"אין ספק שבעבור יותר מ-170 מיליון אמריקאים, טיקטוק מהווה פתח ייחודי ועשיר לביטוי, תקשורת הדדית וקהילה", נכתב בהחלטת בית המשפט עליה חתומים השופטים, "אבל הקונגרס קבע שיש צורך במכירה כדי להתמודד עם חששות ביטחון לאומי מבוססים בנוגע לאיסוף המידע והיחסים של טיקטוק עם יריב זר".
איך הגענו לכאן, למה ארה"ב מבקש לחסום את האפליקציה הסינית הפופולרית, מה יקרה עכשיו, והאם אלון מאסק יציל את המצב ברגע האחרון? "כלכליסט" עונה על כל השאלות הגדולות.
למה טיקטוק מפחידה כל כך את ארה"ב?
מה קרה עד עכשיו?
מה המנגנון שמבטיח שאפל, גוגל ואורקל יצייתו לדרישות החוק?
הסנקציות העיקריות שקבועות בחוק הן קנסות בסך 5,000 דולר למשתמש על כל הפרה שלו. עם 170 מיליון משתמשים בארה"ב, אפילו הפרה אחת של החוק יכולה להתבטא בקנס של 850 מיליארד דולר – סכום שבו שום חברה, כולל אפל, לא יכולה לזלזל.
מה יקרה ב-19 בינואר?
לא ברור לחלוטין. החוק אמנם מכוון לחסימת טיקטוק, אך מטיל את הדרישות לפעולה על חברות אמריקאיות – אפל, גוגל ואורקל. מנגד, החוק לא מחייב ספקיות אינטרנט לחסום את הגישה לטיקטוק. בפועל, אם אלו יהיו הצעדים היחידים שיינקטו, לא תהיה לכך השפעה מיידית על משתמשים. טיקטוק לא תימחק מהמכשירים של מי שכבר התקינו ומשתמשים בה, וטיקטוק יכולה להעביר את הפעילות של לספקיות שירותי ענן במדינות אחרות. כלומר, יש תרחיש שבו ביום ראשון יוכלו משתמשי טיקטוק בארה"ב להיכנס לאפליקציה ולהשתמש בה כרגיל, אם כי ייתכן שזמני התגובה יהיו איטיים יותר (בגלל העברת פעילות הענן).
כמה זמן אפשר להמשיך כך?
לא הרבה. טיקטוק לא תוכל לספק עדכונים לאפליקציה ולהנגיש שירותים חדשים למשתמשים בארה"ב. לאורך זמן יצטברו באפליקציה תקלות ובאגים שיפגעו בחוויית השימוש שלה, ידחפו משתמשים לאפליקציות מתחרות ובשלב מסוים ייתכן שיהפכו את טיקטוק ללא שמישה לחלוטין. בנוסף, משתמשים חדשים או כאלו שהחליפו סמארטפון לא יוכלו להוריד את ולהשתמש בטיקטוק. המשמעות מבחינת החברה היא הקפאה מיידית של הגדילה שלה בארה"ב, ולאחריה צניחה ארוכה ואיטית אך קבועה במספר המשתמשים הפעילים.
להערכת טיקטוק, בתוך חודש מכניסת החוק לתוקף, שליש מ-170 מיליון המשתמשים יפסיקו להשתמש באפליקציה. ואולי זה אפילו יקרה מהר יותר. ככל שה-19 בינואר מתקרב, משתמשי טיקטוק מורידים ועוברים לחלופות. למרבה האירוניה, לא מדובר באפליקציות מקומיות דוגמת אינסטגרם, אלא דווקא באפליקציה סינית אחרת – RedNote, שיבוט-טיקטוק עם 300 מיליון משתמשים בסין אך כזה שאלמוני כמעט לחלוטין בשאר העולם, שהפך השבוע לאפליקציה הפופולרית ביותר באפסטור של אפל בארה"ב.
