סרטן ריאות נחשב לגורם תמותה מוביל, אך מחקרים חדשים שהוצגו בארה"ב מצאו כי תרופות חדשות מפחיתות עד 84% את הסיכוי להתקדמות המחלה או מוות, ושומרות על יציבותה לחמש שנים. פרופ' ניר פלד משערי צדק: "הסיכוי לריפוי עולה בצורה חסרת תקדים". פרופ' אליזבטה דודניק מאסותא: "המחלה תהפוך לכרונית". פרופ' עידו וולף מאיכילוב היה בכנס שבו הוצגו המחקרים: "הקהל באולם נעמד ומחא כפיים – ובצדק". ד"ר מור מושקוביץ מבילינסון: "היעילות מצוינת"
שני מחקרים שהוצגו בימים האחרונים בכנס הבינלאומי של האיגוד האמריקני לאונקולוגיה (ASCO), שנחשב לאירוע המשמעותי ביותר בתחום, מעניקים תקווה לחולי סרטן ריאות ברחבי העולם. במוקד המחקרים שתי תרופות – אחת מהן נמצאת בסל התרופות הישראלי, והאחרת רשומה בישראל אך טרם נכנסה לסל.
במחקר נמצא כי התרופה "טגריסו" (Osimertinib) שניתנה לחולים עם סרטן הריאה בשלב מתקדם – הביאה להפחתה של 84% בסיכוי להתקדמות המחלה או מוות. "הקהל באולם נעמד ומחא כפיים – ובצדק", סיפר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב, שהגיע לכנס. מחקר אחר על התרופה לורביקואה בדק טיפול בחולי סרטן ריאות גרורתי עם מוטציה בגן ALK, ומצא כי לאחר חמש שנות מעקב – 60% מהחולים נותרו בלי שהמחלה תשוב להתקדם בגופם, ורק 4% אובחנו עם גרורות במוח, בהשוואה ל-73% ממטופלי התרופה מהדור הקודם.
פרופ' ניר פלד, מנהל מרכז הלמסלי לסרטן בבית החולים שערי צדק ויו"ר העמותה לחולי סרטן הריאה בישראל, שנמצא בכנס גם כן, סיפר ל-ynet כי "בעשור האחרון ראינו הרבה חידושים, והשנה אנחנו זוכים לממצאים משמעותיים בכמה תתי-קבוצות בעולם סרטן הריאה, שמשנים את הפרקטיקה באופן די ברור, לנוכח העדכונים והמחקרים החדשים".
הוא הסביר כי סרטן הריאה מחולק לתתי-קבוצות בהתאם לניתוח המחלה, והוסיף: "עד עכשיו הטיפול במחלה גרורתית התבסס על מאפייני הגידול הנקודתיים, ואילו במחלה מוקדמת האימוץ של עקרונות הרפואה המותאמת אישית איחרו לבוא. אך בשנים האחרונות אנחנו רואים תזוזה של טיפולים מותאמים אישית לכיוון המחלה המוקדמת".
לדבריו, "בשלוש השנים האחרונות יש יותר ויותר עבודות שמראות שמתן הטיפול המיטבי על בסיס מאפייני הגידול הספציפיים – משפר באופן דרמטי את התוצאות, לא רק במחלה גרורתית אלא גם במחלה מוקדמת. כלומר, אם נפלח את מאפייני הגידול באופן מדויק, ונתאים את הטיפול – ההצלחה בהגעה לריפוי בשלבים מוקדמים תעלה בצורה משמעותית".
"הסיכוי לריפוי עולה בצורה חסרת תקדים"
אחד המחקרים הבולטים שהוצג אתמול בכנס היה כאמור מחקר לאורה (LAURA), שממצאיו העלו כי התרופה "טגריסו" (Osimertinib) שניתנה לחולים עם סרטן הריאה בשלב מתקדם – הביאה להפחתה של 84% בסיכוי להתקדמות המחלה או מוות, בהשוואה לחולים שקיבלו תרופת דמה (פלצבו). לפי הממצאים, בקרב אלו שקיבלו את התרופה המחלה נעצרה למשך 39.1 חודשים, לעומת 5.6 חודשים בלבד בקרב אלו שקיבלו את תרופת הדמה.
