מלחמת הסחר של ארה"ב עם שותפותיה הגדולות ביותר היא רק ההתחלה

מלחמה פרצה אתמול בצפון אמריקה. נשיא ארה"ב הכריז אותה על שתי השכנות הענקיות, קנדה ומקסיקו, שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב. זו אינה מלחמה של טנקים או מטוסים, אלא של מכסים. אבל הנזקים הכלכליים והאנושיים שהיא עומדת לגרום שקולים כנגד אלה של מלחמה בנשק חם.

● טראמפ מערער את הסדר העולמי ופותח חזית אחר חזית
● הגבלות יצוא וה-AI הסיני: מה קרה בפגישה בין הנשיא למנכ"ל אנבידיה

דונלד טראמפ הכריז מלחמת-סחר. הוא הטיל מכסים של 25% על השתיים הנ"ל, והוסיף מכסים של 10% על סין. הוא גם אמר, שהוא מתכנן "משהו משמעותי" בשביל האיחוד האירופי.

את המכסים הגבוהים הוא הטיל על שתי ידידות קרובות של ארה"ב, שותפותיה בהסכם סחר חופשי גדול ממדים. טראמפ עצמו נשא ונתן על תנאי ההסכם (הוא לא היה מרוצה מן הנוסח הקודם, שאושרר ב-1994), וחתם עליו במהלך תקופת כהונתו הראשונה.

אחת השותפות, קנדה, היא בעלת ברית פורמלית של ארה"ב, חברה לצידה בברית הצפון אטלנטית (נאט"ו). היא לחמה לצידה בשתי מלחמות עולם.

"מלחמת הסחר המטומטמת ביותר בהיסטוריה", הכריז ביום שבת מאמר המערכת של "וול סטריט ג'ורנל". העמודים האדיטוריאליים של העיתון (להבדיל מעמודי החדשות שלו) תמכו בבחירת טראמפ לנשיא. העיתון מצטט הלצה מפורסמת של ההיסטוריון המנוח ברנרד לואיס, "מסוכן להיות אויב של אמריקה, אבל קטלני הוא להיות אחד מידידיה".

להעניש, להזיק, להשפיל

האיבה העמוקה שציינה את מהלכי טראמפ בימים האחרונים לא השאירה מקום לספק: הוא גמר אומר להעניש, להזיק ולהשפיל.

הוא אמר במפורש שאין לו כל עניין להגיע להסכם פשרה לפני הטלת המכסים. המקסיקאים והקנדים יצאו מגדרם לשכנע אותו בכנות כוונותיהם.

הואיל ואחת התלונות העיקריות של טראמפ נגעה להתרשלותן של קנדה ומקסיקו בשמירה על גבולותיהן הארוכים עם ארה"ב, שתי הממשלות הודיעו על צעדים קונקרטיים. קנדה הזרימה יותר ממיליארד דולר לשיפור הביטחון בגבול המשותף; מקסיקו נקטה שורה של צעדים, כדי למנוע מהגרים לא חוקיים מלהסתנן אל ארה"ב, או לבקש מקלט על אדמתה.

אילו רצה, טראמפ היה יכול לטעון לניצחון לפחות באופן זמני, כדי לאפשר משא ומתן שלא תחת אש. אבל הוא ואנשיו דחו את ניסיונות קנדה ומקסיקו לפייס אותו. לקנדה הוא חוזר ומשיא את העצה, שהיא תוותר על עצמאותה, ותסתפח אל ארה"ב, ואז לא יוטלו עליה מכסים. התוצאה היא גל פטריוטי נדיר בקנדה. גם פוליטיקאים קנדיים הקרובים אל טראמפ אידיאולוגית ורטורית קוראים לבני ארצם להשיב מלחמה.

דאג פורד, ראש הממשלה הימני של החבל העשיר והמאוכלס ביותר בקנדה, אונטריו, שטורונטו היא בירתו, הכריז כי "אי אפשר להביא סכין לקרב אקדחים. עלינו לפגוע במקום המכאיב ביותר לאמריקאים".

דייוויד אבי (Eby), ראש הממשלה השמאלי של בריטיש קולומביה, החבל העיקרי במערב קנדה, שוונקובר היא בירתו, קרא לקנדים להחרים משקאות אלכוהוליים מארה"ב. קנדה ייבאה משקאות כאלה בהיקף של כמעט מיליארד דולר בשנה שעברה.

הקנדים מתקשים להאמין

קנדה נמצאת בעיצומו של משבר פוליטי. ראש ממשלתה ג'סטין טרודו הודיע על כוונתו להתפטר, והשעה את הפרלמנט עד שמפלגתו תבחר לו יורש. אבל בשבועיים האחרונים הוא השתדל לדבר על ליבו של טראמפ. הוא שלח שרים בכירים לוושינגטון. הוא חזר וניסה להגיע אל טראמפ בטלפון. נשיא ארה"ב סירב לדבר עם ראש ממשלת קנדה. פשוט קשה להאמין למקרא המלים האלה. הן מבשרות התמוטטות של תהליכים דיפלומטיים ושל אמון בין ממשלות.

