שנה חדשה, סחורה חדשה: יצרניות הסמארטפונים מעדכנות את הדגמים שלהן עם המעבדים החדשים ועם תכונות חדשות, ועכשיו מגיע תורה של וואן פלוס. החברה השיקה לאחרונה את מכשיר הדגל שלה, OnePlus 13, שנשאר דומה מאוד עד זהה מבחינה חיצונית לדור הקודם. לקחנו אותו לבדיקה כדי להתרשם מהשינויים.
מבנה ועיצוב: נשאר גדול וכבד
כרגיל בשוק הסלולר, אין פה חידושים בולטים מבחינה חיצונית: המסך נשאר בגודל 6.82 אינץ', לפי הנתונים היבשים היצרנית הסינית הצליחה להוריד כמה מילימטרים מהמכשיר וגם להפחית את המשקל בכ-10 גרם. בשורה התחתונה, הוא עדיין גדול וכבד, במשקל של כ-210 גרם.
כרגיל אצל OnePlus, בצד שמאל נמצא מתג שמאפשר מעבר בין מצב שקט, רטט או צלצול רגיל. מעבר לכך העיצוב סטנדרטי – יש כפתור הפעלה ומעליו מקשי ווליום, מצלמת סלפי שתופסת שטח מינימלי בחלק העליון של המסך ואין חיבור לאוזניות חוטיות.
בגב המכשיר נשאר עיגול גדול שבתוכו נמצאות עדשות המצלמה ונורת פלאש. בחזית יש שינוי קל: המסך קצת בולט מעל המסגרת אבל שטוח ובלי קצוות עגולים – שינוי מתבקש ויש עוד טיפה שוליים שאפשר לעבוד עליהם.
ויש עוד שינוי בחזית – וואן פלוס נטשה את גורילה גלאס לטובת זכוכית קרמית שנקראת Ceramic Guard, ולפי החברה היא אמורה להיות עמידה יותר ולספק הגנה טובה יותר. גב המכשיר מרגיש קצת מחוספס, דבר שעוזר לשפר את האחיזה בו כך שהוא לא יחליק.
חומרה: מעבד חזק וסוללה גדולה יותר
ואחרי כל הפירוט הזה, איך זה מתבטא במכשיר? כצפוי, הוא חזק ומהיר מאוד, לא מגמגם תחת עומס משימות, מריץ משחקים כבדים ולא מתחמם.
גם המסך המצוין מספק תצוגה מעולה למשחקים, סרטים, תמונות וכל תוכן שתבחרו. הבהירות נשארה גבוהה והתצוגה ברורה גם בימי שמש. הרמקולים חזקים ומספקים צליל טוב, אבל לא כמו זה שתמצאו ברמקול חיצוני.
הסוללה שודרגה ל-6,000 מיליאמפר, מה שמסתמן כסטנדרט חדש שמציעים כמה מכשירים, לעומת "תקרה" של 5,000 מיליאמפר שאפשר למצוא במכשירים רבים, כולל מכשירי דגל.
הטעינה לא הרשימה במיוחד: עם מטען 65 וואט נדרשה בערך חצי שעה להגיע מ-15% ל-50% ויותר משעה לטעינה מלאה. היבואן הרשמי סל נאו מציע כרגע מטען 100 וואט ללא תוספת תשלום לרוכשים באתר, אבל הוא לא נכלל בערכה שהגיעה לבדיקה. אם להסתמך על בדיקת הדגם הקודם, עם מטען מקורי הטעינה אמורה להיות מהירה באופן משמעותי.
תוכנה וממשק: יש גרסה חדשה של אנדרואיד, אין עומס גדול של אפליקציות
ה-OnePlus 13 מגיע עם אנדרואיד 15 וממשק OxygenOS 15. מי שמכיר את אנדרואיד יסתדר עם הממשק של וואן פלוס, שמציע גרסה יחסית נקייה ולא עמוסה באפליקציות שונות ומשונות. יש כאן כמובן את חבילת היישומים של גוגל, כמה אפליקציות של וואן פלוס (מחשבון, רשמקול, שלט רחוק אוניברסלי, אפליקציית תמונות ועוד), אבל אין המלצות להתקנת משחקים, למשל.