במחקר השתתפו 216 מטופלים מרחבי העולם עם סרטן ריאות עם תאים שאינם קטנים (NCLC) ומוטציה מסוג EGFR, שמאפיינת חולי סרטן הריאה שאינם מעשנים. כלל החולים היו בשלב מתקדם של המחלה, שלב 3, אך מאחר שהגידול שלהם גדול או מצוי במספר מקומות בריאות, לא ניתן לבצע ניתוח להסרה. המשתתפים קיבלו משלב של כימותרפיה והקרנות, ולאחר מכן חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. באחת היו 143 מטופלים שקיבלו את התרופה "טגריסו", ובשנייה היו 73 מטופלים שקיבלו את תרופת הדמה.
תוצאות המחקר נחשבות לחסרות תקדים, כיוון שכיום אין טפול ממוקד לחולים בשלב 3. החוקרים סבורים כי לאור הממצאים קיים כעת פוטנציאל ריאלי להביא לריפוי של חולי סרטן הריאה בשלב מתקדם. פרופ' פלד הוסיף כי "בזכות הטיפול הנחקר, הסיכוי לריפוי עולה בצורה חסרת תקדים".
פרופ' וולף אמר כי "לא הרבה פעמים רואים דבר כזה באונקולוגיה – או בכלל ברפואה. סרטן ריאות מיוחד מאוד והוא מחולק להרבה תתי-קבוצות. לאט לאט מצאו טיפולים לכל תת-קבוצה". הוא הסביר כי "התרופה טגריסו נועדה לטפל במוטציה של EGFR. היא מוכרת הרבה שנים, אבל לאט לאט היא נכנסה לעוד שלבי מחלה.
"בשלב הראשון היא ניתנה לחולים עם מחלה גרורתית, ובשלב הבא לחולים שעברו ניתוח. התוצאות היו יפות", הדגיש פרופ' וולף. "אבל עלתה שאלה מה קורה לחולים שאי-אפשר לנתח אותם והם לא גרורתיים. הטיפול המקובל היה של קרינה וכימותרפיה, ועכשיו החליטו לקחת את הטיפול הרגיל באותם חולים עם מוטציית EGFR ולתת להם טגריסו – והתוצאות מרשימות. יש מעקב ארוך – ורואים שהרבה אנשים פשוט החלימו מהמחלה, זה מדהים. התוצאות מצביעות על הבדל אדיר של שנים בין אלו שקיבלו את התרופה לאלו שלא. יש חולים שהמחלה פשוט לא חזרה להם".
החוקר הראשי במחקר, פרופ' סורש רמאלינגאם, מנהל החטיבה לאונקולוגיה רפואית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת אמורי בג'ורג'יה שבארה"ב, אמר כי "בהתבסס על תוצאות אלו, טגריסו יהפוך לסטנדרט החדש לטיפול בחולים עם סרטן הריאה מסוג תאים שאינם קטנים בשלב מקומי-מתקדם שטופלו בכימותרפיה וקרינה". לדבריו, "יש לערוך בדיקה לגילוי מוטציות EGFR עבור כלל החולים בשלב 3 על מנת לאפשר לחולים להשיג תוצאות אופטימליות".
"טגריסו" היא תרופה מסוג "מעכב טירוזין קינאז". החומר הפעיל בתרופה חוסם את פעילות החלבון Epithelial Growth Factor Receptor (EGFR). סרטן ריאות עם מוטציה EGFR מתאפיין לרוב במחלה אלימה ואגרסיבית עם התפרצות מהירה. מנגנון התרופה טגריסו פועל על מנת לחסום את ה-EGFR, ובכך לסייע להפחית את הצמיחה וההתפשטות של המחלה. התרופה ניתנת באמצעות טבליות דרך הפה והיא נמצאת בסל הבריאות עבור חולים גרורתיים החל משנת 2016 ולחולים בשלב מוקדם החל משנת 2022.
"המחלה תהפוך מקטלנית – לכרונית"
במהלך סוף השבוע פורסמו בכנס נתונים ממחקר נוסף, שבדק טיפול בחולי סרטן הריאה גרורתי עם מוטציה בגן ALK. ממצאי המחקר, שפורסמו גם בכתב העת הרפואי Journal of Clinical Oncology, העלו כי לאחר חמש שנות מעקב, 60% מהחולים שטופלו בטיפול חדשני הנקרא לורביקואה – נותרו בלי שהמחלה תשוב להתקדם בגופם. בנוסף, רק 4% מהמטופלים אובחנו עם גרורות במוח, בהשוואה ל-73% ממטופלי התרופה מהדור הקודם.
