עו"ד עינת בניטה ליוותה את פרשת הרצח של אופיר חסדאי בחניון ברמלה במשך חמש שנים, עד למתן גזר הדין. בריאיון ל-ynet היא מספרת על הקשר החם שנוצר עם אלמנתו ("היא נתנה לי כוח להמשיך, זו הסיבה שאני במערכת"), ומסבירה מדוע אין להקל בעונש של אדם מבוגר: "האינטרס הציבורי עדיף על נסיבות אישיות"
בית המשפט המחוזי בלוד גזר בצהריים (שלישי) 18 שנות מאסר על ויקטור קטן בן ה-79, שהורשע ברצח באדישות של אופיר חסדאי, אב לשלושה, לפני כחמש שנים בחניון בקניון ברמלה. קטן ירה בחסדאי פעמיים – בעקבות ויכוח סתמי על מקום חניה.
עו"ד עינת בניטה, התובעת בתיק, ליוותה אותו קרוב לחמש שנים מאז הוגש כתב האישום. בריאיון ל-ynet היא שיתפה בתחושותיה לאחר מתן גזר הדין: "העונש הזה משקף בצורה הכי נכונה את מה שרצינו להעביר במהלך המשפט. את העובדה שבן אדם מגיע לחניון, לסיטואציה יומיומית, שגרתית, אבל שולף אקדח ומבצע ירי של שני כדורים מטווח קצר".
"הדבר הזה הוא סיכון ענק", הוסיפה, "היום יש המון אנשים שמחזיקים בכלי נשק ברישיון והחשש הכי גדול שהם ישתמשו בו לפי הנהלים מבלי להיות מספיק זהירים ואז יטענו טענות של הגנה עצמית".
עו"ד בניטה מסבירה מדוע לא מדובר בתיק של הגנה עצמית: "הפסיקה והדין עיגנו בצורה מאוד ברורה שישה תנאים להגנה עצמית ובתיק הנוכחי – העמדה שלנו התקבלה באופן מובהק שזה לא מקרה של סכנת חיים. אולי הנתון הכי חשוב שבית המשפט נתן עליו את הדעת זה העובדה שאופיר חזר לרכב שלו (אחרי הדחיפה שנתן לאשתו של קטן, ג.מ). הצגנו ראיות מהזירה, בין היתר נתזי הדם, שלימדו שאופיר הגיע עד הרכב שלו, וגם הנאשם אישר שהוציא את האקדח מתוך תיק על תא המטען שלו, והוא זה שרץ לאופיר והתקרב אליו (אחרי שאופיר התרחק, ג.מ). הנתון הזה מבטל טענה של הגנה עצמית".
מה צריך לעשות אדם כשבחור גדול וחזק ממנו דוחף את אשתו, איך הוא אמור להתמודד עם האירוע? "אם האירוע הסתיים – וכאן הוא הסתיים כי אופיר חזר לרכבו – אז העובדה שיש לך נשק בתיק לא אומרת שאתה יכול להסלים את האירוע ולחתור למגע. זו לא הגנה עצמית. כשאשתו הייתה על הרצפה הוא היה צריך לברר מה מצבה – הוא לא שאל אותה אם היא בסדר או אם קרה לה משהו. שאלנו אותו אם הוא ראה עליה דם או חבלה, אם הוא ראה מסוכנות כלשהי? את זה אין פה, הוא קפץ ישר למצב שהוא יורה, ולכן בית המשפט קבע שההתנהגות שלו היא התקפית ולא הגנתית. לגבי הירייה השנייה ללב – הירייה הקטלנית, הוא טען שמדובר בפליטת כדור. זה נבחן, נבדק ונשלל".