כך או כך, טרודו הכין מכת-נגד. בלילה שבין שבת לראשון (שעון ישראל) הוא הטיל מכסים של 25% על יותר ממאה מיליארד דולר של יצוא אמריקאי. מאחר שטראמפ הקדים להודיע כי ארה"ב תגמול על מכסי-גומלין, נראה עכשיו שמלחמת הסחר עומדת להחריף.

 ראש ממשלת קנדה הפורש, ג'סטין טרודו ונשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ / צילום: ap, Frank Augstein

קנדה תהיה הנפגעת העיקרית. ראש ממשלת אונטריו העריך כי חצי מיליון קנדים יאבדו את מקומות העבודה שלהם, בייחוד בתעשיית הרכב, ותידרש סובסידיה ממשלתית בנוסח ימי הקורונה כדי להגן על מקורות המחיה של הקנדים. הסובסידיה הקודמת הסתכמה ב-56 מיליארד דולר של ארה"ב.

מסיבת העיתונאים שטרודו ערך בשעת ערב מאוחרת התייחדה ברוב הסממנים של מנהיג המודיע על תבוסה. הוא נראה עגום, עייף ועצוב. שקיעתו הפוליטית מתורגמת בדרך כלל לשיעורי פופולריות של 20% בסקרי דעת הקהל. אבל אין כמעט ספק שהפעם הוא דיבר בשם רוב עצום של הקנדים, כאשר אמר, שבני ארצו "משתוממים מדוע ידידינו ושכנינו הקרובים ביותר בוחרים להפוך אותנו למטרה במקום להתרכז באין-ספור חלקים רבי-אתגרים אחרים בכל רחבי העולם". הוא הוסיף, "אינני חושב שהרבה אמריקאים מתעוררים בבוקר, ואומרים, 'הו, לכל הרוחות, קנדה. הו, אנחנו באמת צריכים לטפל בקנדה'".

לכל העניין הזה היה יכול להיות אופי של אופרטה, או של פארסה. לפני 30 שנה, איש הקולנוע האמריקאי השמאלי מייקל מור ביים סרט על נשיא אמריקאי, המנסה לשפר את הפופולריות שלו באמצעות מלחמה על קנדה. אבל הפעם עניין לנו בנשיא אמריקאי שניצח בבחירות, והפופולריות שלו בסקרים עומדת בסימן עלייה.

אופיואידים וכלי רכב

מדוע הוא עושה את זה? טראמפ אומר שהוא מעניש את קנדה ואת מקסיקו על הברחה מסיבית של פנטניל, אופיואיד קטלני, לארה"ב. הוא גם מעניש את מקסיקו על הסתננות מהגרים. והוא מעניש את שתיהן על עודפיהן הגדולים בסחר עם ארה"ב.

אבל צריכת האופיואידים בארה"ב אינה בדיוק אשמתה של מקסיקו; והגירעונות המסחריים מחושבים באופן מכני מדי. לכלכלת ארה"ב צומחת תועלת עצומה מהסכם הסחר של צפון אמריקה. שלוש הכלכלות משולבות זו בזו במידה שהפרדתן תהיה כרוכה בדימום ובכאב לכל השלוש. זה ניכר במיוחד במפעלי הרכב, שטראמפ מתלונן על הסתלקותם אל מעבר לגבול. זה לא כך כך פשוט. כלי רכב מורכבים לא פעם בכל שלוש הארצות בעת ובעונה אחת, והם חוצים גבולות הלוך ושוב.

ניתוח של כלכלנים באוניברסיטת ייל מראה, כי כל משפחה בארה"ב תפסיד 1,170 דולר בממוצע כתוצאה מן המכסים, והפסדיה יגדלו עוד יותר בעקבות מכסים נגדיים. הנה כי כן, לפחות שתיים כבר גומלות; ונראה מה תעשה סין. מחירו הממוצע של רכב בארה"ב עשוי לעלות ב-3,000 דולר. נראה מה יתחולל בתחנות הדלק. טראמפ מוכן להסתפק במכס של 10% על נפט קנדי, אבל גם זה יגדיל את הלחץ האינפלציוני.

הלקחים הנובעים רלוונטיים עד כאב לכל ארץ התלויה ביחסים דו-צדדיים תקינים עם ארה"ב. ממשלות חייבות להיזהר מלהניח שהן יוכלו לסמוך לחלוטין על הסכמים שחתמו עם ארה"ב. "אמריקה תחילה" הייתה סיסמת בחירות מזהירה. התרגום שלה ללשון מעשה מקרב את ארה"ב ואת המערכת הבינלאומית אל משבר היסטורי.