בדרך לעסקה: האם לשוק הישראלי יש עוד לאן לעלות?

השווקים הפיננסיים בישראל מתנהגים בימים האחרונים כמי שיודעים משהו שאנחנו עדיין לא יודעים. בזמן שהשמועות על הסכם הפסקת אש מתעצמות, השקל מתחזק והעליות בבורסה מרמזות על תקוות שחורגות הרבה מעבר לסיום הלחימה בעזה. גורמים בשוק מדברים על אופטימיות בנוגע למהלכים אזוריים רחבים יותר, כולל אפשרות לחידוש המגעים עם סעודיה, שעשויים לשנות את פני המזרח התיכון.

● השקל מתחזק בחדות: "השוק רץ עם חלומות על מזרח תיכון חדש" 
● מנהל ההשקעות שחושש מטראמפ: "ציוצים בטוויטר מייצרים תנודתיות"
● "מגמה נדירה ומדאיגה": הנתון שמאיים על העליות בוול סטריט

בחמשת ימי המסחר האחרונים, בזמן שהבורסה האמריקאית סבלה מטלטלה, בתל אביב נרשמו ברוב הימים עליות שערים. נוסף על כך, הדולר התחזק בחדות מול סל המטבעות, והשקל הוא בין המטבעות היחידים שהציגו תשואה חיובית אל מול מקבילו האמריקאי. למעשה, חוץ מהרובל השקל היה המטבע החזק ביותר.

הסיכונים לא חלפו, למרות הביצועים הטובים

לאורך החודשים האחרונים עלו פעם אחר פעם תקוות להתקרבות לעסקה, שהתנפצו בזו אחר זו. אז, השוק הגיב בעצבנות ובתנודתיות חזקה. ככל שהמגעים התקדמו, הבורסה המקומית עלתה והשקל התחזק. כשהתרחקו ראינו לא פעם מגמה הפוכה.

במעגל השיחות הנוכחי זה קצת אחרת. עד לבוקר יום ג', התנודות בשקל ובבורסה היו מתונות. רק כשנראה היה שהמגעים נמצאים בשלב הסופי של ממש, השקל התחזק ביותר מאחוז מול הדולר והבורסה המקומית עלתה בשיעור דומה.

מדוע? הפעם המשק הישראלי מגיע לרגע הזה ממקום חזק יותר. הרבעון האחרון של 2024 הביא עמו ביצועי שיא בבורסה שהתעלו אפילו על המדדים המובילים בוול סטריט, והשקל התחזק לרמה של 3.62 שקלים לדולר – חזק משמעותית מערב המלחמה. עם זאת, מבט על פערי התשואות באגרות החוב הממשלתיות שנסחרות בדולרים ועל מדד ה־CDS מזכיר שהסיכונים עדיין לא חלפו לגמרי. פרמיית הסיכון אמנם צנחה, אך היא עדיין גבוהה מאוד ביחס לתקופה שלפני המלחמה.

פעיל בשוק עמו שוחחנו מסכים כי הטריגר לייסוף הנוכחי הוא הסכם הפסקת האש, אך הוא פחות אופטימי. לדבריו, המשקיעים בעולם מתמחרים מספר צעדים קדימה, כגון שינויים פוליטיים בישראל או הסכם אפשרי עם סעודיה. "ישנן כמה כתבות שיצאו בבלומברג על כביכול חידוש מגעים עם סעודיה, אז השוק רץ עם חלומות על מזרח תיכון חדש. לדעתי, הזרים מתקשים להבין את המצב הגיאו־פוליטי, ולא לוקחים בחשבון את הסיפור החוקתי שקרע את המדינה ב־2023".

יוטב קוסטיקה, מנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי במור קרנות נאמנות, מסכים כי האופטימיות נובעת מציפייה למהלך רחב יותר מאשר עסקה מול חמאס. "החודשים האחרונים היו חיוביים מאוד עבור שוק ההון הישראלי, שהצליח לספק תשואות יתר משמעותיות ביחס לעולם, הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח; זאת, על רקע ההצלחה הצבאית בלבנון ובעקבותיה הפסקת האש, נפילת אסד ובחירתו של טראמפ. אנו מעריכים כי המגמה החיובית תימשך על רקע העסקה המתגבשת, שיכולה לספק רוח גבית לשוק המניות הישראלי, שעשוי להמשיך לספק ביצועי יתר על פני אירופה וארה"ב". קוסטיקה הוסיף כי "בנוסף לכך, ניתן להניח שהשקל, שהיה מהמטבעות החזקים בעולם בחודשים האחרונים, ימשיך ויתחזק במיוחד, אם נראה את הסכמי אברהם הולכים ומתרחבים".