בהפעלה הראשונה אפשר לבחור אם להשתמש במחוות אצבע לניווט במערכת או בכפתורים שמוצגים בתחתית המסך, ותמיד אפשר להתחרט ולשנות את הבחירה במסך ההגדרות.
ברשמקול אפשר לקבל תמלול אוטומטי של הקלטות וסיכום שלהן, באפליקציית הפתקים אפשר לקבל הצעות לסגנונות כתיבה שונים – וגם כאן אין תמיכה בעברית.
באפליקציית התמונות יש עורך AI, בו אפשר למחוק אנשים ופרטים שונים מתמונות, לבטל טשטוש, להסיר השתקפויות, להגביר בהירות ולחדד פרטים. התוצאות משתנות בהתאם לאיכות הצילום המקורי – אל תצפו שה-AI תחולל פלאים אם התמונה מטושטשת מאוד.
חבילת היישומים של גוגל כוללת גם את סייען ה-AI שלה, ג'מיני, שמקבל כאן מקום בולט: גם קיצור דרך במסך הנעילה וגם הפעלה באמצעות לחיצה ארוכה על כפתור ההפעלה של המכשיר.
מצלמה: זום ענק ומנגנון לליטוש התמונה
שיתוף הפעולה המוצלח של OnePlus עם מותג הצילום השוודי האסלבלאד נמשך: למכשיר החדש יש שלוש עדשות עם חיישן 50 מגה פיקסל כל אחת, עם זום X3 אופטי ועד X120 דיגיטלי. המספר הזה לא תיאורטי לחלוטין – בזמן הצילום בזום מקסימלי (ואפילו פחות ממנו) התמונה מטושטשת מאוד, אבל כשעוברים לתמונה אפשר להספיק לראות עיבוד זריז שלה שמחדד אותה. התוצאה נראית לפעמים קצת מצוירת או מלאכותית, אבל יכולה להיות שימושית. זה גם רע הכרחי: ככל שהזום גבוה יותר קשה לשמור על תמונה יציבה ולהתמצא במה מתמקדים.
בצילום רגיל המצלמה מספקת תמונות מצוינות וחדות, גם בצילום לילה. המצלמה מזהה לבד את מצב הצילום הרצוי, למשל צילום לילה או מאקרו, ויש גם אפשרות לבחור בין כמה "סצנות חכמות" – במה, צללית או זיקוקים. הסצנות האלה זמינות גם בצילום וידאו, אבל מתנגשות עם אפשרות אחרת שנקראת "התמקדות בצליל" – אם בוחרים בה, אי אפשר לבחור ב"סצנה חכמה". גם כשבחרתי להתמקד בצליל נכנסו לצילום רעשי רקע, שאמורים לעבור סינון.
ה-OnePlus 13 לא מרגש ולא מציע חידושים מרעישים, אבל כן מציג שיפורים – בסוללה, ברמת ההגנה על המכשיר ומוסיף כמה יכולות AI שקיימות אצל המתחרים, אבל בלי תמיכה בעברית. למרות השינויים הפיזיים, הוא עדיין מרגיש כבד וגדול מאוד.
המכשיר מדגים היטב למה חברות אחרות מתמקדות ב-AI: קשה להראות חידושים בצד החומרה – שדרוג מעבד הוא עניין די מובן מאליו, והתוצאה היא מכשירים שמציעים מעט שינויים לעומת הדגם הקודם.
המחיר נשאר ללא שינוי, וזו בשורה טובה: 4,000 שקל למפרט החזק יותר ו-3,500 שקל למפרט "חלש" או "בסיסי" – אלה לא מכשירים זולים, אבל יחסית למתחרים שמציעים מפרט דומה או אפילו זהה מדובר במחיר מאוד תחרותי.
קשה להגיד שהדגמים האלה רק מספיק טובים למשתמשים רבים – הם הרבה יותר מ"מספיק טוב" ויכולים להיות בחירה מצוינת למי שמחפש מכשיר דגל ולחתוך כ-1,000 שקל או יותר מהמחיר של המתחרים.
