מג’יד א־שאפי נולד בקהיר למשפחה מיוחסת ומקורבת לשלטונות, והוא חונך מילדות לשנאת יהודים. אחד מדודיו היה שופט בבית המשפט העליון במצרים, וא־שאפי התחבר מגיל מוקדם לעולם הצדק והמשפט ושאף להיות עורך דין. במהלך לימודי המשפטים הוא נחשף לראשונה לרדיפת הנוצרים הקופטים במצרים, והחל בפעילות למען זכויות אדם, ששינתה את מסלול חייו.
הוא ייסד ארגון למען זכויות אדם והקהילה הנוצרית, שהחל לצמוח במהרה, אלא שבעקבות פעילותו, שהוגדרה כלא חוקית במצרים, נעצר באוגוסט 1998. א־שאפי עונה, הועמד לדין ואף נידון למוות, אבל בדרך לא דרך הצליח להימלט ממצרים, דרך סיני. הוא נעצר מעבר לגבול בידי צה”ל, שהה 15 חודשים בכלא באר שבע ולבסוף הוכר כפליט המצרי הראשון בתולדות ישראל, שוחרר והיגר לקנדה.
א־שאפי מקדיש את חייו לנושא זכויות האדם ועומד בראש הארגון "One Free World". מאז טבח 7 באוקטובר הוא עוסק גם בהסברה למען ישראל, “המדינה שהצילה את חיי”.
לשחרר את עזה מחמאס
בשנה שעברה ביקר מג’יד א־שאפי בארץ והציג במשרד החוץ דוח שחיבר על “האמת מאחורי טבח חמאס ב־7 באוקטובר”. בשבוע שעבר הוא ביקר כאן שוב, הפעם לרגל הקרנת סרטו התיעודי, “DYING TO LIVE”. בסרט הוא ראיין קרובי משפחה של חטופים ושל ניצולים ממסיבת הנובה, וכן פלסטינים המגנים את הטבח. הסרט, ששפתו אנגלית, מיועד לקהלים רחבים בעולם.
“החברה הישראלית כבר לא תהיה אותו הדבר”, א־שאפי מאבחן מבחוץ, “אבל למרות הכאב העצום אני חושב שהדברים היפים בישראל, כחברה וכעם, הם האחדות והחוסן”.
עד כמה קשה יותר להסביר לעולם את המצב המורכב שנקלענו אליו, היום, שנה ושלושה חודשים מפרוץ המלחמה?
“העולם מבין היטב, אבל לא רוצה להקשיב, ואלו שני דברים שונים. לקח להם שלושה ימים לגנות את הטבח, ואחר כך העולם התהפך שוב. אנחנו רואים מה שקורה בבתי ספר, באוניברסיטאות, רואים את המפגינים בטורונטו, בלונדון, בפריז, בניו יורק בוושינגטון די.סי. אבל כל המפגינים האלה לא מצליחים לענות על שאלה אחת: איפה היית כשבשאר אל־אסד הרג את בני עמו? איפה עמדת כשאיראן הרגה את אנשיה? כשסין הכניסה יותר ממיליון מוסלמים למחנה ריכוז? עם כל הכבוד, מה שאנחנו רואים עכשיו זה לא מישהו שמחפש צדק, זו אנטישמיות טהורה”.
א־שאפי מספר שתהליך העבודה על הסרט לא היה פשוט, ושעד היום הוא אינו מסוגל לשבת בהקרנות ולצפות בו מתחילתו ועד סופו. “ידעתי שאני צריך לעשות משהו, לחזור לישראל ולעמוד לצד הישראלים”, הוא משחזר את התהליך. “זו הייתה דרכי לומר תודה על שהצלתם את חיי לפני שנים רבות. הסרט הזה שונה, יש בו התמקדות באלמנט האנושי של הסיפור, בתחושה וברגש הגולמיים של מה שקרה. אנחנו לא מדברים פה על פוליטיקה בכלל”.
ראיינת גם פלסטינים שגינו את הטבח.
“גם אם אתה פרו־פלסטיני, גם אם אתה פרו־מוסלמי, אתה צריך לראות ב־7 באוקטובר פשע נגד האנושות. אתה צריך לראות בזה יום אחד של שואה. כששוחחתי עם מנהיגים מוסלמים, ואפילו פלסטינים, מיד הגעתי לנקודה. אנחנו בתהליך הפצה של הסרט גם בערבית, בעברית ובפרסית. התכנון הוא להקרין אותו גם בעולם המוסלמי”.
אתה מאמין שיש לזה קהל?
“אני מאמין שצריך לשנות את האידיאולוגיה. אתה יכול להרוג מאה אלף איש במלחמה. אתה יכול להרוג את חסן נסראללה. אבל עד שלא תשנה את התפיסה והאידיאולוגיה, לא תנצח במלחמה הזו במאה אחוז”.
אתה בטח שומע טענות ש־7 באוקטובר היה מעשה התנגדות.
“לא משנה מה נקודת המבט שלך או מה קרה לפני 7 באוקטובר. מה שקרה באותו היום היה טבח. הרג אנשים חפים מפשע, הרג ילדים, אונס נשים, חטיפה. זו לא הדרך להתנגדות. אני מצטער לנסח את זה ככה, אבל גם אם ייתנו להם את כל ישראל, הם עדיין ישנאו אותך ועדיין ינסו להרוג אותך. זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל אני מדבר בכנות ומתוך הבנה”.
אתה בעצם אומר שאין תקווה לשלום בין ישראל לפלסטינים?