"לא בטוח שנראה עליות חדות"

רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, אומר בשיחה עם גלובס כי "מטבע הדברים ולפי ניסיון העבר, שום דבר לא גמור עד שהוא נגמר והשוק ער לכך. מסיבה זו, ונוכח העובדה כי לא מדובר באירוע פתאומי, אלא תהליך שהיה לו בילד־אפ די ממושך, השוק לא בהכרח יגיב בעליות שערים חדות, או מתמשכות, עם התרחשותו. סביר יותר כי את האירוע תלווה תנודתיות גבוהה מהרגיל – לפניו ואחריו".

 המגעים יחודשו? נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard

יתרה מכך, מדגיש מנחם, "ניסיון העבר מראה שביצוע שלב אחד לא מבטיח לצערנו המשך יישום השלבים הבאים. הולכת להיות כנראה תקופה מתוחה ועצבנית מאוד, עם הרבה רעש תקשורתי לכל כיוון, והשווקים לדעתי יגיבו בהתאם. בוא נגיד שאם שער החליפין ירד מתחת ל־3.5 שקלים לדולר יהיה אפשר לשייך את זה להשפעת העסקה".

מנחם מדגיש שהשווקים באופן מסורתי לא מגיבים רק לאירועים הגיאו־פוליטיים בישראל, "כי ההסכם, בתקווה כי יצא לפועל בקרוב, מתחולל סמוך למועד אירוע מאג'ורי בשוקי ההון – כניסת הנשיא הנבחר טראמפ לבית הלבן בעוד שבוע בדיוק". חזרתו של דונלד טראמפ לכס הנשיאות היא זו שתדלקה את הצעדים לעסקה מול חמאס. הנשיא המיועד אמר מספר פעמים כי לולא הגעה להסכם, עזה תחווה "גיהנום".

פרמיית הסיכון הגבוהה תתמתן

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מסביר ש"נראה שהשוק מאמין כי הפסקת האש שתיחתם (הזמנית, בינתיים) תוביל בלחץ ממשל טראמפ לסיום אפשרי של המלחמה בעזה, ומכאן גם לירידה משמעותית יותר בפרמיית הסיכון של ישראל".

שפריר מציין כי פרמיית הסיכון של ישראל עודנה מצוייה ברמות גבוהות: "פרמיית הסיכון של ישראל כבר ירדה מאז תחילת נובמבר בחדות (על רקע הציפיות בזמנו לסיום המלחמה בלבנון), אך היא עדיין גבוהה – בשוק הבינ"ל אגרות החוב של ישראל נסחרות עדיין בדומה לחברות בדירוג BBB מינוס", טוען שפריר.

כלומר, פרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים הזרים על האג"ח של ממשלת ישראל הנסחרות בדולרים עדיין גבוהה מאוד, ועומדת בשורה אחת עם מדינות כמו הונגריה או פרו.

השוק המקומי ירוויח בטווח הארוך

בעוד שהתגובה המיידית של השווקים להסכם עשויה להיות מתונה, התחזיות לטווח הארוך אופטימיות הרבה יותר. רונן מנחם ממזרחי טפחות מצביע על היתרונות המובנים של הכלכלה הישראלית שצפויים לחזור למרכז הבמה עם התבהרות האופק המדיני: "היסודות הבסיסיים של כלכלת ישראל, רמת התחכום הגבוהה המאפיינת סקטורים רבים בה, הצמיחה המרשימה לאורך זמן והמדיניות המוניטרית האחראית שמסתנכרנת עם קו המחשבה של סוכנויות דירוג האשראי – כל אלה פועלים לטובת המשק".

התחזיות האחרונות, כולל אלו של בנק ישראל, מצביעות על התאוששות בצמיחה בשנתיים הקרובות, לצד התחזקות צפויה של השקל שתייצר ערך נוסף למשקיעים זרים. "אני צופה חזרה של המשקיעים הזרים הן לשוק הריאלי והן לשוק הפיננסי", אומר מנחם, ומוסיף כי "החלופות בחו"ל, ובמיוחד באירופה, לא מלהיבות כיום". עם זאת, הוא מדגיש כי התבהרות במישור המשפטי והתייצבות פוליטית הם תנאים חשובים לחזרה מהירה של המשקיעים – "וזה עוד ממתין לשלב ההוכחות".

מודי שפריר מבנק הפועלים מחזק את ההערכות האופטימיות. "אם הפסקת האש הזמנית אכן תוביל לסיום המלחמה, סביר להניח שנראה גידול ניכר בהיקף ההשקעות הזרות בישראל בשנה הקרובה – במיוחד בענפי ההייטק", הוא אומר. שפריר מעריך כי גם שוק המניות המקומי צפוי להרוויח מהעסקה הנרקמת, אם כי הוא מסייג ומזכיר שפרמיית הסיכון בשוק המניות כבר ירדה משמעותית ברבעון האחרון של 2024, והשוק יושפע גם מההתפתחויות בזירה הגלובלית.