הכלכלן שבטוח: כך תכפילו את הכסף שלכם פי 8 עד גיל פרישה

האם מסלול ה־S&P500 הוא רק טרנד, והתשואה הגדולה באמת מגיעה דווקא מהמסלולים הכלליים? ואולי הירידות בשווקים בעקבות ההתפתחויות שהפילו את אנבידיה הן חדשות טובות לאנושות ולשוק ההון? כך טוען אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של קבוצת פרופיט פיננסים שעוסקת בתכנון ויעוץ פיננסי. בתפקידיו הקודמים, כיהן ככלכלן ראשי בהפניקס, באקסלנס ובכלל פיננסים.

● "ה־S&P 500 הפך לבון טון, אך רוב החוסכים לא יצליחו להתמיד שם" 

בשיחה עם בר לביא, ראש מערכת החדשות בגלובס, הוא מסביר למה לדעתו תיקים צריכים להיות מנוהלים, עומד על כך שפיזור סיכונים הוא הכרחי – ומספר על הפרצה שמאפשרת להינות מאפיק חיסכון עם הטבות מס של מוצר ביטוח. וגם: ההפתעות שעשויות לשנות הכול.

השבוע קיבלנו הפתעה מאוד גדולה עם מפולת בוול סטריט בהובלת אנבידיה, ואז קאמבק מהיר. איך אתה רואה את זה?
"ככל שאתה יותר זמן בשוק, אתה לומד להתכונן תמיד להפתעות, ולא לסמוך על שום דבר. פעם שאלו את ג'ף בזוס: איפה אתה רואה את אמזון בעוד 30 שנה? הוא אמר שהיא כנראה לא תהיה קיימת. אמרו לו – 'מה? איך אתה יכול להגיד דבר כזה?', והוא ענה שבראייה היסטורית, בסוף קורה איזה אירוע שמוחק חברות כחברות, והן לא שורדות. אין כמעט חברות של מאה שנה. פתאום מגיע אירוע, שאני לא חושב שיהרוג את אנבידיה, אבל הוא הדגים כיצד פתאום הפתעה מאמצע שום מקום יכולה לבוא ולזעזע את כל מה שחשבת. היום גופים בינלאומיים אומרים פתאום שסין מצליחה לעקוף את ארה"ב ביעילות במשאבים ב־AI. זה יכול לטרוף את כל הקלפים של איך ייראה שוק ההון בעשור הבא". הוא מדגיש שזו למעשה "דוגמה ללמה לא כדאי להמר על ענף מסוים או על מדינה מסוימת".

בעיניו של כהנוביץ', שוק ההון הוא מרחב מתעתע לפעול בו, והמלחמה בישראל מספקת עדות לכך: "למרות החזית הצפונית, איראן, והחות'ים – שוק המניות כאן מכה כמעט את כל השווקים בעולם והשקל מתחזק. גם בקורונה – היה מיתון עולמי, אבל שוק ההון עלה. אנחנו לומדים להיות צנועים באיך אנחנו רואים את העתיד, לכן צריך פיזור רחב".

"פיזור רחב בטוח יותר מפיקדון בנקאי"

הביטוי "לא להניח את כל הביצים בסל אחד" הפך לקו מנחה נדוש שמלווה כל משקיע מתחיל בשוק ההון. אך בעידן שהמידע זורם מכל כיוון, השאלה כבר אינה האם לפזר את ההשקעות, אלא כיצד לעשות זאת בצורה חכמה ומחושבת.

לדברי כהנוביץ', העיקרון הבסיסי תקף ל"גיאוגרפיה, מטבעות, ענפים, סוגי נכסים – אג"ח ממשלתיות, אג"ח קונצרני, אג"ח צמוד ולא צמוד, קצר, ארוך.. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לפזר בהם, כולל נכסים מחוץ לבורסה שיש להם יתרונות וחסרונות משלהם, כמו השקעות בתשתיות". הוא מרחיק לכת ואומר כי "הגוש המפוזר הזה – בטוח יותר מאשר פיקדון בנקאי.

