התשובה האפשרית של אירופה לטראמפ: איום במסים על גוגל ומטא

ביממה אחת, חזר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פעמיים על הבטחתו להטיל מכסי־מגן על סחורה מהאיחוד האירופי.

● יואב קרני, פרשנות | מלחמת הסחר של ארה"ב עם שותפותיה הגדולות ביותר היא רק ההתחלה
● "הצעד החריף ביותר של נשיא אמריקאי זה כמעט 100 שנה": למה שוק המט"ח רועד ממכסי טראמפ?
● טראמפ מאיים גם על דרום אפריקה, וישראל מחככת ידיים בהנאה

בטקס החתימה שליווה את הטלת התעריפים על קנדה (25%), מקסיקו (25%) וסין (10%) ביום ראשון, חזר טראמפ לטובת הקהל על שאלה מעיתונאית: "האם אני מתכנן להטיל מכסים על האיחוד האירופי? לחלוטין! הם מתנהגים אלינו בצורה נוראית". כמה שעות מאוחר יותר הצהיר שוב שהאיחוד האירופי יהפוך "בקרוב מאוד" ליעד להטלת מכסים. "זה יקרה בוודאות מול האיחוד האירופי… לא הייתי אומר שיש סדר זמנים, אבל זה הולך לקרות בקרוב".

ההצהרות שיכנעו את אחרוני המנהיגים והאנליסטים באירופה כי מכסי מגן על סחורה אירופית הם "רק עניין של זמן", כפי שכתבו הבוקר כלי התקשורת ביבשת. אם עד כה היה מי ששאב עידוד מכך שהאיומים של טראמפ בנוגע למכסי מגן של 10% "החל מהיום הראשון לכהונה" לא התממשו, האשליה התנפצה ביממה האחרונה.

האירו צנח ב־1.5% מול הדולר בבוקר יום שני וירד לשער של 1.02. גם הבורסות ברחבי היבשת ירדו בשיעור דומה עם תחילת המסחר. תסריט החירום התממש: הנשיא האמריקאי חזר לסיבוב נוסף של מלחמת סחר עם השותף הגדול ביותר שלו, האיחוד האירופי, והוא משדר כי הוא זועם מתמיד.

כעת, קברניטי האיחוד האירופי – האחראי על הסחר של 27 מדינות החברות בו – "שוברים את הראש" כיצד להתמודד עם המתקפה החזיתית האמריקאית הצפויה.

בסיבוב הראשון הם הטילו מכסים הדדיים על ארה"ב, פנו לארגון הסחר העולמי, הביעו את תדהמתם מכך שמתייחסים אליהם כאל אויב, ושלחו שליחים בכירים כדי לדון עם טראמפ ישירות בצעדים שיפחיתו את גובה הלהבות. כעת, היה להם זמן להתכונן. גם ברמה הלאומית וגם ברמת בריסל, צוותים עבדו בחודשים האחרונים כדי לגבש תגובה, אך הפרטים עדיין לא ידועים.

ה"מקל" של אירופה: מס על ענקיות הטכנולוגיה

האפשרות הראשונה והמרכזית של האיחוד, על 500 מיליון התושבים שלו והכוח הצרכני הרב שלו, היא להטיל מכסים הדדים על ארה"ב. זה הצעד שעשתה קנדה, ושבו מקסיקו מאיימת.

אמנם לאיחוד האירופי יש עודף סחר משמעותי עם ארה"ב בסחורות ובשירותים (בערך 100 מיליארד דולר לטובת האירופים), אבל מכסים שקולים לאלו האמריקאים עשויים לשמש כאיום על התעשייה האמריקאית. אולי לא בתחום האנרגיה שבו אירופה זקוקה לכל קוב גז מונזל או ליטר נפט, אבל בהחלט בתחומים כמו תעשייה, מזון, כלי רכב ואחרים.

בסיבוב הקודם שמו דגש באירופה על מוצרים שקשורים למדינות אדומות (רפובליקניות) כמו מיץ תפוזים וחלקי אופנועים. זה עשוי להיות חלק מהצעדים גם כעת.

נשיא המכון הכלכלי הגרמני בקיל קרא בימים האחרונים לכלול מס חדש על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות (פייסבוק, אמזון, גוגל ושות') כחלק מצעד התגובה האירופי. בעוד אירופה מוכרת יותר סחורות לארה"ב, ארה"ב מספקת יותר שירותים לאירופה. מכסים הדדיים ומסים חדשים על מגזר השירותים, בדגש על הטכנולוגיה, יכולים לדבריו להיות חלק מה"מקל" שבו תאיים אירופה על ארה"ב.

