כנס ארגון מנהלי אגפי החינוך שהחל אמש (שני) עוסק בבינה מלאכותית במינהל החינוך, בהמשך למסיבת העיתונאים של שר החינוך יואב קיש, שבה פירט את המהלך החינוכי-יישומי של משרד החינוך בתחום לאחר הכרזתו על שנת 2025 כשנת הבינה המלאכותית במערכת החינוך. מלבד קיש, משתתפים בכנס יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד, ויו"ר ארגון המורים רן ארז.
כפי שהראה הכנס, פעמים רבות משרד החינוך מכריז על תוכניות שכבר מיושמות באופן כזה או אחר בשטח. במהלך האירוע הציגו בעלי תפקידים מרשויות מקומיות דוגמאות ליישום הבינה המלאכותית במערכות הניהול והחינוך בעריהם. במושב שעסק בחינוך המיוחד ובינה מלאכותית, תיארה מנהלת האגף לחינוך מיוחד בהרצליה, גרטי שוויצר, את חלקו של האגף בפרויקט משותף עם חברת 'מיקרוסופט', שבו השתתפו עשרה בתי ספר.
"אנחנו בחרנו את בית ספר 'אופק', המיועד לבעלי אוטיזם בתפקוד בינוני בגילי 12–21, ואת כיתת התקשורת בתיכון 'חדש', המיועדת לבעלי אוטיזם בתפקוד גבוה. בכל מסגרת חינוך השתמשנו בבינה מלאכותית באופן שונה: ב'אופק' יצרו המורים סרטונים עם אווטארים בדמותם, שהקריאו לתלמידים את תעודות ההערכה שלהם, לאחר שהתברר כי רבים מהם אינם יודעים לקרוא אותן. בכיתת התקשורת בתיכון 'חדש' השתמשנו בכלים של בינה מלאכותית בכישורי חיים, והתלמידים הכינו תוצרים שונים על תפיסת החברה לגביהם. בחינוך הרגיל חושבים על בינה מלאכותית ככלי פדגוגי, אך בחינוך המיוחד תפקידה הוא קודם כול הנגשה".
שר החינוך יואב קיש בדיון על הסכם שכר המורים בישיבת משותפת לוועדת החינוך ולוועדה לזכויות הילד בכנסת (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
"אם תלמיד מסתמך על מידע שגוי במבחן – על מי מוטלת האחריות?"
ברמת גן נעשה שימוש בבינה מלאכותית בכל שכבות הגיל, החל מרובוטיקה ופתרון בעיות מורכבות בגיל צעיר ועד לחמש יחידות לימוד בבינה מלאכותית שמתחילות בכיתה ט', בעיר שבה אין חטיבות ביניים. "הסיפור הוא ללמד את הילדים איך לפתח בינה מלאכותית", אומרת לימור מרקנזון סגל, מ"מ מנהלת אגף החינוך בעירייה, "וכיצד לרתום את כלי הבינה המלאכותית לפתרון בעיות".
בנתניה מתמקד השימוש בבינה מלאכותית בניהול החינוכי. "החלטנו להשתמש ב'קלוד' כדי לסייע למנהלי בתי הספר", אומרת נורית גבאי, מנהלת אגף החינוך היסודי והחטיבה הצעירה. "בנתניה יש 55 בתי ספר ו-23 אלף תלמידים, כאשר מדד הטיפוח של בתי הספר נע בין 2 ל-9, כך שהאתגרים רבים ומגוונים. שלחנו למנהלים שאלון מקוון על מצבם בתחומים שונים, ולאחר מכן קיימנו שיחות אישיות של 40 דקות עם כל אחד מהם, כדי לזקק את הצרכים הייחודיים שלהם. מנהלים רבים חשו הקלה כשהבינו שאינם נדרשים להכין מצגות, והמענה שקיבלו היה אישי ולא מערכתי".