"גם בתוך המניות אפשר לומר – אני ב־S&P, אבל פתאום גרמניה מובילה, אז מה עם ה־DAX שעלה מתחילת השנה ב־7%? גם הדאו ג'ונס, מניות התעשייה האמריקאית, עלו בזמן שהנאסדק נפל. כבר היום גופים בחו"ל ממליצים למשקיעים להתחיל להסיט כספים לסין, כי מסתבר שהם לא פראיירים".

אז איך עושים את זה? בתור משקיע פרטי, אני יכול לקנות דירה או מניות אנבידיה, אבל אני לא יכול להשקיע בצורה כזאת רחבה.
"בשביל דבר כזה צריך מנהל השקעות", מודה כהנוביץ', "רק הוא יודע לעשות את זה. אם הייתה תעודת סל כזאת באפס דמי ניהול – הייתי הולך עליה. אין לצערי, כי מישהו צריך לעשות את הדבר הזה, לעשות התאמות, לנצל כלים".

כהנוביץ' מציין שאמנם לגופים המוסדיים (חברות ביטוח ובתי השקעות) יש מסלולים שונים, "אבל הם יפתחו ויסגרו אותם לפי הטרנדים".

לדבריו, המסלול החזק ביותר הוא דווקא הכללי: "בסוף יש מסלול אחד לכל אחד מהגופים האלה, שנקרא מסלול כללי, ושם אתה יכול למצוא את הפיזור שדיברתי עליו. זה חלון הראווה שלהם, ואני אומר לך בתור אחד שעבד בגופים האלה, שהם השקיעו את כל משאבי הניהול בלעשות את התשואות הכי טובות דווקא שם. כדי שתיסע באיילון ותראה על הגשרים שהם במקום הראשון. שם הם מציגים את המסלול המפוזר, הכללי. זה המקום הבטוח ביותר להיות בו, והוא נותן תשואות מדהימות לאורך שנים. בשנה שעברה המסלולים האלה עשו 13% ומעלה ברוב הגופים".

לדבריו, המסלולים האלה יכולים להיות טובים בהרבה גם ממדדי מניות ידועים כמו S&P500: "זה מדד שמאוד מוטה סקטורים, ומאוד מוטה לדולר. התנודתיות הגבוהה שלו לא מתאימה לרוב האנשים. ראינו גם תקופות ארוכות שהוא לא עלה בכלל".

כאן כהנוביץ' נכנס לנקודה מהותית: "ויותר מזה אני אגיד, אתה לא יודע מה יקרה בעתיד. אם אני עכשיו אומר לך שה־S&P500 יעשה אפס אחוז ב־30 השנים הקרובות, אתה לא יכול לסתור אותי. זה יכול לקרות, וראינו את זה קורה. ה־S&P500 של יפן, הניקי 225, נעצר ב־1989 ומאז רק ירד, והוא חזר לעצמו רק בשנה שעברה. זה יכול לקרות לכל מדד. היופי של מסלול מנוהל כמו הכללי, זה שאין לנו אפילו דוגמה אחת לבן אדם שהפסיד יותר משנתיים ברצף. בניגוד ל־S&P500, שלפעמים אתה יכול להגיע לתקופות מאוד מאוד ארוכות של הפסד".

לדבריו, מה שחסר ב־S&P500 הוא "מנגוני הגנה פנימיים. תראה מה קרה בתחילת השבוע: שוק המניות נפל, אבל שוק האג"ח עלה. זה מה שמייצר הגנות. במסלול כללי ומבוזר יש לי הרבה הגנות שלא קיימות ב־ S&P500 או במדד ספציפי אחר".

מה לגבי השונות בין המסלולים הכלליים של הגופים השונים?
לדברי כהנוביץ', "קודם כל, לא תראה הבדלים גדולים מדי בין הגופים הגדולים. ועדיין, כל אחד בוחר את המלחמות שלו. אחד אומר – אני הולך על איגרות חוב מאוד ארוכות. השני אומר, אני הולך איגרות חוב קצרות. השלישי הולך על סין ושווקים מתעוררים בהטיה עודפת. אנחנו בפרופיט פיננסים לפעמים לא אוהבים שגופים בוחרים מלחמות – עדיף לי שיישאר פחות או יותר בממוצע. אני לא רוצה את הקיצוניות שלך, לא לפה ולא לפה".

