משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) את הנוהל המעודכן לקליטת החטופים שישוחררו במסגרת עסקת החטופים בבתי החולים. הנוהל משלב הפקת לקחים מהשבות החטופים הקודמות, ונותן דגש על המעטפת בתחום בריאות הנפש, ועל תחום התזונה לאחר שנה ושלושה חודשים בשבי. לפי המשרד, לכל חטוף יוצמד פסיכיאטר שיתכלל את הטיפול הנפשי בו.
נוסף לכך מדגיש הנוהל גם את חשיבות המשכיות הטיפול בבית החולים גם לאחר סיום השהות בבית החולים, בעיקר בתחום הנפשי, לאור מקרים בהם לא היתה המשכיות לטיפול. דגש נוסף הוא תחום הרפואה המשפטית, ולכל מטופל יוצמד רופא משפטי כדי שניתן יהיה לתעד פגיעות שעבר בשבי.
שישה בתי החולים יקלטו את השבים, ארבעה מהם במרכז הארץ – שיבא, איכילוב, וולפסון ושמיר-אסף הרופא. שני בתי חולים נוספים בדרום יקלטו שבים שידרשו התערבות רפואית מיידית – סורוקה בבאר שבע וברזילי באשקלון, שלראשונה יקלוט חטופים ששוחררו. עדיין לא הוחלט מי יהיה בית החולים שיקלוט את המשוחררים הראשונים, מכיוון שלא ידועה זהותם.
ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, אומרת שבמשרד נערכים לחזרה מורכבת יותר מאשר ההשבות הקודמות, בעיקר בתחום הנפשי. הקו המנחה של המשרד הוא מענה כולל לחטופים שישובו בתוך מתחם ייעודי בבית החולים. אנחנו צופים פה מורכבות יתר ביחס להשבות הקודמות ביחס למעטפת הנפשית. יש כאן דברים שנכנסו לפרוטוקול, כמו ליווי של האירוע על ידי פסיכיאטר עו"סים ופסיכולוגים בכל אחד מבתי החולים."
"התפישה שלנו היא שהשב או השבה צריכים לקבל מערכת כוללת, רפואית ונפשית, מכילה מקצה לקצה, ומאפשרת כל דבר ברמה מאוד גבוהה."
לדבריה, "אנחנו מדגישים אחריות טיפולית גם לבתי החולים הקולטים גם לאחר השחרור, ולכן אנחנו מדגישים כאן שבתי החולים ימשיכו בטיפול ותוקם מרפאת שבים, או מסגרת אחרת שהמטופל בוחר. זאת לאור לקחים שלמדנו, שבתי החולים לא הקפידו על המשך טיפול, בעיקר ההיבטים הנפשיים."
"אנחנו צופים שהמורכבות הרפואית של מי שמגיע גדולה יותר", אומרת מזרחי, "אנחנו היום 468 ימים מאז 7 באוקטובר, ויש לזה השלכות רפואיות פיזיות, בעיקר בהיבט של התזונה. הפרוטוקול של הטיפול בהזנה מחדש עודכן ודויק."
המלצת המשרד היא שכל שב ושבה יאושפזו לארבעה ימים לפחות לצורך מעקב. "זה נובע גם מלקחים מהפעמים הקודמות, שמי שיצא מוקדם אמר לנו שהיה מוקדם מדי לצאת. בית החולים מאפשר לשבים גישה מוגבלת לבני המשפחה. אנשים לא בהכרח מכירים מה קרה לבני המשפחה, מה קרה במדינת ישראל, ו(קרוביהם לא יודעים) למה הם היו חשופים שם. זה מאפשר מסגרת להיות עם המשפחה. הם לא צריכים עכשיו לפגוש את כל החברים שלהם, למרות שכולם רוצים לראות אותם.
האשפוז לארבעה ימים יקרה אחרי שאנחנו נסביר לשב מה אנחנו רואים כיתרונות בדבר הזה, וכמובן בהסכמתו.
ד"ר מזרחי התייחסה לרגישות הגבוהה של תזונת החטופים שישובו: "סינדרום תזונה מחודשת לאחר שאנחנו חווים תת תזונה היא תופעה שאנחנו מכירים אותה עוד מימי השואה, שבה אוכלים בבת אחת כמות גדולה של מזון, בעיקר פחמימות, שעלולה לשבש את משק הנוזלים והמלחים בגוף, ועלולה להביא למצבי חירום רפואיים.
"אנחנו לא יודעים בדיוק מה הם אכלו בשהות שלהם, לא כולם שהו באותו המתחם, ולא כולם הוזנו באותה הזנה, ולכן זה מאוד מאוד פרסונלי. בתי החולים כולם ערוכים וקיבלו תדריך מאוד מפורט מהתזונאית הארצית, ומוכנים לדבר הזה על שלל ההיבטים. ההערכה היא שזו תסמונת שתתפתח בימים הראשונים, והבחירה בארבעה ימים כוללת גם את ההזנה הזו. במידה שיש צורך באשפוז ממושך יותר אנחנו נמליץ להישאר ולהמשיך את הבירורים עד שניתן לשחרר הביתה בבטחה."
לשאלת דבר האם יש היערכות מיוחדת עבור התושבים הזרים שישובו אמרה ד"ר מזרחי: יש היערכות, גם היא דומה לפעם הקודמת, כולל מעורבות של משרד החוץ, אנשים שמדברים את השפה, ובמידת היכולת לייצר קשר עם המשפחות. גם המזון יהיה מאוד מותאם ככל שניתן למה שהם מעדיפים.
