הקואליציה הפילה היום (חמישי) את ההצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר, וכעת חצי שנה לא יהיה ניתן לערוך הצבעה בעניין.
זו הצבעה מעוררת שאת נפש מקואליציה חסרת מצפון וערכים, שמסרבת לקחת אחריות או במינימום להיחקר על האסון הגדול שהתרחש תחת משמרתה, ודווקא עכשיו היא מעוניינת לשנות את החוקים ואת הרכב הוועדה.
מיותר להזכיר שאני מתנגדת לממשלה ולעומד בראשה, ועדיין, למרות שאני לא מסכימה עם רוב הדברים שהממשלה הזו מקדמת או עושה מאז שהושבעה בדצמבר 2020, אני מצפה מכל מראיין, גם אם הוא שייך לערוץ החדשות המוביל ביותר, לכבד את מרואייניו. ולא משנה באיזה צד הם על המפה הפוליטית.
השרה גילה גמליאל, שהיא אגב בין הנשים היחידות בקואליציה שאני מסוגלת להאזין לה מבלי להתפוצץ, כי היא יודעת להשיב עם דברי טעם גם אם אני לא מסכימה איתם, עלתה לשידור בתוכניתו של עודד בן עמי.
נראה כי בן עמי הגיע כל כך טעון על ההצעה שנפלה, שהוא החליט להשפיל ולבזות את גמליאל בשידור חי, ולהאשים אותה בכל ההצבעה של הקואליציה, כשהוא יודע שהיא רק עוד בובה על חוט של ראש הממשלה.
אלא שבמקום לבייש את גמליאל הוא יצא מבויש בעצמו, כי איבד כל צלם של כבוד הדדי. בן עמי, בהתנשאות מעוררת חלחלה, ניסה להראות לגמליאל מאיפה משתין הדג, מי בעל השליטה ובעל הדעה, ונזף בה בתוקפנות: "אני המראיין. אני שואל את השאלות – את עונה. את לא תנאמי, את תעני לשאלות שלי. אני קובע, ואני מחליט את הקצב. אל תחלקי לי ציונים".
גמליאל כיבדה את קצב הריאיון ואת השאלות של בן עמי, על אף שננזפה בתקיפות והשיבה תשובות שאפשר לחלוק עליהן ולא להסכים איתן, אבל יש בהן לא מעט הגיון. אלא שבן עמי התפוצץ עליה, ועל כלום. באמת שעל כלום. היא לא סיפקה לו שום סיבה, ואילו הוא נזף בה כאילו הייתה הילד הסורר בגן שצריך להעמיד בפינה.
זה היה מחזה טלוויזיוני לא נעים לצפייה, ויאמר לזכותה של גמליאל שהיא עמדה בו בגבורה, שמרה על איפוק ונועם הליכות. זה היה מפגן נרקיסיסטי כוחני של מראיין, שלא מקבל כל מי שלא מתיישר איתו. לרגע בן עמי שינה את פניו הממלכתיות, וניכר כי פניה של אופירה אסייג וסגנונה האגרסיבי, חלחלו להם לאט לאט בין יושבי האולפנים.
זו לא הפעם הראשונה שאני נוכחת לראות עיתונאים מערוץ החדשות המוביל הזה, שקוראים לפלורליזם וגיוון תרבותי, אבל ברגע האמת אבוי למי שלא מתיישר עם הקו שלהם.
וכך בערך התנהלה השיחה בין עודד בן עמי לגמליאל בנושא ההצבעה שנפלה על ועדת חקירה, וזה מבלי לצייר את תנועות הגוף של בן עמי ששידרו שחצנות וזלזול:
בן עמי: "אני המראיין. אני שואל, ואת עונה".
גמליאל: "יש לשאול ויש לשפוך את משנתך".
בן עמי: "השרה גמליאל, עם כל הכבוד, זו צריכה להיות שיחה בינינו ולא הרצאה שלך. לכן, הרשי לי לנסות להוביל ולכוון אותך".
גמליאל: "אתה יכול לדבר באופן יותר נעים. אני לא מבינה את המתקפה המיותרת הזו".
בן עמי: "מי שמעיר לי על זה שאני מעז לשאול שאלות – זו את. אין טעם לשיח הזה. אגב, אם את תעקצי – אני אצטרך לענות לך".
גמליאל: "אתה לא נותן לי לסיים, ואני צריכה להקשיב לשאלה הארוכה שלך, שגם באה עם קביעות חד משמעיות מצידך".
עוד שאל בן עמי על חוק ההשתמטות שהממשלה מקדמת, אלא שתשובתה של גמליאל הצליחה לגרום לבן עמי לאבד את זה לגמרי. "אני מבינה שאתה מאוד אובייקטיבי", אמרה גמליאל בהתייחס לשאלתו של בן עמי.
"תרשי לי בבקשה, גברתי. לא, לא, לא. לא, סליחה, את הריאיון הזה אני מנהל. סליחה, עם כל הכבוד, אני לא אתן לך להשתלט על הריאיון הזה. את תקשיבי לשאלות, ואני אתן לך לענות על התשובות. את לא מבקרת התקשורת שלנו".
גמליאל: "אתה מאוד תוקפני".
בן עמי: "אני לא תוקפן. את מנסה לשבור את הריאיון הזה. בראיון אני שואל, ואת משיבה. את נואמת, וזה מוכרח להיות דו שיח".
גמליאל: "בראיון אתה שואל, ולא נותן קביעות, כמו חוק השתלטות".
בן עמי: "אני דוחה את הציונים שלך. את מנסה להשתלט על הריאיון הזה, ואני לא אתן לך".
אני מאוד אוהבת לצפות בבן עמי. גם הפעם הוא שאל שאלות חשובות ומתבקשות, שהייתי שמחה לקבל עליהן תשובות מהממשלה בנושא ועדת חקירה ממלכתית וגיוס החרדים, אבל במקום להתרכז בעיקר ובתוכן השאלות והתשובות שניתנו, כל הפוקוס התמקד בטון המתנשא ותנועות הגוף של בן עמי שהביעו זלזול. אחר כך מגישי חדשות 12 עוד מלינים מדוע שרים או ח"כ מהקואליציה לא מגיעים להתראיין בערוץ שמוביל אג'נדה אחת מובהקת.