הוא אף מוסיף, ש"אם גופים הולכים לקיצוניות, אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מקטינים את החשיפה של הלקוחות שלנו אליהם. אנחנו נותנים ערך ללקוח שלנו בזה שאנחנו יודעים לשים אותו אצל המנהלים שלדעתנו צפויים להיות טובים יותר באותה תקופה".

עד כמה מהותי עניין דמי הניהול?
"דמי הניהול אצל רוב הגופים די דומים, אין דרמות ביניהם. השוק הזה מאוד תחרותי. ובכל מקרה, הדרך היחידה להתחמק לגמרי מדמי ניהול היא לסחור עצמאית, אבל בתוך מסלול של גוף פיננסי מקבלים ניהול איכותי יותר, המרות מט"ח ללא עלות, לא צריך לשלם עמלות פעולה על קניה ומכירה, ויש גם הטבות מס. אין הרבה מס על מעבר בין מסלולי סיכון שונים, למשל". הוא אף טוען ש"אנשים שמנסים לנהל תיקים באופן עצמאי בדרך כלל עושים את זה עד שלוש שנים, ואחרי זה מעבירים אותם לניהול מקצועי אחרי שהם קלטו כמה נזקים הם עשו לעצמם".

"חיסכון בקפה מתחת לבית לא יבנה הון"

מה הטיפים שלך לחוסכים?
"בראש ובראשונה לבדוק עם מישהו מקצועי מה רמת הסיכון שמתאימה לכם. לפעמים אנשים נכנסים להרפתקאות, כשהם לא מבינים מה רמת הסיכון שהם לוקחים. צריך לוודא שהתיק מפוזר מספיק, ואת זה עושים עם איש מקצוע. חשוב גם להבין את טווחי הזמן שבתוכם צריך את הכסף".

הוא אמנם מסייג ש"לא צריך לשלם למישהו שטוען שהוא יכול להכות את ה־S&P500", אלא "אני אשלם למנהל לשלם למנהל שיבנה לי תיק יעיל שיוריד לי את התנודתיות בעזרת פיזור בין סוגים שונים של השקעה, אם הוא יפזר את התיק בין סוגי השקעה שונים כך שההון שלי יגדל בצורה בטוחה ועקבית".

כהנוביץ' מדגיש שאפילו אם מישהו עושה "רק" 7% בשנה, "תוך 10 שנים הוא יכפיל את הכסף שלו. אדם שחסך מיליון שקל עד גיל 40, בגיל 50 זה כבר יהיה שני מיליון, ובפנסיה בגיל 70 זה כבר יהיה 8 מיליון. אם חסכת את המיליון הזה ולא הגעת ל־8 מיליון שקל בפנסיה, זה אומר שעשית טעות. ההשקעות האלה וההקפדה עליהן – זה מה שיבנה לך את ההון".

לגבי קרנות כספיות, כהנוביץ' אומר ש"זה רק קצת יותר מפיקדון. יש להן בעיקר הטבות מס, ותשואה קצת יותר גבוהה. אבל זה רמת תשואות שאם תהיה בה, אתה לא תבנה את ההון שלך. אתה לא מבין עד כמה זה דרמטי בפגיעה בבניית ההון. רוב הכסף שיהיה לך או לצופים שלנו בגיל הפרישה זה לא מעבודה. לא משנה כמה תחסוך על קפה בבוקר בבית קפה מתחת לבית ותגיד אוקיי, חסכתי פה עוד כמה שקלים – רוב החיסכון שלך לא יהיה מזה. רוב החיסכון שלך יהיה מזה שתשים את הכסף במקום שיצמח כל שנה. אם תעשה עליו נניח 7%, שזה פחות או יותר מה שמשיגים אנשים שמפזרים את הכסף שלהם בהרבה מסלולים ולא בנישה אחת, תבטיח לעצמך הרבה יותר כסף מבן אדם שהרוויח כפול ממך, אבל שם את הכסף שלו בפיקדון".

