בואו נתחיל מהמספרים, כי כל עוד השר קרעי לא החליט שעוברים לגימטריה, עליהם אי אפשר להתווכח. בשנות שיא הרייטינג של ארץ נהדרת, בין השנים 2012-2013, התוכנית עמדה על ממוצע של כ-35 אחוזי צפייה, כאשר פרקים מסוימים אף גירדו את ה-40 אחוזים. בשנה האחרונה, פעמים ספורות הצליחה "ארץ" לעבור את ה-20 אחוזי רייטינג.
הטענה המיידית היא שבשנת 2017 התרחש הפיצול של ערוץ 2 לקשת ורשת. אז קבלו עוד נתון – בנובמבר 2023, שני פרקי הבכורה של העונה הקודמת רשמו את שיאי הרייטינג של ארץ נהדרת מאז מאותו הפיצול, עם נתונים של 29.1 ו-29.2 אחוזים, בהתאמה. כלומר, לתוכנית עדיין יש בהחלט את הפוטנציאל להגיע ל-30 אחוזי רייטינג, אז למה זה לא קורה ומה קרה בשנה וקצת הללו?
ועוד דבר לגבי טענת הפיצול – יש כמובן לציין שבשנת 2019 הפסיק להתקיים ערוץ 10, שגם בימים החשוכים ביותר שלו לקראת הסוף – עדיין השיג יותר רייטינג מהספינה הטובעת של רשת 13 היום. כמובן שבשנת2021 קם מתחרה נוסף על הרייטינג, ערוץ 14, אבל צמיחת הרייטינג שלו היא תוצר ישיר של מהלכי קשת 12 וכותבי ארץ נהדרת, כפי שכבר אסביר בניתוח צניחת הרייטינג של תוכנית שפעם איחדה את כולם מול המסך.
המהות
לא יודע כמה מכם זוכרים את זה, אבל ארץ נהדרת התחילה את דרכה כתוכנית בידור הומוריסטית, עם נגיעות של סאטירה פוליטית. גילוי נאות: מעולם לא הצבעתי עבור אף אחת ממפלגות הקואליציה הנוכחית. בבחירות האחרונות שמתי בקלפי את הפתק של המורדים הסורים, הייתי הראשון לזהות את הפוטנציאל של אל-ג'ולאני. בזמן שהימין פה לא מצליח כבר שנתיים לעשות מהפכה משפטית – הבחור תוך שבוע עשה מהפכה כוללת. הטיפ שלי למצביעי הימין – אם אתם רוצים להפוך משהו, אולי עדיף שבראש האופרציה יעמוד מישהו עם קמצוץ של כריזמה. על פי "בילד" הגמרני, יריב לוין הוא עדיין בתול.
אחרי שאמרתי את זה, גם לשמאלני בוגד גדול כמוני החוסר סימטריה בסיקור הקואליציה והאופוזיציה ב"ארץ" הוא כבר בלתי ניתן לצפייה. איל קיציס נראה יותר כמו מגיש של פאנל תורן בחדשות 12, שבמשך שעה מבקר אך ורק את ביבי וחבריו ומסקר בדיוק את אותם התכנים עליהם דובר עם אותו הנרטיב כבר במהדורה המוקדמת ובמהדורת חדשות המרכזית של הערוץ. בידור אמור להוות אסקפיזם, לא? במקום להתאוורר קצת מהמציאות הלא פשוטה של עם ישראל מאז האסון הנורא, התוכנית ממחזרת את תכני האקטואליה עם בדיחות ידועות מראש – כי הדעה הפוליטית של יוצרי התוכנית, של הכותבים שלה ושל רוב הקאסט כנגד הקואליציה – ידועה וברורה.
האופוזיציה הכי גרועה בתולדות המדינה לא זוכה כמעט בכלל לקצת צחוק ולעג, כמו ביבי ושאר אדריכלי האסון. עופר כסיף לא שווה דמות? דמותה מירב בן ארי, שהיא הטלי גוטליב של השמאל, הופיעה פעם אחת בלבד. מה עם המופעים של גלעד קריב, אחמד טיבי, מיכל שיר ונאור שירי במליאה? ומכאן הצמיחה המטאורית של ערוץ 14 – שעם כל הביזיון שבקיומו, לא משקר לצופים ושם בפנים את עמדותיו.