האם ממשל ביידן מתכוון לאכוף את החוק מיד עם כניסתו לתוקף?
החוק נכנס לתוקף ביום המלא האחרון לכהונת ביידן. מהבית הלבן נמסר שלאור התזמון של כניסת החוק לתוקף – בסוף שבוע שלפני יום מרטין לותר קינג, שהוא יום חופש פדרלי – היישום שלו ייפול על כתפי הממשל החדש שיכונן עם השבעתו של דונלד טראמפ ב-20 בינואר. מההודעה עולה שהממשל לא מתכוון לנקוט בצעדים כלשהם נגד אפל, גוגל ואורקל במקרה שלא יצייתו לדרישות החוק, ואולם הדבר לא נאמר במפורש.
אז לפחות ביום ראשון לא יקרה שום דבר דרמטי?
למה שטיקטוק תעשה דבר כזה?
מה טראמפ יכול לעשות?
אם טראמפ יבקש לפעול למניעת חסימת טיקטוק, מעמד הנשיא והחוק עמו מקנים לו כמה כלים לעשות זאת. ראשית, הוא יכול לפנות לקונגרס ולבקש ממנו לבטל את החוק בחקיקה חדשה. ואולם, מדובר יהיה במהלך מורכב: החוק עבר ברוב דו-מפלגתי, וחרף התנגדות חריפה של טראמפ. ככל הנראה, למרות השליטה הרפובליקנית בשני בתי הקונגרס, האיבה העמוקה לטיקטוק בקרב שתי המפלגות תקשה על טראמפ לגייס את הקולות שדרושים לחקיקה. פתרון חקיקתי אפשרי אחר הוא חוק שיתן לבייטדאנס 270 יום נוספים על מנת להשלים את הליך המכירה, מעבר ל-19 בינואר. כמה מחוקקים כבר נערכים להצגת הצעת חוק בנושא, אך ספק אם ניתן יהיה להשלים חקיקה בימים שנותרו עד כניסת החוק לתוקף.
שנית, טראמפ יכול להכריז שהממשל לא מתכוון לאכוף את החוק. האחריות על אכיפת החוק מוטלת על כתפי התובע הכללי ומחלקת המשפטים. טראמפ, יכול להודיע שהורה להם שלא לאכוף את החוק, וכך לאפשר למעשה לאפל, גוגל ואורקל להמשיך לספק שירותים ולהפיץ את טיקטוק מבלי שינקטו נגדן סנקציות. במקרה כזה יצטרכו החברות לסמוך על היציבות והאמינות של טראמפ, מה שיעמיד אותן במצב מסוכן. שכן לטראמפ לא תהיה שום מחויבות להימנע מהמשך האכיפה, והחברות יהיו למעשה במעמד שבו הן תלויות לחלוטין ברצונו הטוב של טראמפ, שיכול בהחלטה של רגע להפוך את עורו ולהטיל עליהן קנסות שיחסלו למעשה את פעילותן. קשה לראות איך חברה כלשהי תכניס את עצמה למצב כזה. גם טיקטוק, כנראה, לא תסכים לפתרון זה מסיבות דומות ותבקש פתרון קבוע יותר על מנת להסיר את החסימה.
טראמפ יכול לחזק הצהרה כזו באמצעות חתימה על צו נשיאותי. לפי דיווח של הוושינגטון פוסט, טראמפ שוקל לחתום על צו שישהה את אכיפת החוק לתקופה של בין 60 עד 90 יום, במהלכה ינסה הממשל לגבש מכירה של טיקטוק או פתרון אחר. אם יחליט לעשות זאת, יחתום טראמפ על הצו מיד עם השבעתו, כלומר יום אחרי שחסימת טיקטוק תיכנס לתוקף. צו נשיאותי לא יכול להפוך חוק קונגרס, אבל הוא יעניק מעין אישור ספק רשמי להחלטה שלא לאכוף את החוק, וייתכן שהדבר יהווה בטוחה מספקת בעבור אפל, גוגל, אורקל וטיקטוק להמשיך את פעילות האפליקציה כרגיל בזמן שהממשל מנסה לגבש פתרון קבע.
