ועדת החוקה אישרה היום (שני) להעביר את ההצעה להפחתת דמי החבר בלשכת עורכי הדין לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. כעת נדרש רק אישור של הכנסת במליאתה בשתי קריאות אלו כדי שהחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
לשכת עורכי הדין היא הגוף המאגד את עורכי הדין בישראל, ובין היתר אחראי על הסמכתם ורישומם. לשכת עורכי הדין גובה דמי חבר ואגרות חובה מחבריה לצורך פעילותה. לפי החוק המוצע, השימוש בדמי החבר ואגרות החובה יהיה קשור לתפקידים ופעולות מסוימים שקובעת הוועדה, בהם פיקוח על מתמחים, מערך שיפוט אתיקה ובחינות למוסדות הלשכה, ולא יוכל להיקבע לפי החלטה עצמאית של הלשכה בלבד. הצעת החוק כוללת גם הפחתה של דמי החבר ל-2025 ב-20%.
המחלוקת הפוליטית סביב לשכת עורכי הדין גברה בשנים האחרונות. אפי נוה, שהיה ראש לשכת עורכי הדין בשנים 2015-2019, הורשע ב-2022 בקבלת דבר במרמה ובכניסה ויציאה מישראל שלא כחוק. רקע נוסף למחלוקת הוא המאבק באופן כללי על שליטה במערכת המשפט בישראל. בהצעת שר המשפטים יריב לוין והשר גדעון סער לשינויים במערכת המשפט, שעלתה לסדר היום החודש, מוצע שהלשכה תאבד את שני נציגיה מבין תשעת החברים בוועדה לבחירת שופטים ולא תיוצג בה כלל.
ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר הגיב למתווה סער לוין בחריפות: "זו הצעה מתעתעת ומסוכנת ליישום עקרונות ההפיכה המשטרית, לא 'פשרה' או 'פתרון למשבר'". גם בתקופת המאבק על הרפורמה המשפטית של לוין ורוטמן בנוסחה המלא, לפני המלחמה, בכר היה ממתנגדיה הנחרצים והפומביים.
לפני כשבועיים התפרסמו מבחני ההסמכה לעריכת דין של הלשכה, והתגלה שכשני שליש מהנבחנים נכשלו. לוין התבטא נגד הלשכה גם על הרקע הזה, ודרש פקטור משמעותי "לתיקון העוול".
ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), יוזם החוק, טען בדיון שהחוק ימנע שימוש לא ראוי בתקציב הלשכה, ובצעד בדרך להפיכת הלשכה לגוף וולנטרי, בניגוד למצב היום שבו כל עורכי הדין נדרשים להיות חברים בה. מילביצקי: "כשיש גוף המקבל סמכות בחוק לגבות דמי חובה, והוא משתמש בו בצורה של 20 מיליוני שקלים עודפים העוברים מדי שנה, זה מרים הרבה גבות. האירוע פה אינו פוליטי, אלא שאני באמת מאמין שהלשכה צריכה להיות וולונטרית, ומתבצעת עבודת מטה בנושא".
ח"כ קארין אלהרר מ'יש עתיד' טענה שהמניעים לחקיקה פוליטיים גרידא: "נקמה בלשכה, שלא נותנת ידה למועמד של יריב לוין בהצבעה על נשיא העליון". ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים): "המטרה הציבורית פוליטית היא לסמן לכל המערכות הציבוריות שנהנות מעצמאות- אם לא תיכנעו, נרמוס אתכם. שמה של הצעת החוק לא היה צריך לכלול רק את לשכת עורכי הדין, אלא גם את ההסתדרות הכללית, תאגיד השידור הציבורי, האוניברסיטאות הציבוריות, העמותות, מוסדות התרבות וגם כל האזרחים שרוצים להציג עמדה מתנגדת לממשלה ולאתגר את השיח הציבורי. זה משפט הראווה שרוצים לערוך לכל גוף במדינה שיש לו מעמד, יכולת השפעה ועצמאות".
הצעת החוק אושרה בתמיכת 8 ח"כים: מ"מ היו"ר ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) והח"כים חנוך מילביצקי (הליכוד), טלי גוטליב (הליכוד), אריאל קלנר (הליכוד), אושר שקלים (הליכוד), מיכל וולדיגר, ארז מלול, אברהם בצלאל.
7 ח"כים התנגדו: קארין אלהרר (יש עתיד), יואב סגלוביץ' (יש עתיד), מנסור עבאס (רע"מ), אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), עופר כסיף (חד"ש) וגלעד קריב (הדמוקרטים).