הרטוריקה הנשמעת בימים האחרונים מבריסל מהדהדת את האפשרות הזו: "האיחוד האירופי יגיב בנחישות לכל שותף סחר שיטיל מכסים באופן שרירותי ובלתי־הוגן על סחורה מהאיחוד", נמסר באופן רשמי מבריסל ביום ראשון בערב. גם איום מוסווה נכלל בתגובה: "הסחר בין האיחוד לארה"ב הוא הגדול ביותר בעולם, והרבה נמצא על כף המאזניים".

נציג של הממשלה הצרפתית השתמש בטון חריף יותר ואמר כי הצעדים האירופיים צריכים להיות "משמעותיים" וכי יש לשים על הכוונת "מוצרים החשובים לכלכלה האמריקאית". בעבר הסכים טראמפ להתפשר בנושא המכסים אם אירופה תגדיל את יבוא הסויה והדגנים שלה (מזון לבעלי חיים) מאזורים בשליטה רפובליקנית.

הגישה שקוראת לאירופה לא לאבד עשתונות

הגישה הלוחמנית הצרפתית נובעת מכך שאין לה הרבה מה להפסיד. בגרמניה, מנגד, תעשיית הרכב רועדת מחשש למכסים אמריקאים. "פולקסווגן" עשויה לאבד שלושה מיליארד מרווחיה כבר השנה, עוד לפני המכסים על אירופה, חישב העיתון "הנדלסבלאט". היא חשופה במיוחד לפגיעה מכיוון שחלק מהייצור שלה נעשה במקסיקו. כך גם חברות גרמניות אחרות המייצרות במדינה ומייצאות לשוק האמריקאי.

בהתאם לכך, שר האוצר הזמני יירג קוקיס אמר לאנשי עסקים במדינה כי "אסור להגיב להחלטות הראשונות (לגבי מכסים) בפאניקה, אלא להתייחס אליהם כהתחלה של משא ומתן, ולא כצעד הסופי". הקנצלר שולץ הביע תמיכה אפשרית בדרישה של טראמפ, שגרמניה ואירופה יירכשו יותר אנרגיה מארה"ב במטרה לצמצם את גירעון הסחר. ייתכן כי אירופה תעדיף להציע קודם את הגזר בדמות רכש מוגבר, ורק לאחר מכן לאיים בצעדי תגובה נוקשים.

הטון השקול קיבל תמיכה ממכון המחקר האירופי "ברויגל", שקרא בנייר עמדה לאירופה לא לאבד את העשתונות, להגיש תלונה בארגון הסחר העולמי במקרה של הטלת מכסים ולפתוח במשא ומתן עם ארה"ב על הצעדים הדרושים כדי שהשלב החדש במלחמת הסחר לא יסלים. תלונות לארגון אמנם מתבררות במשך שנים, וארה"ב יכולה להתחמק מהן, אבל לפי המכון "יש לשמר את המערכת מבוססת הכללים של הסחר העולמי".

יצליחו להישאר מאוחדים מול מדיניות טראמפ?

אבל יש מי שמציע דרך אחרת. הכלכלן רובין ברוקס, ממכון "ברוקינגס", קורא ללמוד מצעדי התגובה הסיניים במהלך מלחמת הסחר בכהונה הראשונה של טראמפ, ול"קזז" את המכסים על ידי פיחות במטבע המשותף, האירו. "ב־2018, לסין הייתה התגובה האופטימלית לתעריפים האמריקאים, כשהיא איפשרה למטבע שלה לעבור פיחות שקיזז אותם באופן מלא. צעד כזה מגן על היצואנים, ללא סיכון להסלמה במלחמת הסחר", כתב.

אבל אסטרטגיה זו תלויה בהיקף המכסים שטראמפ יטיל על אירופה. מאז שטראמפ נבחר האירו כבר איבד 7% מערכו מול הדולר, מה שמסייע ליצוא האירופי.

בכל דרך שבה יבחר האיחוד להגיב, עליו להביע עמדה מאוחדת, מסכימים הבוקר המומחים וכלי התקשורת האירופיים. טראמפ, שכבר מנהל מדיניות של הפרד ומשול מול האיחוד בנושאי רכש צבאי ואנרגיה, יכול לפטור ממכסים מדינות "פרו־טראמפיות" כמו איטליה והונגריה.

ביום שני (3.2) יתכנסו מנהיגי האיחוד האירופי לפסגה שבה ידונו בין היתר במדיניות הביטחון שלהם. חלק ממנהיגי האיחוד, שעומדים בפני הדרישה של טראמפ להעלות משמעות את הרכש הביטחוני של מדינותיהם, סבורים כי זה המסלול לפתרון: רכש צבאי בעשרות מיליארדים נוספים בשנה מארה"ב. צרפת מתנגדת לכך ורוצה שרוב הכסף יוקצה לתעשייה האירופית. האיומים של טראמפ, כך נראה, מלבים את החיכוכים בתוך האיחוד ומחלישים אותו, אפילו עוד לפני שהוטלו המכסים המדוברים.