ד"ר מור מושקוביץ, מנהלת השירות לגידולי ריאה במרכז הסרטן דוידוף שבבית החולים בילינסון, הסבירה כי "בחלק מחולי סרטן הריאה מסוג תאים לא קטנים אנו מוצאים שינויים גנטיים (מוטציות) בהם ניתן לטפל בטיפול מגוון מטרה". לדבריה, "מוטציית איחוי מסוג ALK נמצאת בכ-5-3% מהמטופלים עם סרטן הריאה מסוג תאים לא-קטנים (non small cell lung cancer), לרוב במטופלים ללא היסטוריה של עישון וגיל צעיר יותר.
ד"ר מור מושקוביץ: "ההישרדות החציונית עד להתקדמות המחלה היא יותר מחמש שנים, משך הישרדות שלא נראה במחקרים קודמים. בנוסף, גם במטופלים עם גרורות מוחיות וגם במטופלים ללא גרורות מוחיות – היעילות של התרופה בטיפול במחלה המוחית הייתה מצוינת"
"בשנים האחרונות פותחו מספר תרופות פומיות (הניתנות בכדורים) המעכבות את חלבון ה-ALK הפגום, והן ניתנות בעיקר בעת אבחון מחלה גרורתית עם תגובה טובה ושליטה על המחלה גם בגוף וגם בגרורות מוחיות, ולאחרונה גם במחלה מוקדמת", הוסיפה ד"ר מושקוביץ. "תרופה מהדור השלישי של מעכבי ה-ALK, בשם לורביקואה, נבדקה במחקר ה-crown, בהשוואה לתרופה מהדור הראשון, ועדכון המחקר הציג תוצאות מרשימות מאוד בטיפול במחלה, שטרם נראו כמותן בטיפול במחלה גרורתית".
עוד ציינה ד"ר מושקוביץ כי "נראה כי ההישרדות החציונית עד להתקדמות המחלה היא יותר מחמש שנים, משך הישרדות שלא נראה במחקרים קודמים. בנוסף, גם במטופלים עם גרורות מוחיות וגם במטופלים ללא גרורות מוחיות – היעילות של התרופה בטיפול במחלה המוחית הייתה מצוינת, וברוב המטופלים הייתה הגנה טובה על המוח".
פרופ' אליזבטה דודניק, מנהלת תחום גידולי בית חזה באסותא מרכזים רפואיים, הוסיפה כי "אלה נתונים חסרי תקדים לא רק בקרב חולים עם מוטציה ב-ALK, אלא גם בקרב כלל מטופלי סרטן הריאה נושא מוטציות משפעלות. לא ראינו תוצאות כאלה עם שום תרופה ביולוגית אחרת". היא אמרה כי "שכיחות המחלה עולה, בייחוד בקרב צעירים ולא מעשנים, כנראה בגלל חשיפה לזיהום אוויר ונטייה גנטית", וציינה כי גורמים כאלו עשויים לעודד היווצרות של מוטציות משפעלות הגורמות להתפתחות סרטן בתאי הריאה.
"אלה לא מוטציות שנולדים איתן, אלא כאלה שמתפתחות במהלך החיים", הדגישה. "כיום הקהילה הרפואית מכירה בעשרה סוגים שונים של מוטציות משפעלות בסרטן הריאה. אחת מהמוטציות השכיחות מופיעה בגן שנקרא ALK, והיא אופיינית לסרטן הריאה שפוגע בצעירים ולא מעשנים. בסך הכול, לכ-4% מכלל חולי סרטן הריאה בשלב הגרורתי מסוג אדנוקרצינומה יש מוטציה ב-ALK".
פרופ' אליזבטה דודניק: "השגת שליטה חסרת תקדים אמנם לא מעידה על ריפוי – אך בהחלט ניתן לדבר על הפיכת המצב ממחלה קטלנית למחלה כרונית. בהמשך נוכל לשקול הפסקות בטיפול לתקופות"
הטיפולים הביולוגיים הניתנים כיום הם מעכבי ALK, ופרופ' דודניק ציינה כי "מדובר בכדורים שמצליחים לדכא את המוטציה ולאפשר שליטה ארוכת טווח בגידול. עדיין, התפתחות של עמידות לטיפול בלתי נמנעת, ומעכבי ALK מהדור השני אפשרו לנו לשלוט במחלה למשך 30-35 חודשים בממוצע, ורק ב-40% מהמטופלים המחלה הייתה תחת שליטה בתום ארבע שנים ממועד תחילת הטיפול.