"בית המשפט התייחס לשאלה מה עשה קטן על מנת לקבל רישיון נשק. הוא העיד שלא הצהיר אמת. אתה חייב להתייחס למצב הרפואי שלך כדי לקבל רישיון. בן אדם שטוען שהוא רועד בידיים באופן שגרתי לא יכול לקבל נשק, והוא לא דיווח על זה. בית המשפט נכנס לעולם של רישיונות נשק למחויבות של אדם שבאה עם אחריות ענקית, רישיון נשק הוא לא הרשאה לעשות את כל מה שאתה רוצה".
רבים יבקרו את העונש הקל מבחינתם. מצד שני, אדם כמעט בן 80, במצב בריאותי שלא נראה טוב, זה נכון לבקש החמרה? "אצל קטינים, המחוקק נתן את דעתו להתחשב בהם, ואמר 'המוח לא מספיק בשל', 'סיכוי לשיקום' ועוד. הפרמטר הזה לא קיים באנשים מבוגרים. אולי לאנשים אלו היכולות הקוגניטיביות טיפה יורדות, אבל הן לא יכולות להיות חיסיון (הגנה). אדם בן 74, צלול ואין לו מחלה שהוא לא מבחין בין טוב לרע – לכן אני לא יכולה לתת לנתון הזה משקל בלעדי. אני חושבת שהשופטים נתנו לזה משקל (לגיל), אבל כשמדובר ברצח הפסיקה אומרת להעדיף אינטרס ציבורי על נסיבות אישיות".
קטן צריך לסיים את חייו בכלא? "מה שבטוח – שאופיר צריך היה לחיות".
בתום גזר הדין אי-אפשר שלא לראות שהתובעת ודקלה, אשתו של חסדאי, נראות קרובות. הן התחבקו וניכר שהתרגשו. "הקשר איתה מיוחד עבורי", מספרת בניטה. "כשיש לי משברים אישיים אני חושבת על דקלה, יש בבחורה הזאת איזושהי יכולת לקבל את הדברים כהוויתם. זה לא קל לקבל את הילד הראשון מתוך תאומות ולהבין שזו ילדה שלא מדברת, ולא קל כשמגיעה תינוקת נוספת עם קשיים רפואיים. ועדיין עם כל הטרגדיה הזו ומה שהיה עם אופיר, ומה שהוא היה עבור הבנות והמשפחה, דקלה תמיד אמרה לי 'אני אעמוד במה שיבוא'.
"אז ידעתי בהרבה רגעים קשים במהלך המשפט שיש מישהו שמוכן לקבל את כל מה שיקרה. זו עוצמה. וזה נתן לי המון כוח להמשיך. בסוף זה משפט של חמש שנים, אנחנו בני אדם, אלפי שיחות טלפון. הייתי צריכה להסביר דברים, נפגשנו ותיווכנו ונוצר קשר חם. זו הסיבה שאני במערכת מנסה לגעת בלב של אנשים, ללוות אותם ברגעים הקשים וזה הצליח פה".
על כוונת הערעור של הסנגור אמרה כי "הערעור לא בשליטתי, זה פרקליטות המדינה (אחרת). אני מקווה שגזר הדין המקיף והכרעת דין לא יביאו לשינוי בעליון. זה אחד מתיקי חיי, נפלה בחלקי הזכות להיות חלק מהאירוע הזה. למרות שזה אירוע כל כך כואב ומיותר שאסור שיקרה".
בנוסף למאסר בפועל, בית המשפט הטיל על קטן תשלום פיצויים בסך 258 אלף שקלים לנפגעי העבירה, 220 אלף שקלים לבנותיו של חסדאי וכ-30 אלף שקלים לאימו.
עורך הדין אבי כהן מהסנגוריה הציבורית, שייצג את קטן, אמר בתום הדיון: "אין ספק שמדובר במקרה טרגי מאוד. כולנו משתתפים בכנות רבה מקרב לב בכאבן של משפחת המנוח ואלמנתו ובנותיו ומאחלים להן כל טוב. פסק הדין הוא שגוי, בכוונתנו לערער. חשבנו שהיה מקום לא להרשיע. נערער לעליון".
