כשחזרתי לגדה המערבית בשנה שעברה, לאחר תקופה ארוכה של מעצר ומעצר בית בעקבות מעצרי בהפגנה בכפר ביתא, הגדה המערבית הייתה שונה מאוד ממה שהכרתי קודם. הרג אזרחים, התקפות של מתנחלים הפועלים בשיתוף פעולה עם הצבא ומעצרים נרחבים. פחד ואימה בכל פינה. ושקט, שקט להחריד, קודר.
עוד לפני שהשתחררתי, התחלתי להבין שמשהו מהותי השתנה. לאחר מספר ימים 7 באוקטובר(2023), איברהים אל-ואדי, ידידי מהכפר קסרה, נהרג על ידי מתנחלים, יחד עם בנו אחמד. הם נורו בעת שהשתתפו בהלווייתם של ארבעה פלסטינים נוספים שנורו למוות יום קודם לכן – שלושה על ידי מתנחלים שהסתערו על הכפר, והרביעי על ידי חיילים שהתלוו אליהם.
