בשנת 2023 מצאו את מותם כתוצאה מחשיפה לשלושה מזהמי אוויר נפוצים בלבד, 5,510 ישראלים – כך עולה מדו"ח חדש וחמור שמפרסמים הבוקר (ה׳) משרדי הבריאות והגנת הסביבה. הדו"ח מציג לראשונה את ממצאי הערכת התמותה המוקדמת ואובדן שנות חיים כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר בישראל – בהסתמך על מדדי ארגון הבריאות העולמי משנת 2021 – זאת, שעה שעד היום הוערכו נתוני התמותה השנתיים בחסר כ-2000 איש בשנה, בהסתמך על מזהם אחד בלבד (pm2.5), שכעת מתברר כי גם הוא הוערך בחסר.
הדו״ח מציג כעת חישוב של מספרי מקרי המוות המוקדם בשל חשיפה למזהמי אוויר בשנים 2015-2023, משלושה מזהמי אוויר בלבד: חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), חנקן דו חמצני ואוזון, ולא כולל תמותה כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר אחרים (למשל חומרים מסרטנים). התוצאות מעידות על חומרת המצב: בשנת 2023, מספר מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים הוא 4,699 (לעומת הערכה של כ-2,000 בשנה עד כה) ובשילוב עם חנקן דו חמצני ואוזון, המספר הוא 5,510 מקרי מוות מוקדם. באותה השנה, 2023, מקרי התמותה המוקדמת משמעותם אובדן של 66,576 שנות חיים משלושת המזהמים יחדיו. הניתוח מתעלם מהשפעות חמורות נוספות, כמו תחלואה קשה מסוגים שונים, עומס על מערכת הבריאות ואובדן ימי עובדה למשק.
שיעור התמותה משתנה משנה לשנה, ועומד בממוצע בשנות הבדיקה (2015-2023) על 5,336 בני אדם בשנה, כאשר שיעורי התמותה השתנו משנה לשנה לפי היקף פליטת המזהמים במשק. כך למשל, בשנת 2015 מצאו את מותם 6,166 בני אדם כתוצאה מחשיפה לאוויר רעיל, ב-2018 נפטרו 4,641 בני אדם (הירידה נרשמה בשל שכיחות נמוכה של אירועי הסעת אבק לישראל), ב-2019 עלה המספר ל-5,686, בעוד שבשנות הקורונה ההשפעה של ההאטה במשק ובכביש הורגשה היטב: 4,807 קורבנות זיהום אוויר ב-2020. בשנת 2022, המספר כבר עלה ל-5,658, ובשנת 2023 פחת מעט ל-5,510.
״אומדן מספר מקרי המוות כתוצאה מזיהום אוויר בישראל בכל שנה כפול מההערכה הקודמת (שפורסמה ע"י ה-OECD ב-2019)״, מסביר פרופ' רענן רז, אפידמיולוג סביבתי, ביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. ״הסיבה היא שימוש במודלים מדויקים הרבה יותר של הערכת החשיפה לזיהום אוויר בישראל, וכתוצאה מהתקדמות המחקר בתחום וההבנה שזיהום אוויר קטלני הרבה יותר ממה שהיה נהוג לחשוב, גם ברמות חשיפה נמוכות יחסית״.
החדשות הרעות הן שגם ההערכות הנוכחיות, הן בחסר משמעותי. ״הם לוקחים בחשבון רק תמותה ולא תחלואה, ומכיוון שהם מתחשבים רק בסיבות תמותה מסוימות. כמו כן, זיהום אוויר משפיע על הרבה מאוד מערכות בגוף מעבר להגברה של הסיכון למחלות לב וריאה״, מסביר רז. ״לדוגמה, היום אנחנו יודעים שזיהום אוויר מגביר גם את הסיכון לדמנציה. אדם יכול לחיות עם דמנציה שנים רבות, אבל לא תמיד זה יקצר את אורך חייו באופן משמעותי. איכות החיים, עם זאת, תיפגע מאוד. זה נכון גם למחלות אחרות כגון סוכרת, מחלות לב, ומחלות ריאה שונות. אמנם מחלות אלו קשורות לתמותה, אבל בעידן הנוכחי אפשר גם לחיות איתן שנים רבות. עם זאת, יש פגיעה קשה באיכות החיים ובתפקוד של חולים אלו. כמו כן זיהום אוויר משפיע על התפתחות המוח כבר בשלב העוברי ובשנים הראשונות לחיים – השפעות שלא נלקחות בחשבון כלל בדו"חות הבוחנים תמותה בלבד, אבל יש להן משמעות לאורך כל מעגל החיים״.