"הטיפולים הללו הולכים ומשתכללים עם השנים, כשהפיתוח מתמקד בשתי מטרות: הראשונה היא התמודדות עם מנגנוני העמידות, והשנייה היא מניעה של הופעת גרורות במוח, שכפי שאפשר לשער גורמות לפגיעה משמעותית באיכות החיים. כך, לורביקואה, או בשמה המדעי לורלטיניב, השייכת לדור השלישי של מעכבי ALK, מהווה התרופה המתקדמת ביותר מבחינת ההתמודדות עם מנגנוני העמידות הנרכשת ובמניעה והעלמה של גרורות מוחיות", הוסיפה פרופ' דודניק.
לדבריה, "הנתונים החדשים מדגישים את החשיבות הרבה שיש להשתמש בטיפול היעיל ביותר – מוקדם ככל הניתן. השגת שליטה חסרת תקדים במחלה אמנם לא מעידה על ריפוי – אך בהחלט ניתן לדבר על הפיכת המצב ממחלה קטלנית למחלה כרונית. בהמשך, תוך שימוש בכלים המתקדמים לזיהוי ה-DNA הגידולי בזרם הדם כסמן לפעילות או היעדר פעילות המחלה, נוכל לשקול הפסקות בטיפול לתקופות".
פרופ' דודניק סיפרה כי לאחרונה הייתה עדה ליעילות של לורביקואה עם אחד ממטופליה, שכבר היה מאושפז בהוספיס במצב אנוש בשל גרורות במוח בשלב מתקדם, אך לאחר הטיפול חזר לתפקוד המלא. המטופל, יורי צ'רצ'יקוב, בשנות ה-50 לחייו, סיפר כי אובחן עם המחלה לפני מספר שנים. "התחלתי לסבול משיעול חזק שהחמיר מאוד בלילה. בבדיקה שעשיתי עלה חשד לסרטן ריאות, ונשלחתי לבדיקות נוספות", אמר. "דגימת הביופסיה שלקחו מהריאה נשלחה למעבדה בארה"ב, וכשהתוצאות הגיעו הרופא בישר לי שיש לי סרטן ריאות ייחודי, שלא קשור לעישון ונגרם עקב מוטציה בגן ALK".
יורי צ'רצ'יקוב: "הרופאים לא האמינו שאשרוד ונתנו לי שבועיים בערך לחיות – אבל התרופה הזו הצילה את החיים שלי"
צ'רציקוב טופל בטיפול ביולוגי מהדור הראשון במשך כמה חודשים, אך המחלה המשיכה להתקדם ושלחה גרורות למוח. לדבריו, "המצב שלי היה לא טוב. הרגשתי חלש מאוד מהטיפול וסבלתי מהקאות ובחילות, וגם המחלה התקדמה לשלב מאוד מסוכן". בהנחיית פרופ' דודניק הוא טופל בטיפול ביולוגי מהדור השני, ששלט במחלתו במשך כשנה וחצי. "המחלה נעצרה ובבדיקות לא ראו גרורות נוספות. לצערי ההשפעה של התרופה הזו הלכה ופחתה ואני נהייתי חלש יותר ויותר והיה לי קשה לעשות פעולות פשוטות. יום אחד נפלתי והלכנו לחדר מיון.
"אחרי בדיקת CT הרופאים המליצו לטפל בכימותרפיה והקרנות, אבל בגלל שידענו שסיכויי ההצלחה אפסיים העדפתי לא לעבור את הטיפולים האלו", הוסיף צ'רציקוב. "המצב שלי המשיך להתדרדר. לא יכולתי לקום מהמיטה, הייתי צריך להיות עם טיטולים ואשתי הייתה זו שמקלחת ומאכילה אותי. הרופאים אמרו שבשלב הזה אין יותר מידי מה לעשות ושצריך לשקול להעביר אותי להוספיס. כבר היה לנו ברור שאלו הימים האחרונים ושאני עומד למות".
