה צנחו בכ־60%. לפי לשכתו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, סך ההפסדים של מצרים מהצניחה במעבר ספינות בתעלה עמד על כ־7 מיליארד דולר ב־2024.

"מצרים מעוניינת לצמצם את ההפסדים מתעלת סואץ, אבל גם נזקים עקיפים מהתייקרות שרשראות האספקה", מוסיף ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "התיירות במצרים רשמה דווקא עלייה מסויימת, והם רוצים שתצמח אף יותר. המצרים רוצים למשוך נוצרים לסיני, ועבור זאת השקיעו בפרויקט 'ההתגלות' בסנטה קתרינה ליד ג'בל מוסא. לתפיסתם, שם התגלה האל למשה. לצד זאת, הם רוצים להראות לאמריקאים שמסייעים להם רבות, כי הם מועילים".

כעת, כשההסכם צפוי להתממש, מצרים מקווה כי מתקפות החות'ים יפחתו, תוך כדי שהיא תשוב להיות ציר הכנסות סיוע מרכזי לרצועת עזה דרך ציר פילדלפי. מעבר לכך, שחרור החטופים בפעימה הקודמת עשוי ללמד כי תמונות של חמאס מעביר חטופים לצלב האדום, ומשם דרך מצרים לישראל – ישובו. זה יעמיד את קהיר כגורם משמעותי במהלכים האזוריים.

הבסיס הטורקי של משרד ההשקעות של חמאס

הגורם האחרון שמעורב במו"מ, אם כי באופן פחות משמעותי, הוא טורקיה. אותה מדינה שוועדת נגל הגדירה בתור איום "גדול יותר מאשר האיום האיראני", הייתה בישורת האחרונה של המגעים עם חמאס דווקא גורם מפשר. בסיס המגעים היה בקטאר עם שלוחה במצרים, אבל ברגעי האמת ביום שני האחרון, ראש סוכנות המודיעין הטורקי אברהים קאלין שוחח טלפונית עם בכירי הלשכה המדינית של חמאס.

אנקרה משמעותית מאוד למגעים משום שהיא מארחת את בכירי חמאס, במיוחד לאחר עסקת שליט, כשמימוש הסכם הפסקת האש החדש צפוי להביא אליה ארכי־טרוריסטים נוספים, משום שהיא לא מכירה בחמאס כארגון טרור. ברמה הגלובלית, טורקיה היא בסיס משמעותי של משרד ההשקעות של חמאס, שמנהל נכסים ביותר מחצי מיליארד דולר. בטורקיה ככלל ובאיסטנבול בפרט, נעשית פעילות זו דרך קרנות השקעה, חברות ועמותות סיוע.

לעומת זאת, כפי שנחשף בגלובס, במלחמת חרבות ברזל החליטה טורקיה על אמברגו סחר עם ישראל, "עד שתהיה הפסקת אש ברצועת עזה". מאז הצעד שננקט במאי, מים רבים זרמו בדרדנלים – תוך שתמורות רבות קרו בטורקיה ובאזור כולו. ארדואן מנסה לשמור על הקואליציה שלו תוך רתימת הכורדים לשינוי חוקה שיאפשר לו להתמודד בבחירות לנשיאות בפעם השלישית, בעת שהוא יודע כי התקרבות לישראל צפויה לעלות לו ביוקר מול בסיס קהל המצביעים שלו.

בה בעת, ישראל אמנם הייתה יעד יצוא משמעותי של טורקיה, אבל נתוני אנקרה מצביעים כי הפסקת הסחר עם ישראל לא פגעה ממש בארדואן. היצוא הטורקי ב־2024 הסתכם בשיא של 262 מיליארד דולר, 2.5% יותר מב־2023. את המגמה עודדה ההתקרבות לערב הסעודית, שהיקף היצוא אליה זינק בשנה שעברה ב־52% לכ־3.98 מיליארד דולר.

עלייה משמעותית נוספת, של 25%, התרחשה מול מצרים, שהיצוא אליה הסתכם בכ־4.19 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, היקף היצוא הטורקי לישראל ב־2023, השנה המלאה האחרונה שבה לא היו מגבלות סחר, עמד על כ־4.69 מיליארד דולר.

גורמים המעורים בסחר הישראלי־טורקי מעריכים כי עד שלא יתממשו כלל צעדי הפסקת האש עד לכדי סיום המלחמה, טורקיה לא תשוש לחדש את הסחר בין המדינות. אלא אם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יעמיד את הסוגיה במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלו.