ביולי 2022 התפוצצה פרשת ההתעללות בילדי המעון ביישוב צורית במועצה האזורית משגב. המטפלות שיחה סואעד, עדן סואעד וסובחייה סואעד, תושבות סלאמה – התעללו ב-19 פעוטות הגן. לקראת גזר דינן שייקבע מחר (שלישי) בבית המשפט השלום בחיפה, הורי ילדיי הגן דורשים עונש חמור ומשמעותי.
כזכור, בחודש נובמבר האחרון, בית משפט השלום בחיפה הרשיע את שלושתן בסך הכול ב-20 עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה.
"במהלך עבודתן במעון, הנאשמות תקפו פעוטות בהזדמנויות רבות בכך שאחזו בהם בחוזקה, משכו אותם בידיהם וברגליהם תוך הנפתם באוויר, גררו אותם, משכו אותם באוזניהם והטיחו אותם בחוזקה על מזרנים", נטען בכתב האישום.
באחד המקרים, טענה הפרקליטות, אחת הנאשמות ניגשה לעבר תינוק ששכב עם גבו למזרן, אחזה בידו וברגלו והפכה אותו בכוח על גבי המזרן. לאחר מכן היא לחצה את גופו למזרן וכיסתה אותו בשמיכה עד מעל לראשו.
במקרה אחר תפסה אחת הנאשמות תינוק בחוזקה, הרימה אותו באוויר, הפכה אותו והשליכה אותו בחוזקה על המזרן כשפניו וגופו מופנים כלפי מטה. מיד לאחר מכן לחצה את גופו אל המזרן באמצעות ידיה וכיסתה אותו בשמיכה.
נעמי בינדר-גלעד, אם לילד בגן, נזכרת בגילוי הפרשה: ״הורים בגן הבחינו בשינויים מדאיגים בהתנהגות ילדיהם – הם החלו להתעורר בלילות בצעקות ובבכי. כמה אימהות פנו למנהלת הגן, שיתפו אותה בחששותיהן וביקשו לבדוק את מצלמות האבטחה״, שחזרה.
כשמפקחת משרד החינוך עיינה בחומרים, היא נחשפה לממצאים חמורים והוגשה מיד תלונה למשטרה, שבעקבותיה נפתחה חקירה. זמן קצר לאחר מכן נעצרו שתי מטפלות מהתינוקייה, ומהפעוטון הצעיר נעצרה עובדת נוספת.
השלוש שהו שלושה שבועות במעצר בכלא, ולאחר מכן הועברו למעצר בית שנמשך כשנתיים, עם הקלות לאורך הזמן. "לקחו לכאן עובדות בלי הכשרה, בלי ניסיון – וזו התוצאה", אומרת האם נעמי בכאב.
"הבן שלי היה בן שנתיים כשהכול קרה, היום הוא כבר בן ארבע וחצי, אבל ההשפעה של מה שעברנו עדיין מלווה אותנו יום-יום. האירוע פגע בו – והוא פגע גם בנו, כהורים. אנחנו בטראומה. איבדנו אמון באנשי חינוך, והגן עצמו הפך עבורנו למוקד של חרדה. אפילו סתם לעבור ליד השביל שמוביל אליו מציף בי רגשות קשים, מחזיר אותי לרגעים הנוראיים ההם״, משתפת.
״אני לא מצליחה לסמוך שוב על גננות, וזה משפיע על כל קבלת ההחלטות שלנו כמשפחה. עכשיו יש לי תינוק קטן, ואני צריכה להכניס אותו לגן – אבל הפחד משתק אותי. הארכתי את חופשת הלידה על חשבון הקריירה שלי, רק כדי לא לשלוח אותו למסגרת, כי אני לא מסוגלת לחשוב על האפשרות שמישהו יפגע גם בו״, ממשיכה לתאר.
היא מתארת כיצד הפרשה משפיעה עד היום על בנה שנפגע מאחת המטפלות: ״אנחנו רואים את ההשלכות עליו עד היום – התפרצויות זעם, קשיים רגשיים. אנחנו מטפלים בו ככל האפשר, אבל ברור שהחוויה השאירה חותם. אני מאמינה שהזיכרון בגיל הזה הוא תחושתי. זה שהוא היה קטן ולא זוכר במודע, לא אומר שזה לא השפיע עליו. החוויה נחקקה בגוף ובנפש. לא סתם זה נקרא הגיל הרך – זה שלב קריטי שבו האישיות מתעצבת, שבו לומדים לבטוח בסביבה ובמבוגרים שאמורים להגן עליך. כשאמון כזה נפגע, ההשלכות על הילד עצומות״, היא מציינת.
״בצער רב, אני מאמינה שהאירוע השפיע עליו באופן עמוק. אנחנו מתמודדים עם זה יום יום, משקיעים בזה המון כסף, זמן וטיפולים כדי לעזור לו. אני נאלצתי לצפות בסרטונים שחשפו את מה שעבר – המטפלת, סאבחייה, הכתה אותו, צבטה והרביצה לו. קשה לתאר את הכאב שבצפייה במשהו כזה, כשזה הבן שלך״, אומרת.
לדבריה, על אף הצלקות שיש לילדים ולהורים בעקבות האירוע – עונש משמעותי ייספק מעט נחמה עבורם: ״אני מצפה שיוטל עונש משמעותי, עונש שישקף את הפגיעה הקשה שנגרמה לפעוטות חסרי ישע – לילדים שלנו שלא היו יכולים להביע את עצמם, להתגונן או לבקש עזרה״.
״אני סומכת על בית המשפט שיבין את חומרת העבירה ויגזור עונש הולם, לא רק למען הצדק במקרה הזה, אלא גם כדי ליצור הרתעה. זו לא הייתה תקרית חד-פעמית – מקרים כאלה מתרחשים שוב ושוב במקומות רבים״, מציינת את היקף התופעה הרחבה של התעללות בפעוטות.
״הענישה צריכה להיות כזו שמטפלות ואנשי צוות חינוכי ישמעו עליה ויחשבו פעמיים, שלוש וארבע אם המקצוע הזה מתאים להן, ואם הן בכלל מסוגלות לשאת באחריות הכבדה שלו מבלי לפגוע בילדים. אין מקום להקל בעבירות מהסוג הזה. כחברה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמעיט בערכן של פגיעות בחסרי ישע. הנזק שנגרם לנו הוא עמוק, לילדים ולהורים כאחד – זו צלקת שהילדים שלנו יישאו איתם לכל החיים. אנחנו רוצים לסגור את הפרק הקשה הזה בחיינו, אבל כדי שזה יקרה, העונש חייב להיות חמור ומשמעותי״, חוזרת ואומרת.