“ראיתי שלום עם מצרים, ירדן ובחריין, הסדרים עם האמירויות ומרוקו. אני אופטימי שיום אחד אולי יהיה שלום עם הפלסטינים, אבל אם להיות כן, יהיה קל יותר לעשות שלום עם מדינות שאינן גובלות בישראל. הפלסטינים מאמינים שכל האדמה שלהם, ואחד המרכיבים החשובים ביותר בשלום הוא קבלת המציאות, אז כך אי אפשר לבנות שלום. אני מקווה שבאיזשהו שלב, איפשהו, הפלסטינים יבינו שהם חייבים לשחרר את עזה”.
במובן של לשחרר את עזה מחמאס.
“אני רוצה שעזה תהיה חופשית, אבל בואו נשחרר אותה מחמאס. בואו נשחרר אותה מארגון שגונב את המשאבים של האנשים שלה, משתמש בהם כמגן אנושי, מחביא נשק ורקטות מתחת לבתי הספר ובתי החולים. בואו נשחרר את עזה מארגון שאין בו זכויות לנשים, אין בו זכויות ללהט”ב, אין בו מקום לשום אופוזיציה. בואו נשחרר את עזה מסגידה מנהיגותית. בגלל זה העזתים מתים. את יודעת, חמאס לא בנה להם מקלט אחד, וההנהגה שלו נמצאת במלון שבעה כוכבים בקטאר עם קוויאר ושמפניה”.
להחזיר את כולם הביתה
א־שאפי יוצא נגד התמונה המעוותת, לדבריו, שמצטיירת בעולם בעניין המלחמה בעזה: “כשאני מסתכל על השקרים שמופיעים בתקשורת הזרה, על העיתון הבינלאומי שכתב שיותר מ־45 אלף אזרחים נהרגו בעזה, אני תוהה איך הוא יודע שמדובר באזרחים. שמעת את זה מחמאס? זה בדיוק כמו שתשאל את דאע”ש כמה בתי ספר בניתם השנה. אתם באמת חושבים שהם יגידו לכם את האמת? לחמאס יש טכניקות, כשהם נלחמים הם ילבשו בגדים אזרחיים. ואז בית הדין הבינלאומי לצדק מגנה את ישראל ומאשים אותה ברצח עם. על סמך מה?”.
בעבר, בתקופת האביב הערבי, מתחת ביקורת חריפה על התקשורת המערבית בטענה שהיא אינה מבינה את מה שקורה בעולם הערבי. מה בעיניך קורה בעולם הערבי עכשיו?
“אמרתי אז שאסד חייב ללכת. הוא הרג את העם שלו והרס את המדינה. אבל בכל הכבוד, מי מחליף אותו, אתם יודעים? מה אתם חוגגים? כל עוד במזרח התיכון אי אפשר להפריד בין דת למדינה, תמיד תהיה לנו בעיה. המערב לא למד דבר אחד, שאנחנו לא יכולים להתקיים עם הרוע. אי אפשר להתקיים כל עוד הקיצוניות האסלאמית קיימת”.
אתה רואה פתרון?
“הפתרון הוא להילחם באידיאולוגיה, וצריך להתחיל בחינוך. זו הטעות שהמערב עשה באפגניסטן. הממשלה שהשתלטה שם הייתה מושחתת, לא כיבדה זכויות אדם, ואז הטאליבן חזר. כדי לראות שינויים אמיתיים אנחנו צריכים להבין את זה קודם. לפני שאתה נותן לממשלות מוסלמיות עזרה, תגיד להן, ‘שנו את החינוך של הילדים שלכם’. אם נפעיל עוד קצת לחץ על זה, אני יכול להבטיח לך שהדורות הבאים יהיו אחרים”.
ישראל נכשלת בכל הנוגע להסברה. איפה לדעתך אנחנו יכולים להשתפר?
“ישראל צריכה לעבוד קשה יותר בכל הנוגע ליחסי הציבור שלה ובעיקר לחשוב מחוץ לקופסה. אני לא מבין, למשל, למה סרטון הטבח הלא מצונזר, בן 47 הדקות, לא מופץ בתפוצה רחבה יותר? שחררו את זה לעולם, אנשים צריכים לדעת את האמת. זה יזעזע את העולם. המשובים שמגיעים אלינו מהסרט שאנחנו עשינו חיוביים מאוד. יש אנשים שטוענים שהם פשוט לא ידעו את הפרטים, וזה עושה את כל ההבדל”. על עסקת החטופים הוא אומר: “זה כבר לא קשור לפוליטיקה, לא קשור לעסקאות, לא קשור לנתניהו ולא קשור לחמאס. זה קודם כל להחזיר אותם הביתה. את כולם. וזה לא הוגן בעיניי לנתח את העסקה כשאין לי קרוב משפחה שנמצא שם. ובלתי נתפס בעיניי שיש על הדבר הזה אפילו ויכוח פוליטי”.
בעמדות ובפעילות שלך אתה שם את עצמך שוב ושוב על המוקד. אתה מפחד לפעמים?
“את העיתונאית השנייה ששואלת אותי את זה. אני מפחד מדבר אחד, והוא להתעורר בוקר אחד ולהפסיק לדאוג לאחרים. להתעורר בבוקר ולהבין שלא אכפת לי יותר מהצדק, שאני לא אציל אף אחד היום, שלא אדבר אמת, שאשקר ושאתפשר. מזה אני מפחד”.
היית נענה להזמנה של ממשלת ישראל לפעול בשירות הדיפלומטיה הציבורית הישראלית בתקשורת הזרה?
“אם תהיה הזמנה, אני אסכים לשרת את המדינה ואת העם היהודי בכל תפקיד”.