לפי ההערכות זה אחראי למיליוני מקרי מוות בעולם מדי שנה (לפי דו"ח ״מצב האוויר העולמי״, של ארגון יוניסף, בשנת 2021 מצאו את מותם 8.1 מיליון בני אדם כתוצאה מזיהום אוויר, מה שהופך אותו לגורם הסיכון השני המוביל למוות, אחרי לחץ דם גבוה ולפני טבק). מחקר שבוצע בשיתוף מספר אוניברסיטאות ובהן אוניברסיטת וושינגטון, מצא כי כ-5.13 מיליון ממקרי המוות בשנה ניתנים למניעה על ידי הפסקת השימוש בדלקים מאובנים. מספר זה מהווה 82% ממקרי המוות המרביים שניתן למנוע על ידי בקרה על כל הפליטות האנושיות.
האם הממשלה עושה מספיק כדי להגן על הישראלים מפני האיום המשמעותי? כלל לא בטוח. מחברי הדו"ח מדגישים שבשל המצב הייחודי של ישראל, על המדינה לעשות הרבה יותר כדי להילחם בזיהום האוויר הקטלני. אולם בשטח תוכניות להן התחייבה הממשלה לא מבוצעות, היא מסרבת להשקיע משאבים, ובתחומים מסוימים אף הולכת אחורה. ״המדינה לא עושה מספיק״, קובע רז. ״אמנם חלק מן הזיהום אינו בשליטתנו וקשור למזהמים המגיעים אלינו ממדינות אחרות, אבל יש חלק עליו אנחנו משפיעים, והוא קשור לפליטות ממקורות כמו כלי תחבורה, תחנות כוח ותעשייה. בחלק הזה אפשר לטפל באופן נחוש יותר. את מצב התחבורה בישראל אני חושב שיכול להעריך כל אחד שנמצא קצת על הכבישים בארץ. משנה לשנה יש יותר רכבים פרטיים על הכביש, מה שגורם ליותר עומסים ויותר זיהום בגובה נמוך, הישר לריאות שלנו. צריך לפתח באופן הרבה יותר משמעותי ואינטנסיבי תשתיות תחבורה ציבורית יעילות ולעודד מעבר לרכב חשמלי (פרטי וציבורי), למשל באמצעות תמיכה בפריסת תשתיות מתאימות והטבות מס. אחת הבעיות בנושא הזה היא התלות של המדינה בהכנסות ממיסים מרכב פרטי ודלקים. חוסר הנכונות של המדינה להיגמל מהכנסות אלו משקף ראייה לטווח קצר מאוד, וגורם לפגיעה קשה בבריאות הציבור״.
״בשלל התחומים, יש לישראל תוכניות״, אומר רז. ״סגירת תחנות כח פחמיות, מעבר של משק החשמל לאנרגיות מתחדשות בטווח הארוך. קיימת אפילו תכנית לאומית לבריאות וסביבה. קיימות תכניות לסגירת בתי הזיקוק במפרץ חיפה, אבל לא ברור האם ומתי ייושמו תכניות אלו. אנחנו טובים בלכתוב תכניות. הבעיה היא ביישום. המדינה צריכה לקבל החלטה אסטרטגית להתרחק משימוש בדלקים פוסיליים וליישם את ההחלטה הזו בקצב מהיר. זה ישליך על כל מקורות זיהום האוויר, וגם על פליטות גזי החממה הגורמות להאצת משבר האקלים. במקום זה, אנחנו עדיין רואים רצון להמשיך לבסס את משק האנרגיה הישראלי על גז ולא על אנרגיות מתחדשות״.
