אחת המתווכות שהייתה ממש לחוצה להשלים את הסכם הפסקת האש, היא מצרים. הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי בנה תוכניות יקרות מאוד כמו הבירה החדשה, בידיעה כי תעלת סואץ היא מקור אמין ל־2% מהתמ"ג. אולם, בצל מתקפות החות'ים בסמוך לשער הכניסה הדרומי של הים האדום, באב אל־מנדב, היקף הספינות שעברו בתעלה בשנה שעברה צנח ב־60%. הפסקת האש מפיחה תקווה מצרית כי מתקפות החות'ים יפחתו, וענקיות הספנות יחזרו לעבור במקום.
● כתבה ראשונה בסדרה | מי ישלוט ברצועת עזה ביום שאחרי, ובכמה כסף מוערך השיקום
● כתבה שלישית בסדרה | "אבני הדומינו נופלות": המשטר האיראני על סף תהום כלכלי, ורק החות'ים עוד מאיימים
קהיר טובעת כבר שנים בהלוואות. היא המלווה השלישית בגובהה מקרן המטבע הבינלאומית, עם הלוואות בהיקף של כ־8.6 מיליארד דולר. לצורך השוואה, אוקראינה, עם כל השלכות המלחמה מול רוסיה, לוותה כ־11.2 מיליארד דולר. זה לא מונע מממשל א־סיסי להפנות את מלוא תשומת הלב להקמת הבירה החדשה, שתקציבה צפוי להסתכם בכ־58 מיליארד דולר.
מדינה במלכוד: חשש מערעור המשטר הירדני
ירדן היא מדינה במלכוד. אחד מכל חמישה ירדנים הוא פלסטיני, אך המלך עבדאללה נדרש לגיבוי המערבי, ולכן סייע לישראל ביירוט חלק מהאיומים במתקפות האיראניות באפריל ובאוקטובר. כעת, החשש הוא שבטהרן יפעלו לערעור המשטר בעמאן.
המלך עבדאללה הוא מנהיג שלישראל יש אינטרס בשימור עוצמתו, בין אם בשל מניעת השתלטות האחים המוסלמים על המדינה ובין אם לאור פעילותו לבלימת הברחות האמל"ח לגורמי טרור פלסטינים ביו"ש. עמאן, מצדה, פיתחה בשנים האחרונות תלות בירושלים: לפי הערכות, יותר מ־80% מתצרוכת החשמל של ירדן מתבססים על גז ישראלי.
מאז 7 באוקטובר ירדן המשיכה ליהנות מהגז הישראלי, אבל בדומה למצרים – היא נפגעה ממתקפות החות'ים בים האדום. המוצא היחיד של הממלכה לים הוא נמל עקבה שבמפרץ אילת, ובהיעדר מעבר ספינות בים האדום, הסחר הירדני נפגע. באוקטובר העריך הבנק העולמי שהצמיחה בירדן תעמוד על 2.4% ב־2024, האטה בהשוואה ל־2.7% ב־2023. בבנק נימקו זאת בהשפעות המלחמה על מגזרי המסחר, התחבורה, התיירות והבנייה.
"האיראנים פעלו להקמת טבעת אש סביב ישראל, שהשלב הבא שלה היה הקמת מאחז פרו־איראני בירדן", אומר ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינ"ל למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. "נפילת משטר אסד מעיבה על החזון האיראני, אבל זה לא אומר שהם הפסיקו. לאחים המוסלמים יש קשר לארגוני פשע בירדן, והם עשויים לשלב זרועות עם איראן לטובת ערעור המשטר הירדני. כך, גם גורמים סלפיים שפועלים בממלכה".
תלויים בגז הישראלי
שנת 2024 היוותה אתגר משולש מצרי בין אותן שאיפות פיתוח פנימיות של נשיא מצרים, לבין מלחמת חרבות ברזל על כלל נדבכיה, וצרכי האנרגיה המקומיים. א־סיסי כבר משתמש בבירה החדשה, למשל בחודש שעבר לכינוס ועידה של מנהיגי מדינות מוסלמיות, בהן טורקיה ואיראן. זו הדרך שלו להציג תדמית של שפע, אף שמלשכתו הודו כי הפסידו לאורך 2024 הכנסות של 7 מיליארד דולר בעקבות הספינות הרבות שהסיטו את נתיבי השיט שלהן אל כף התקווה הטובה.