בשלב זה המליצה פרופ' דודניק על טיפול חדש – לורביקואה. "הצוות בהוספיס והרופאים במחלקה האונקולוגית לא האמינו שאשרוד ואמרו לי שתוך שבועיים בערך אמות, התרופה הזו הצילה את החיים שלי", סיפר. "לקחתי את הטיפול וההתאוששות הייתה מהירה מאוד. תוך עשרה ימים יכולתי להתחיל לקום מהמיטה וללכת קצת. בהתחלה יצאתי רק להליכה במסדרון, ואחר כך יצאתי לחצר לפגוש את המשפחה. חזרתי לחיים". מאז שוחרר מההוספיס, בתחילת 2023, מצבו של צ'רצ'יקוב יציב והוא חזר לתפקד.
"רואים תמיכה די-מוחלטת שישראל מקבלת"
פרופ' פלד הוסיף כי "בעולם סרטן התאים הקטנים מתחילים להתרחש בשנים האחרונות שינויים שכוללים תוספת אימונותרפית לאחר טיפול מוחלט בכימותרפיה וקרינה. מחקר האדריאטיק שפורסם הציג תוצאות בולטות. בנוסף, תרופות כימיות חדשות נכנסות לעולם סרטן הריאה, שכוללות את הלורבינקטדין בשילובים שונים כטיפול אחזקתי לאחר הטיפול הראשוני. התרופה רשומה בישראל אך אינה בסל הבריאות".
פרופ' פלד עומד בראש מחקר בינלאומי נוסף בתחום, שהניב עד כה תוצאות ראשוניות בולטות בהיבט הבטיחות ובהיבט היעילות. לדבריו, "התוצאות צפויות לסלול את מעטפת הטיפול בחולים המתוכננים לטיפול ניתוחי".
פרופ' ניר פלד: "בשנה האחרונה אנו חווים הגעת מטופלים במצב קליני קשה במיוחד, לנוכח הזנחה עצמית בנסיבות הנוכחיות שהביאו לאבחון מאוחר מידי, והגעת מטופלים במצבים שהרפואה מתקשה להתמודד איתם. אבחון מוקדם באוכלוסיית הסיכון קריטי כדי לאפשר התערבות מצילת חיים"
סרטן הריאה הוא גורם התמותה הגדול ביותר מבין כל סוגי הסרטן, ובכל שנה מתים ממנו יותר בני אדם מאשר מסרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן המעי הגס גם יחד. בישראל מאובחנים בכל שנה כ-2,500 בני אדם, וכ-2,000 בני אדם מתים מהמחלה. "בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית שהביאה לעלייה בתוחלת החיים באופן דרמטי בקרב חולי סרטן הריאה", ציין פרופ' פלד.
עם זאת, הוא הוסיף כי "בשנה האחרונה אנחנו חווים הגעת מטופלים במצב קליני קשה במיוחד, לנוכח הזנחה עצמית בנסיבות הנוכחיות שהביאו לאבחון מאוחר מידי, והגעת מטופלים במצבים שהרפואה מתקשה להתמודד איתם. אבחון מוקדם באוכלוסיית הסיכון, מעשנים או בני יותר מ-50, הוא קריטי על מנת לאפשר התערבות מצילת חיים. זה הזמן לקרוא להכניס את בדיקות הסקר באופן גורף לסל הבריאות, מעבר לפיילוט שמתקיים בישראל".
על הנסיעה לכנס בשיקגו, סיפר פרופ' פלד כי מדובר ב"חוויה מרעננת שבה רואים את התמיכה הדי-מוחלטת שישראל מקבלת מעמיתים מקצועיים". לדבריו, "הנוכחות שלנו פה, רופאים ורופאות מישראל, חשובה שבעתיים – גם כדי להמשיך ולייצג את ישראל במחקרים הגדולים ביותר וגם כדי להביא עשייה אונקולוגית למדינה, שחוותה טלטלות מאז אוקטובר. המאמץ הזה להגיע לפה הוא לא מבוטל – וחשוב מאוד".
פרופ' וולף הוסיף כי "יש בכנס משלחת מכובדת של רופאים ישראלים, והדבר העיקרי שעסקנו בו היה לנסות להיפגש עם הרבה אנשים מהעולם, לשפר את הקשרים ולהביא עוד מחקרים לישראל". לדבריו, "אולי בימים רגילים זה מובן מאליו – אך השנה זה חשוב במיוחד. הייתה חשיבות רבה לנוכחות של רופאים מישראל, ואני מקווה שנצליח להביא הרבה מחקרים ושיתופי פעולה".
