כך תרוויח טסלה ממלחמות הסחר, ומה יקרה לשוק המקומי

תעשיית הרכב הגלובלית נמצאת בקו החזית הראשון של מלחמת הסחר שמתחוללת בין הגושים בשנים האחרונות, והחודש עלתה המלחמה מדרגה נוספת עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. עוד בטרם נדמו חגיגות ההשבעה כבר הודיע הנשיא החדש על כוונתו להטיל מכסים כבדים על יבוא רכב וחלקיו מסין, ולראשונה גם על יבוא כלי רכב וחלפים ממקסיקו וקנדה השכנות. במקביל איים הנשיא להטיל מכסים גם על מוצרים וכלי רכב שמיובאים מהאיחוד האירופי ומדרום קוריאה. זאת למרות שארצות הברית חתומה על הסכמי סחר חופשי עימן.

● מלכודת שווי השימוש: כמה באמת משתלם לקחת רכב צמוד מהעבודה 
● בלעדי | בעקבות רגולציה בארה"ב: יצרני רכב ידרשו מחברות אוטו-טק ישראליות להציג את קשריהן לסין 

האיום הכניס לפאניקה את יצרני הרכב באיחוד האירופי, שעבורם ארה"ב היא שוק יצוא גדול ורווחי. זה לא מפריע לאירופאים עצמם להשתמש באותם כלי נשק נגד היבוא של כלי רכב חשמליים מסין. ואם מוסיפים לאיום גורמי רקע בעייתיים, דוגמת רגולציה סביבתית קשוחה וציפיות שהסינים לא יעברו בשתיקה על הסנקציות של המערב, מקבלים פוטנציאל לסחרור.

גם שוק הרכב הישראלי כבר נמצא כיום בשוליו של ההוריקן הזה, והשפעותיו כבר מורגשות ויורגשו ביתר שאת בהמשך השנה.

ישראל תהפוך למסלקה לדגמים מזהמים

ב־2025 עתידות להיכנס לתוקף באיחוד האירופי תקנות סביבתיות חדשות, שיאלצו את כל יצרניות הרכב שרוצות למכור מרכולתן באירופה לחתוך דרמטית את הממוצע המשוקלל של פליטת ה־CO2 של כלל הדגמים שלהן. מי שיחרוג מסף הפליטה יצטרך לשלם קנסות שיכולים להגיע למאות מיליוני יורו.

תעשיית הרכב האירופית ניסתה להדוף את הגזירה באמצעות לובי פוליטי, אולם ללא הועיל. המשמעות היא שבשנה הקרובה צפויים יצרני רכב מאירופה, קוריאה ויפן להקצות עבור השווקים באיחוד האירופי את רוב מכסות הייצור של רכבי הפליטה הנמוכה שלהם – חשמליים, היברידיים ופלאג-אין – כדי להוריד את הממוצע.

מכיוון שתקנות הורדת הפליטה אינן רלוונטיות לישראל התוצאה תהיה ירידה בזמינות של מלאים של דגמים ירוקים מערביים בחודשים הבאים, וקפיצת מחירים בדגמים הללו מכיוון שיבואנים של מותגים מאירופה, קוריאה ויפן לא יקבלו את ההנחות הרגילות מהיצרנים.

במקביל, השוק הישראלי עשויה להפוך ל"מסלקה" של היצרנים לדגמי בנזין ודיזל מזהמים מוזלים, שאם היו משווקים באירופה היו פוגעים במאמצי היצרנים להוריד את ממוצע הפליטה שלהם. אם גם יתממשו איומי טראמפ להטיל מכסים על כלי רכב שמיובאים לארה"ב מהאיחוד, קרוב לוודאי שנראה כאן זרם מוגבר של כלי רכב קוריאנים, יפנים ואירופאים עם תקינה אמריקנית.

מי שצפוי למלא את הוואקום הזה הם המותגים הסינים, שיחוו (עוד) התחזקות משמעותית בפלחים הירוקים בשל הירידה בתחרות. נזכיר, שהחל מאוקטובר כל רכב חשמלי מתוצרת סין שמיובא למדינות האיחוד סופג מכסי עונשין כבדים של מעל 20% בממוצע. לפיכך ישראל היא כרגע יעד מועדף ליצוא רכב חשמלי בתקינה אירופית.

הסינים מתחזקים בציי הרכב

אבל זה לא הכל. מלחמת הסחר דוחפת את היצרנים הסינים לבצע תפנית באירופה ולהסיט את הפוקוס מכלי רכב עם הנעה חשמלית "נטו", לכלי רכב עם הנעת פלאג-אין והייבריד על מנועי בנזין. כלי רכב כאלה מתוצרת סין לא סופגים (בינתיים) מכסי עונשין באירופה, והמוטיבציה של היצרנים להשקיע מיליונים בתקינה אירופית עבורם גדלה.

המגמה כבר נמצאת בעיצומה. החלוצה הייתה קבוצת צ'רי הסינית על שלל מותגיה והיבואנים שלה בארץ, שמסרה בישראל בשנה החולפת כמעט 14 אלף כלי רכב עם מנועי בנזין. לקראת סוף 2024 נכנסה החברה גם לפלח הפלאג-אין עם דגם חדש של המותג "ג'אקו", ובקרוב יושקו בישראל גם דגמי פלאג-אין של המותג צ'רי עצמו.