לצד זאת קיים במצרים משבר פנימי חמור, כשבמרכזו המחסור באנרגיה. הפסקות חשמל יומיומיות נרשמות מקיץ לקיץ, ולעתים גם בעונות אחרות, על אף שמצרים מהווה מקור ל־2% מהפקת הגז העולמית. הדבר נובע משורת גורמים, בהם גידול האוכלוסין של מצרים שמונה יותר מ־100 מיליון אזרחים, ההתחממות הגלובלית ובעיות בתשתיות הגז.
כל אלו הביאו למפנה בתחום הגז הטבעי במצרים, שממעמד של מדינת שמייצאת LNG (גז טבעי מונזל) באופן שוטף, היא נדרשה לייבא כזה. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, ערב הסעודית ולוב נרתמו בקיץ האחרון לרכוש עבורה גז טבעי בסך לפחות 200 מיליון דולר.
לאורך המלחמה, המצרים הצטרפו למדינות ערב בגינויי ישראל, אבל בפועל ניכרת התלות הרבה של א־סיסי בספקית הגז הטבעי האמינה ביותר שלו, אותה ישראל. בסוף השבוע החולף פרסם מגזין האנרגיה המוביל MEES, כי בשנת 2024 עלה סך יבוא הגז הטבעי של מצרים מישראל ב־18% לשיא של 981 מיליון CFD. מעבר לכך, היבוא בדצמבר לבדו היה שווה לקצב שנתי שמסתכם ב־1.065 מיליארד CFD, קרי מגמת הצמיחה נמשכת.
א־סיסי. הסתמך על הכנסות התעלה / צילום: ap, Lewis Joly
בעקבות כך, סיום המלחמה מועיל כלכלית לא־סיסי בכל הזירות: הוא פחות יידרש להסביר למה הוא מייבא כל־כך הרבה גז מישראל, מדוע מצרים נאלצת להתמודד עם השלכות המלחמה כמו החות'ים, וכיצד הוא מוציא הון עתק על בירה מרשימה כשלאזרחים רבים אין חשמל בבית.
ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מציין שהתלות בגז טבעי הדדית: מצרים זקוקה לגז הישראלי לשימוש פנים, ואילו ישראל למתקני ההנזלה המצריים לטובת יצוא.
"האינטרס האנרגטי המשותף, שקשור גם בחברות בינלאומיות ובמדינות נוספות, מכתיב תהליך קבלת החלטות שמפריד בין שיקולים כלכליים לפוליטיים. לפיכך, עסקי הגז בין ישראל למצרים כמעט לא נפגעו לאורך המלחמה ותוכניות לפיתוח תשתיות הולכה בין המדינות נמשכות כסדרן", מסביר וינטר, שמוסיף כי "עיקר הביקורת על קשרי האנרגיה בין המדינות מגיע מגורמי אופוזיציה גולים, בין השאר בשל הפרופיל הנמוך יחסית שבו מסוקר הנושא במצרים".
ענף התיירות בשיא
תחום שהיווה קרן אור לכלכלה המצרית במלחמה הוא התיירות. לפי אל־ערב אל־ג'דיד, מצרים נהנתה משיא של 15.7 מיליון תיירים זרים. ב־11 החודשים הראשונים של השנה, הכנסות המדינה מתיירות צמחו ב־7.8% ל־14 מיליארד דולר. המדינה שהביאה את סך ההכנסות הגדול ביותר היא ערב הסעודית (1.5 מיליארד דולר), אבל מקורות משמעותיים נוספים היו גרמניה, אנגליה ורוסיה.
הדבר סייע למצרים לצמצם בתוך שנה את הגירעון שלה בכ־15 מיליארד דולר, ל־152.9 מיליארד ביוני אשתקד.
בשבוע שעבר ניכר שבקהיר זיהו הזדמנות במגעים המתקדמים להפסקת אש, והכריזו על סיום 90% מהקמת פרויקט סנטה קת'רינה בסיני. המיזם, שמכונה "ההתגלות", מיועד לחזק את הקשר בין המקום לבין הערכות שלפיהן האל התגלה למשה בהר סיני שבמקום – וכך להגביר את התיירות הצלבנית במקום. השאיפה בקהיר היא שבזכות הפרויקט יגדל מספר התיירים הזרים במקום מ־100 אלף בשנה למיליון.
"עיתוי ההכרזה משקף גם רצון מצרי להשיק את הפרויקט לקראת עונות התיירות של האביב והקיץ", מסכם ד"ר וינטר. "מצרים מעוניינת לפתח את התיירות בסיני, כאשר סנטה קת'רינה תמשוך בעיקר תיירות רוחנית־דתית, בעוד שכיום מרבית התיירות בסיני היא ימית או מדברית. במצרים בוחנים שילוב של חניכת הפרויקט עם אירועי יום השנה לשחרור סיני, ב־25 באפריל".
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