למה שני פרקים של התוכנית כחודש וחצי אל תוך המלחמה שברו שיאי רייטינג של שש שנים? כי הם לא עסקו בלבקר צד כזה או אחר של המפה הפוליטית, אלא בהתמודדות של כולנו כעם בתוך המצב. זה עוד היה תחת הסיסמה ההיא "יחד ננצח" ואותם הפרקים באמת איחדו לרגעים קצרים את העם למעט צחוק ביחד.
הפורמט
באופן כללי, לאורך השנים של שידורי ארץ נהדרת, הקטעים והדמויות הזוכרות ביותר – היו ללא הקשר פוליטי. לובה הקופאית, הפילוסים, השותפים, הפרלמנט של שאולי, המקפלות, חיזקי. כמו שמה שנזכור כנראה הכי הרבה מהעונה הנוכחית, או הדבר היחיד – הוא גחלת נעורים. תכנים אוניברסליים, מהמציאות היומיומית של כולנו, שגם ילדים יכולים לצחוק מהם. אולי הגיע הזמן לחזור קצת אחורה ולהוריד מהמאסה של קטעים פוליטיים, שמבוצעים על ידי שמאלנים בגיל העמידה – בשביל זה יש את "זהו זה".
ואם כבר הגענו לנקודה הזו, מה יהיה עם הקאסט של התוכנית? שבעה אנשים בלבד התחילו בעונה הראשונה, אסי כהן הצטרף בעונה השלישית ולקח את השמינייה רמה אחת למעלה. בעונה הנוכחית כ-30 (!) שחקנים לקחו חלק במערכונים השונים. קאסט נפוח שלוקח משמעותית מהשפעה שכל אחד מחבריו על התוכנית וגורם לצופה להיות הרבה פחות מחובר לכלל היצירה. שחר חסון, הסטנדאפיסט המוביל והמפורסם בישראל, מישהו זוכר איזושהי תרומה שלו לתוכנית מעבר לחיקוי (המוצלח מאוד, יש לומר) של בן גביר? הוא כבר שבע עונות שם.
כאשר נפילים כמו טל פרידמן, אורנה בנאי ואסי כהן (שמעבר לכישרון הקומי העצום, ניחן גם ביכולת מופלאה לפרוש בזמן עוד מימי אסי וגורי) עזבו את "ארץ", היה אפשר ללכת לשני כיוונים – להביא שמות גדולים אחרים, או ללכת על כישרונות צעירים פחות מוכרים, שיוסיפו קצת אקשן ומורדנות. כל אחד עם פרנסתו יחיה, אבל שרון טייכר, ליאור אשכנזי ודודו ארז – זה לא לשם ולא לשם. נקודת האור תמיר בר חייב לקבל הרבה יותר זמן מסך.
בואו נדבר על החיקויים. מרגיש לי שהמטרה של ארץ נהדרת בשנים האחרונות בהרבה מקרים היא פשוט ללעוג לפרסונה, במקום לתפוס את הניואנסים הקטנים ולשחק בהגזמה את התכונות המזוהות ביותר עם הדמות. יובל סמו עם פאה וקול מצפצף – זה עלבון נטו למירי רגב, בלי שום קשר אליה. כנ"ל החיקוי של בצלאל סמוטריץ'. וכמובן – החיקוי של ראש הממשלה נתניהו…אפשר להפסיק עם זה? קול הבס, הכריזמה, הגודל, תנועות הגוף – מעולם לא נראה בטלוויזיה חיקוי רחוק יותר מהמציאות כמו זה, ועוד במשך שני עשורים. אני מחכה שביבי יסיים את שלטונו רק בשביל שהמחדל הזה ייעלם ממסכי הטלוויזיה.
לסיכום, הומור עקיצות שמאלני עצל וצפוי מראש, המבוסס על שעתיים וחצי של מהדורות חדשות לפני כן, עם קאסט נפוח ללא הצדקה וחיקויים שבאים לבזות במקום להצחיק – זו לא הדרך להתקדם עבור התוכנית של המדינה, שתמשיך לאבד צופים אם לא תחזור למקורות ולמטרה לשמה היא נוסדה – להצחיק את כלל העם של הארץ הנהדרת הזאת. והערה אחרונה בהחלט – די עם הצחוק המוקלט. פשוט די.