בין לבין נחתה בישראל נציגה ראשונה של BYD עם הנעת פלאג-אין (Seal U) ואליה יצטרפו במהלך השנה עוד שלל דגמים של היצרנית עם אותה הנעה. במחצית השנייה יצטרף לתחרות גם דגם פלאג-אין של LEAP. לאלה אפשר לצרף גם את הדגמים ההיברידיים החדשים של MG, שצפויים להשלים עד סוף הרבעון אלפי מסירות.

כל אלה מכוונים היישר אל פלח הציים הענק, שמונה בישראל כמעט שליש מהמסירות השנתיות, בזכות שילוב של הטבת שווי שימוש חודשי ומחירי ליסינג "סינים" לעובדים, לצד אטרקציה של צריכת דלק נמוכה וחתימה סביבתית ירוקה למעסיקים. לפיכך לא נתפלא אם בסוף השנה הנוכחית החדירה של כלי רכב הסינים בישראל תגיע ליותר מ־40% לעומת כ־23% "בלבד" בשנה החולפת – ותודה על כך למלחמת הסחר.

הורדת מחירים בטסלה? ספק אם בקרוב

אי אפשר להתייחס למלחמות הסחר ולפיצול בין הגושים בתעשיית הרכב מבלי להזכיר את טסלה, שהיא כנראה המרוויחה הגלובלית הגדולה ביותר מהסיפור. החברה האמריקאית היא כיום שחקנית גלובלית עם בסיסי ייצור בארה"ב, סין ואירופה. בתיאוריה, זה אמור היה לחשוף אותה לסיכונים של מלחמת הסחר.

אבל באורח פלא לא רק שהיא מצליחה לחמוק מההשפעות השליליות של מלחמת הסחר על תעשיית הרכב, אלא שהיא אפילו מצליחה לתמרן את המצב לטובתה ולהרוויח בכל החזיתות. בארצות הברית, למשל, טסלה מחזיקה כבר היום בנתח של 52% מפלח הרכב החשמלי ויש סיכוי טוב שהיא אף תגדיל את החדירה לנוכח המהלכים האחרונים של הנשיא החדש טראמפ.

אמנם ביטול סובסידיות הרכישה לרכב חשמלי שעליו הכריז טראמפ בימים האחרונים עלול לפגוע בטווח הקצר ברווחיות של טסלה, אולם מכיוון שהיא עדיין נהנית מהרווחיות הגבוהה בענף החשמלי המתחרות יפגעו הרבה יותר, ובמיוחד הקוריאניות שהצליחו לכבוש נתח לא מבוטל מהפלח בארה"ב.

בשורה התחתונה, המהלך יסלק מהדרך לא מעט מתחרים של טסלה בארה"ב, ואם טראמפ יממש את כוונתו להטיל מכסים מיוחדים גם על כלי רכב חשמליים (ומוצרים אחרים) שמיובאים מהאיחוד האירופי, מדרום קוריאה, מקסיקו וקנדה, זה יהיה בבחינת שטיח אדום בפני כיבוש טוטאלי של שוק הרכב החשמלי בארה"ב על ידי טסלה.

למרות התמיכה של מאסק במדיניות האנטי-סינית המוצהרת של הנשיא החדש, יש לו גם אחיזה איתנה בשוק הרכב הסיני וקשרי שלטון שאין לאף יצרן מערבי אחר. הוכחה לכך ניתן למצוא בצירוף של רכבי טסלה לצי הרכב הממשלתי הסיני בקיץ האחרון, הישג חסר תקדים ליצרן רכב מערבי.

טסלה מצליחה כיום לתמרן לטובתה אפילו את הרגולציה הסביבתית הקשוחה של האיחוד האירופי. היא אמנם מייצאת לאירופה כמות גדולה של רכבי מודל 3 מסין, אבל "מכס העונשין" המוטל עליהם מסתכם ב־7.8% בלבד לעומת עשרות אחוזים על המתחרות הסיניות.

טסלה גם צפויה לגרוף ב־2025 רווחים משמעותיים מתקנות הפליטה החדשות של האיחוד האירופי, שהוזכרו לעיל, שמאלצות יצרני רכב אירופים לקצץ דרמטית את ממוצע הפליטה שלהם או לשלם קנסות עתק במקרה של חריגה. הדרך המהירה ביותר של יצרנים מערביים להימנע מקנסות היא לרכוש מטסלה "קרדיטים" של פליטת CO2, שנובעים מהיותה יצרנית של רכב חשמלי בלבד ולכן ממוצע הפליטה שלה נמוך משמעותית מהנדרש.

אנליסטים מעריכים, שהיחלשות התחרות במערב תוביל להעלאת מחירים של דגמי טסלה, שחיונית לה לצורך שיפור הרווחיות. בישראל אמנם יש כללי משחק אחרים, ועדיין לא היינו מצפים שטסלה תוריד כאן מחירים בטווח הנראה לעין.