פתרון שכזה לא חייב לכלול מכירה מלאה של טיקטוק. לפי החוק, הסמכות לקבוע האם בייטדאנס העבירה את השליטה בטיקטוק נתונה בידיו של הנשיא, בתום הליך פנים-ממשלתי. בעיקרון, בייטדאנס יכולה להזיז כמה מסמכים מפה לשם, ולבצע הלך פורמלי של העברת שליטה ליישות אחרת (למשל, חברת קש אמריקאית שנמצאת בשליטה), או למכור חלק ממניות טיקטוק לחברה אמריקאית, ובידי טראמפ נתונה הסמכות לקבוע שהליך זה עונה על דרישות החוק ואין עוד צורך לחסום את טיקטוק.
האם יש היתכנות למכירה מלאה של טיקטוק לחברה אמריקאית?
תפיסה מקובלת היא שהליך שכזה אינו אפשרי, שכן בייג'ינג אוסרת על העברת השליטה באלגוריתם של טיקטוק לגוף שאינו סיני. האלגוריתם נחשב לרוטב הסודי של טיקטוק, לרכיב שאפשר את הצמיחה המהירה שלה בזכות יכולתו לזהות במהרה את העדפות המשתמשים ולהציג להם את הסרטונים המתאימים ביותר. ואולם, יש מקום לשאול עד כמה משמעותי האלגוריתם של טיקטוק להמשך ההצלחה והצמיחה של האפליקציה כיום. למתחרות, יוטיוב שורטס של גוגל ו-Reels של מטא, יש אלגוריתמי המלצות משלהן. ייתכן שהם אינם טובים כמו זה של טיקטוק, אך הם טובים דיים.
גם אם האלגוריתם של טיקטוק הוא הטוב ביותר בזירה, האם הוא עדיין טוב בכמה וכמה סדרי גודל מאלגוריתמים אחרים? והאם חברות בעלות משאבים וכוח אדם מתאים לא יכולות לצמצם במהירות פערים קיימים? ואולי ההצלחה של טיקטוק כיום לא נובעת בעיקר מכך שהאלגוריתם שלה טוב יותר, אלא מכיוון שהתוכן בטיקטוק טוב יותר? ייתכן שטיקטוק מושכת את המשתמשים היצירתיים והמוכשרים יותר, שכבר בנו שם רשתות עוקבים והשפעה רחבות ומקושרות יותר, וכך קל יותר לאפליקציה להציף תכנים מוצלחים ורלוונטיים לעומת פלטפורמות וידיאו מתחרות.
סין לא אוסרת על מכירת טיקטוק בלי האלגוריתם שלה. ייתכן מאוד שהאפליקציה לבדה – חוויית המשתמש, התכנים שנוצרו ומאגר היוצרים והמשתמשים – היא בעלת ערך גדול דיו גם ללא האלגוריתם. אלגוריתם ניתן להחליף. משתמשים ותוכן שנבנו במשך שנים הם משאב יקר ערך הרבה יותר. לא מן הנמנע שחברה אמריקאית תרכוש את טיקטוק ללא האלגוריתם, ותחליף אותו באלגוריתם משלה. ייתכן שהתוצאות לא יהיו טובות כמו האלגוריתם המקורי של טיקטוק, אבל לא בטוח שההבדל יהיה משמעותי מספיק מבחינת המשתמשים. ובשלב מסוים, אם יש לרוכש את הידע והמשאבים הדרושים, לא יהיה קושי לשכלל את האלגוריתם החלופי על מנת שיספק תוצאות כמו האלגוריתם המקורי של טיקטוק.
אז בייג'ינג תאפשר את מכירת טיקטוק ללא האלגוריתם?
האם יכול להיות שאלון מאסק ירכוש את טיקטוק?

