הסערה סביב חברת הבינה המלאכותית הסינית Deepseek חושפת את אחת מנקודות הכשל המשמעותיות ביותר בכלכלת החדשנות העולמית: החולשה הגוברת של מערכת הפטנטים האמריקאית מול העלייה המטאורית של סין בתחום הבינה המלאכותית בכלל,ו-Generative AI בפרט.
בשנים האחרונות נקטה ארה"ב במדיניות ובפסיקות שהחלישו את מערכת הפטנטים: החלטות בית המשפט העליון לצד רפורמות בחקיקה צמצמו את היקף ההגנה על אמצאות, הקשו על קבלת פטנטים חדשים ועל אכיפתם בבתי המשפט. במקביל, סין מגבירה את קצב הגשות הפטנטים בצורה דרמטית – הן בשוק המקומי והן בשווקים בינלאומיים. מנגד, מסגרות מתן ואכיפת חוקי הפטנטים בארה"ב לא מעניקות לבעלי הפטנטים, פטנטים "איתנים" שירתיעו גורמים זרים מהעתקת טכנולוגיה ושיווקה ברחבי העולם.
דו"ח עדכני מראה שביחס לכמות הגשות פטנטים ב–AI סין חולשת על נתח משמעותי, בעוד ארה"ב הולכת ומאבדת את היתרון המסורתי שלה. על אף שחלק מהפטנטים שהוגשו על ידי חברות סיניות עשויים להיות פחות "חזקים" משפטית או חסרים איכות עומק טכנולוגי/משפטי, אין ספק שמדובר במדיניות רחבה שמטרתה להוביל את השוק העולמי. המחשה לכוח העולה הזה היא פרשת Deepseek – חברות אמריקאיות טוענות שהסטארט-אפ הסיני עשה שימוש במידע או בקוד שלהן להאיץ את יכולותיו, אך נתקעות מול מערכת פטנטים מקומית שנשחקה.
מבחינה כלכלית, זוהי סכנה של ממש לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ולסטארט־אפים. בעבר, תביעת פטנט בארה"ב הייתה הליך אפקטיבי ומהיר; כיום, בגלל פסיקות מגבילות ועלויות גבוהות, הקמת ערוצים מהירים וזולים לביטול פטנטים, אכיפת פטנטים ומאבקים משפטיים נעשו מורכבים ולעיתים לא כדאיים. כך נוצר חלון הזדמנויות שמאפשר לחברות סיניות "לשחק במגרש" ללא הרתעה מספקת.
ברקע הדברים, המאבק רחב יותר: וושינגטון ובייג'ינג נאבקות על זכייה טכנולוגית-כלכלית בעלת השלכות ביטחוניות מרחיקות לכת. החששות ש-Deepseek קשורה לגופי ביטחון סיניים או משתמשת במשאבים ממשלתיים מזינים את המתח, והעולם רואה כיצד ארה"ב בודקת צעדים המכוונים להגבלת פעילות החברה.
אז כיצד ייראה העתיד? גם אם הממשל האמריקאי ינקוט הגבלות ספציפיות על Deepseek, לא יהיה קל לבלום את השפעתה הגלובלית של החברה – בעיקר משום שסין הוכיחה שאינה חוששת להגיש כמות עצומה של בקשות פטנט ולהביס את יריבותיה בשטח. כדי לשמור על מעמד מוביל, על ארה"ב לשדרג את מערכות הקניין הרוחני שלה, להקל על רישום ואכיפת פטנטים, ובמקביל לעודד חדשנות מקומית שמבוססת על הגנות משפטיות איתנות.
לסיכום, פרשת Deepseek מגלמת את אחד ממוקדי החיכוך העוצמתיים בעולם החדשנות: מצד אחד, סין לא עוצרת בהצטיידות בפטנטים והבאת טכנולוגיות לשוק העולמי; מצד שני, ארה"ב מתעוררת להבנה שאיבדה כלי קריטי להגנה על ההמצאות שלה. התוצאה – מאבק ראש בראש על הדור הבא של הבינה המלאכותית, עם השלכות כלכליות, משפטיות ואף מדיניות-ביטחוניות שאין להן תקדים.
ברקע הדברים יש לציין שכמות הפטנטים/בקשות פטנט של חברת OpenAI מפתחת הבינה היוצרת ChatGPT ביחס לשווי שלה נמוכה מאוד, קרי, החברה נסמכה ליצירת מונופול על הטכנולוגיה שלה על סודות מסחריים שככל הניראה לא נשמרו ודלפו או שקל היה לפתחה בפיתוח מקביל, שתי סיבות שאינן תלויות וחשובות שאמורות היו להגדיר אסטרטגיית IP מוטת פטנטים ולא מוטת סודות. כעת זה מאוחר מדי לגבי טכנולויות העבר, אבל מומלץ לחברה לבחון מחדש את אסטרטגית ה IP שלה לגבי פיתוחים חדשים, ורבים כאלו צפויים להגיע בשנים הקרובות.
ד"ר גל ארליך הוא מייסד ומנהל קבוצת ארליך לרישום פטנטים