יש מוצרים פיננסיים שאתה מתמקד בהם במיוחד? קרן השתלמות? קופת גמל להשקעה?
"לכל אחד מהם יש יתרונות אחרים, בין אם במיסוי או בעלויות שונות. מתכנן פיננסי צריך למקסם לך אותם. הוא ייקח בחשבון מתי אתה צריך את הכסף ובאיזה מסלולים הוא יכול להזיז אותך. וכמובן שהכי טוב להפריש למסלולים פנסיוניים, כי בראש ובראשונה יש להם המון הטבות. אנחנו מאוד אוהבים את המוצר של פוליסת חיסכון, שהרבה לא מכירים את זה, כי הבנק לא יגיד לך על זה".

מה זה פוליסת חיסכון? כהנוביץ' מסביר כי "לחברות ביטוח יש את האפשרות להציע לך ביטוח פנסיוני, אבל בלי הביטוח. זה לכאורה מוצר ביטוח, אבל שיעור הביטוח שם שווה לאפס. זה מוצר ביטוחי שאין בו ביטוח. ובכל זאת, הוא נהנה מכל הטבות המס. אני לא אקרא לזה 'פרצה' או משהו כזה, אבל זו פלטפורמה שמאפשרת לך להנות מהמון הטבות ומתשואה מדהימה. הם מנהלים שם את הכסף טוב יותר, לרוב".

הוא אף מעיד שכשמשווים באותם הגופים, התשואות בפוליסות האלה גבוהות יותר כי "הם מנהלים את זה לרוב בתוך אותו סל של הפנסיה שלך ושל ההשתלמות, ושם מה היתרון של זה? בעיקר בירידות. אז המנהל פחות לחוץ, כי גם כשיש לחץ למכור, הלקוחות ממשיכים להפריש לפנסיה. אז אפילו לא צריך למכור, רק להפסיק להכניס כסף חדש להשקעה מסוימת. הוא לא חייב למכור בכל מחיר, הוא הרבה יותר נזיל".

אתה רואה היום יותר בגרות של משקיעים?
"רואים המון הבנה והמון התקדמות של אנשים. קצת מדאיג שאותה הבנה דווקא דוחפת אנשים להתעסק יותר בטרנדים ומובילי דעת קהל. ועדיין, כשאני רואה בנאדם שנכנס ל־S&P500 בעיצומו של משבר, אדע שהוא יודע להתמודד עם רמת סיכון גבוהה. אבל מי שנכנס אחרי עליות, מתנופף מעליו דגל אדום. ברשתות החברתיות אנשים נסחפים יותר מדי אחרי טרנדים לצערי. ברגע שיש טרנד, המוסדיים יפתחו מה שאתה רוצה. אם מחר למשל, דוגמה קיצונית, הבורסה בזימבבואה תהיה כוכבת – הם יפתחו מסלול זימבבואה. מה אכפת להם? הם ימכרו מה שהציבור רוצה". הוא אף מספר ש"מנהלי ההשקעות לא שמים את הכסף שלהם ב־S&P500, אלא במסלולים הכלליים".

"כן, אנבידיה ירדה, אבל חברות אחרות עלו"

לסיכום, על הזעזוע הנוכחי בשווקים כהנוביץ' מציע לחשוב בפרספקטיבה רחבה יותר: "נכון שמניית אנבידיה נפלה ביום מסוים כי אולי פחות צריך את השבבים שלה. אבל זו קפיצה ענקית לאנושות – זה אומר שהטלפון שלי פתאום יכול לעשות דברים שחשבתי שאני צריך מעבדים בשבילו.

"בעיני, השוק צריך לעלות בכלל על התפתחות טכנולוגית כל כך מדהימה כמו ששמענו עליה. אם שמים בצד את החברות הגדולות שנפגעו מהדבר הזה, שהן בעצם מושקעות בזה כל כך עמוק בעשרות ומאות מיליארדים, רואים שחברות אחרות עלו. אנבידיה פשוט כל כך גדולה היום שהיא משכה את המדד למטה בתחילת השבוע – וקפצה ביום למחרת. אבל בסוף, האירוע הזה הוא חיובי ולך תדע לאיפה הוא יוביל אותנו ברמת הצמיחה".