לבנון עומדת בפני שני אירועים דרמטיים שיעצבו את עתיד המדינה – אירוע פוליטי ואירוע צבאי-מדיני. האירוע הפוליטי הוא הרכבת ממשלה מתפקדת, לאחר שמונה נשיא למדינה אחרי שנתיים שבהן התפקיד לא אויש. האירוע הצבאי-מדיני הוא סיום השלב הראשון בן 60 יום של הסכם הפסקת האש, שבסופו צה"ל אמור לסגת משטחי המדינה, וצבא לבנון – להחליפו ולעצור את מאמצי חיזבאללה לשקם את יכולותיו הצבאיות מדרום לנהר הליטני.
שני האירועים האלו הם תוצאה ישירה של מבצע 'חיצי צפון' שאליו יצאה ישראל רק לפני ארבעה חודשים, כחלק מהמלחמה שנערכת מאז 7 באוקטובר. "חיזבאללה סיים את המלחמה בתבוסה ברורה" אומרת ל'דבר' אורנה מזרחי, לשעבר סגנית ראש המטה לביטחון לאומי, "צה"ל עדיין בשטח, וממשיך לפעול בנחישות מול הפרות חיזבאללה, בעוד חיזבאללה במצב של אנומיה".
מזרחי אומרת שהבחירה בגנרל ג'וזף עאון לנשיאות לא הייתה מפתיעה, אבל העובדה שחיזבאללה ואמל – המפלגות השיעיות – פינו לו את הדרך כל כך מהר כן הפתיעה אותה. "זה מוכיח עד כמה חיזבאללה חלש וחסר השפעה בשלב זה גם בתוך המערכת הלבנונית" אומרת מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) המתמחה בחקר לבנון. עאון נבחר ברוב גדול – בסיבוב ההצבעה השני הצביעו לו 99 מתוך 128 חברי פרלמנט.
ההצבעה הייתה חשאית. מזרחי סבורה שחלק מאנשי אמל וחיזבאללה הצביעו לעאון, ואחרים שלשלו פתקים לבנים. "במשך שנתיים חיזבאללה תקעו כל ניסיון למנות נשיא, ועכשיו הם הוכנעו בקלות יחסית, בכינוס הראשון שנערך מאז תום הלחימה העצימה. זה מועמד שזוכה לתמיכה גלויה מצד ארה"ב, צרפת וסעודיה, וגם מצד מתנגדיו של חיזבאללה במערכת הלבנונית. זה משקף את חולשת חיזבאללה, ואת נחישות מתנגדיו לנצל את ההזדמנות ליצירת שינוי בלבנון".
מזרחי טוענת שחלק מאנשי חיזבאללה מתלוננים שהבטיחו להם שאחרי בחירת הנשיא תהיה להם השפעה על בחירת ראש הממשלה, אולם ההבטחות לא מומשו. "נוואף סלאם שמונה לתפקיד ראש הממשלה הוא בהחלט לא האיש שחיזבאללה היו רוצים לראות בתפקיד הזה. הם העדיפו את ראש ממשלת המעבר, מיקאתי. סלאם לא אוהב ישראל, אבל הוא משפטן, ישר דרך ופטריוט לבנוני שמתנגד לאליטה המושחתת שמחוברת בין היתר לחיזבאללה. היה כאן מהלך ברור של מינויים מנוגדים לרצונות של חיזבאללה בשעת חולשת הארגון".