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד בהפגנת המורים בתל אביב (צילום: תומר נויברג פלאש90)
בכנס התקיימו הרצאות על תפעול בינה מלאכותית, בהן נידונו כתיבה נכונה של 'פרומפטים' (הוראות למערכות בינה מלאכותית), וכן השימוש בכלים שונים כמו 'גמא', 'צ'אט GPT', 'קלוד' ו'קיו' – הבוט החדש של משרד החינוך שהושק השבוע. את ההרצאות על הכלים, למעט 'קיו', העבירו מדריכים מחברת 'משכוכית'.
לצד ההתנסויות בשטח, הועלו גם דילמות וסיכונים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית. עו"ד אביגדור דנן, מהייעוץ המשפטי של משרד החינוך, הסביר את גישת משרד המשפטים לרגולציה בתחום: "בשלב זה לא ניתן לקבוע את כל הרגולציה מראש, כיוון שלא כל הבעיות ידועות. לכן יש לקבוע רגולציה גמישה שניתן יהיה לעדכן בעת הצורך". לפי דנן, משרד החינוך פועל להבטחת פרטיות התלמידים באמצעות שני עקרונות מרכזיים: "בכלים שהמשרד פיתח נדרשים מעט פרטי זיהוי, והמידע נשמר במערכת סגורה. בכלים שאינם של המשרד, אך אושרו לשימוש, בוצעה בדיקה מקדימה של חברה פרטית המתמחה באבטחת מידע".
סוגיה נוספת היא גיל השימוש בבינה מלאכותית. "הבעיה העיקרית היא מתחת לגיל 13", ציין דנן. "לכן התאמנו את הכלים לכל גיל: פיתחנו כלי מותאם לשכבות ד'-ו', שמגביל את סוג השאלות והתשובות שהוא יכול לספק. בכל השכבות השימוש דורש את הסכמת ההורים, ובהתחלה גם השגחה של אנשי חינוך". עוד הוסיף דנן דילמה אתית: "אנחנו מודעים לכך שהמידע שהבינה המלאכותית מציגה אינו תמיד מהימן. אם תלמיד מסתמך על מידע שגוי במבחן – על מי מוטלת האחריות?".
רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל יסודיים (צילום: סוניה גרשפט)
"עומדים לצד המורים, נדאג שהסכם השכר יכובד"
בהתייחסות ראשונה לסכסוך העבודה שהכריז רן ארז בשבוע שעבר, אמר קיש: "אנחנו עומדים לצד המורים. נדאג שהסכם השכר יכובד במלואו". בתגובה לכך אמר ארז: "נחכה לראות תוצאות".
יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, התריע על מחסור בכיתות וגני ילדים בשל קיצוץ בתקציב הבינוי. "בשנת 1999 התמלאה הארץ בקרוואנים כי לא הספיקו לבנות בתי ספר וגנים. עכשיו אנחנו בנקודה דומה: הרשויות המקומיות נאלצות לממן 50% מעלות הבנייה, כי התקציב שניתן לכיתת לימוד ולגן ילדים נמוך מהנדרש. לא יכול להיות – ואף לא יחשדו בי שאני מהשמאל – שפועלי בניין פלסטינים בונים ביהודה ושומרון, אבל לא בשאר הארץ. המחסור בעובדים מייקר את עלויות הבנייה".
אחת הסוגיות שעלו שוב ושוב בכנס הייתה המחסור בגננות ובתומכות חינוך. דרמה קלה נרשמה כאשר קיש הצהיר כי רפורמת 'סייעת שנייה' תישאר על כנה, ונשמעו קריאות מהקהל על המחסור בגננות. יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דויד, הציעה פתרונות למחסור במורים, ובהם חיוב ארבע שנות עבודה במערכת החינוך בתמורה למימון התואר, מתן אוטונומיה נרחבת יותר למורים ולמנהלים, והעלאת מעמד המורים בישראל.