מימין: ראש הממשלה המיועד נוואף סלאם, נשיא לבנון החדש ג'וזף עאון, ויו"ר הפרלמנט מטעם 'אמל' נביה ברי. "מתנגדי חיזבאללה נחושים ליצור שינוי" (צילום: Lebanese Presidency press office via AP)
מזרחי מתארת את רצף ההתפתחויות שפגעו קשות בחיזבאללה. הם סיימו את המלחמה בישראל "בשן ועין", נטולי הנהגה, אחרי חיסול שלוש הדמויות הדומיננטיות ביותר בארגון: חסן נסראללה, ספי א-דין ופואד שוכר. חוסלו גם רוב חברי מועצת הג'יהאד שמובילה את הארגון, וכל שדרת הפיקוד הבכיר, ועל כך נוספה פגיעה נרחבת ביכולות ובתשתיות הצבאיות. חיזבאללה איבד גם את העורף הלוגיסטי בסוריה ואת הקשר היבשתי לאיראן בעקבות נפילת משטר אסד. מתנגדי הארגון בלבנון ניצלו את החולשה של חיזבאללה ומיהרו לבחור נשיא וראש ממשלה מתאימים, שלא מקובלים על חיזבאללה.
לחיזבאללה חשוב מאוד שצה"ל ייסוג בהקדם, כדי שיוכל לבסס מול הציבור הלבנוני את טענותיו בדבר ניצחון במלחמה. בשלב זה, מאמציו ממוקדם בשיקומו כארגון, וכן בניסיון להוכיח כי הוא דואג לאוכלוסייה השיעית כדי לזכות שוב בתמיכתה.
"יהיה אפשר לקדם רפורמות שחיזבאללה בלם"
חיזבאללה תהיה חלק מהממשלה, כפי שהייתה בשנים האחרונות?
"את זה נדע בימים הקרובים, שבהם סלאם צפוי להציג את הממשלה. מה שברור הוא שלא יהיה לחיזבאללה גוש חוסם כמו שהיה לו בממשלה הקודמת, מה שיאפשר ניהול תהליך קבלת החלטות מסודר, וקידום רפורמות שחיזבאללה בלם".
איזה רפורמות עאון וסלאם עתידים לערוך?
"מה שמעניין אותם זה אחדות לבנון, שיקומה הביטחוני והכלכלי, וקידום רפורמות כדי לאפשר את קבלת הסיוע המערבי הנדרש. נחוצות רפורמות בארבעה תחומים עיקריים: לבניית כוחו של צבא לבנון; לטיוב כוחות ביטחון פנים; לשיקום כלכלת לבנון; ולתיקון מערכת המשפט. על הפרק גם הסדרת יחסי לבנון עם הממשלה החדשה בדמשק".
מה הבעיות שהרפורמות נועדות להתמודד איתן?
"לבנון של היום היא מדינה כושלת, שנזקקת לרפורמות מקיפות בכל המערכות שלה. אשר אינן מתפקדות, נגועות בשחיתות ואין להן את התקציבים הנדרשים לפעולה. נדרשות השקעות רחבות בשיקום של האזורים בלבנון שנפגעו במלחמה, וגם של התשתיות הישנות בכל רחבי המדינה.
"בנאום ההשבעה שלו עאון אמר שיפעל לשיקומה של לבנון מחורבותיה, וכן למניעת הברחות סמים והלבנת הון – פעילות שחיזבאללה היה מעורב בה אבל לא רק חיזבאללה. בנוגע למערכת המשפט, צפויה להתחדש החקירה על הפיצוץ בנמל ביירות (אוגוסט 2020) שהופסקה בשל לחצי חיזבאללה, וכן חקירת נגיד הבנק המרכזי הקודם, שמואשם בהעלמת כספים".
אורנה מזרחי. "צבא לבנון מוגבל ביכולות שלו, ישראל תצטרך לפעול בעצמה" (צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי)
מה לגבי פירוק חיזבאללה מנשקו?
"עאון רמז לכך בנאום ההשבעה שלו, אבל אני חושבת שהנטייה שלו היא לא להתעמת עם חיזבאללה. יש לו חזון להפוך את חיזבאללה לתנועה פוליטית בלתי חמושה, אבל צפויים לו קשיים בהתקדמות במסלול זה. הסיסמה שעליה הוא ותומכיו חוזרים שוב ושוב היא שצריך שיהיה ללבנון נשק אחד, של המדינה.
"צריך לזכור שזה תהליך שעלול לקחת שנים, אם בכלל יקרה. לא בטוח שיתנו לו להשלים את המלאכה. כבר ראינו נשיאים שנרצחו על ידי חיזבאללה בעבר. עם זאת, ברור שחיזבאללה של אחרי המלחמה חלש, הוא לא יכול להשתלט על הרובע של מוסדות המדינה כפי שעשה ב-2008. הוא גם לא רוצה ליזום מלחמת אזרחים, והיכולות הצבאיות שלו מוגבלות".
"לא בטוח שנראה יציבות ביטחונית בגבול"
איך ישראל צריכה לנצל את המצב הזה?
"לא להתערב בענייני פנים של לבנון, ולהשאיר את המלאכה לאמריקאים ולסעודים. הם כבר הבינו שהדרך למנוע מאיראן את השליטה בלבנון היא להמשיך להחליש את חיזבאללה.
"ישראל צריכה להתמקד במאבק בחיזבאללה, ובראש ובראשונה לפעול בנחישות למניעת שיקום יכולותיו הצבאיות ונוכחותו של חיזבאללה בדרום לבנון. המערכת הישראלית הפנימה שבשום פנים ואופן לא נרצה לחזור למצב שלאחר 2006 – אז חיזבאללה החל בהפרת החלטה 1701 מיד לאחר סיומה של המלחמה".
מה יהיה עם תום הסכם הפסקת האש?
"בעוד 12 ימים ישראל אמורה לסגת כליל מלבנון. המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין טוען שזה מה שיקרה, אבל מבחינת ישראל זה תלוי בביצועים של צבא לבנון. ישראל יכולה לסגת, אבל השאלה אם צבא לבנון יצליח לשלוט בשטחים שישראל תעזוב, ולמנוע את שיקום חיזבאללה דרומית לליטני. עד כה ראינו שהמדיניות של צבא לבנון היא להימנע מעימותים עם חיזבאללה, ולנסות להגיע להסכמות נקודתיות.
כוחות צבא לבנון ליד אזור שישראל הפגיזה בלבנון, אוקטובר 2024. "עאון ותומכיו אומרים שצריך שיהיה ללבנון נשק אחד, של המדינה" (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)
"צבא לבנון מוגבל ביכולות שלו לעמוד במחויבות שלו בהתאם להסכם, וזה אומר שישראל תצטרך לפעול בעצמה נגד התעצמות של חיזבאללה, וגם נגד איומים מידיים. ההסכם מאפשר לישראל יש חופש פעולה מסוים, מה שעשוי להביא לתקיפות ישראליות, שאולי יובילו גם לתגובות של חיזבאללה. אני לא בטוחה שנראה פה מציאות ביטחונית יציבה לאורך הגבול".
תושבי הצפון יוכלו לחזור הביתה בבטחה?
"השאלה הגדולה היא מה יקרה בכפרים הסמוכים לגבול. הלבנונים ירצו לשקם אותם ולהחזיר את האוכלוסייה. ההרס שם גדול. אם צה"ל ימשיך לפעול כדי למנוע את התעצמות חיזבאללה, וחיזבאללה לא יגיב, כמו בחודשיים האחרונים, אז יהיה יותר קל לתושבי הצפון לחזור. אם חיזבאללה יגיב אז קשה לראות איך יחזרו התושבים בהיקפים גדולים, למרות שמבחינה ביטחונית המצב היום הרבה פחות מסוכן מאשר ב-6 באוקטובר.
"צה"ל ימשיך לפעול נגד הפרות ההסכם של חיזבאללה, נגד כל מאמץ של חיזבאללה לשקם את עצמו בדרום לבנון. מה החיזבאללה יעשה אחרי שישים יום קשה להעריך. ייתכן שימשיך להכיל את פעילות צה"ל, לאור מצבו הקשה והצורך להשקיע במקומות אחרים. אבל צריך לקחת בחשבון גם אפשרות שבשלב מסוים הוא לא יכיל את זה יותר, ויתחיל להגיב לפעולות של צה"ל, ואז נראה שוב הסלמה".
