מאחורי הדמות הצבעונית והשמחה של יובל המבולבל, מסתתר אדם שעבר מסע אישי מרתק. בראיון מיוחד עם מיקי לוין לפודקאסט של "מעריב", חושף יובל שם טוב את הצדדים האישיים והמורכבים בחייו – החל מפרשת הסמים שטלטלה את חייו, דרך התמודדות המשפחה עם בתו הטרנסג'נדרית, ועד להחלטתו האחרונה לחזור בתשובה ולהפסיק להופיע בשבתות.
על פרשת הסמים, בה פורסם כי השתמש בקוקאין, מדבר יובל בחופשיות. "אפשר לדבר על הכל. כל בן אדם עובר דברים בחיים", אמר. לשאלה האם נגמל, ענה: "מה זה נגמלתי? מעולם לא הייתי מכור. השתבשתי כמו עוד אנשים. הייתי בתקופה מאוד מסוחררת בחיי. זאת אומרת, הכל הצליח בבת אחת, בקלות ובגדול. ואותו ילד דחוי שאף אחד לא הזמין אותו למסיבות כיתה ועשו עליו חרם, פתאום הוא מוזמן למסיבות. פתאום אני עם כל המפורסמים שראיתי בטלוויזיה, והם אומרים לי 'בוא תעשה איתנו, בוא'. ואני נסחף אחרי האור הזה שמסנוור אותך".
איך זה השפיע על המשפחה? על הזוגיות שלך?
"דווקא משברים כאלו לא רק בנישואים שלי ובזוגיות שלי, אלא בכלל, זה כמו מסננת כזו. אני לא אשכח איך אשתי עמדה לצידי בפרשת הסמים. ביום שהתפוצצה הפרשה, מישהי מהמשפחה של אשתי התקשרה ושאלה 'מה, יובל לוקח סמים?' וזהו. לא 'איך הוא מרגיש?' או 'איך אתם מתמודדים?'. אשתי ענתה לה, 'זה מה שמעניין אותך לשאול?'. באותו רגע הבנתי בדיוק מי היא, ובדיוק מי נמצא איתי באמת".
עם הילדים שלו, הוא משתף, הסיפור היה שונה. "היה קשה מאוד. לקבל הערות מחברים בכיתה זה לא נעים. אני זוכר ילד אחד שבא ואמר לי: 'יובל, אמא אמרה שאני יותר לא יכול לראות אותך כי אתה עושה קסמים'. זה שבר אותי".
אתה מרגיש שהיית סוג של שעיר לעזאזל? זה היה הרי לשימוש עצמי.
"אני לא חושב שזה שעיר לעזאזל. אם אני מוציא את אלוהים מהמשוואה אז כן, זה שעיר לעזאזל. אבל כשאני מכניס את אלוהים למשוואה, אני מבין שהקדוש ברוך הוא בחר בי כדי לעשות פה איזה משהו תודעתי, גם אצלי וגם אצל אחרים. ואיזה כיף לי שהוא בחר בי".
יובל מספר שמה שעוזר לו להתמודד עם הלחצים כיום, הם דברים אחרים לגמרי. "התפילין, האהבה, הילדים, האישה, המשפחה. אני נקי לגמרי מסמים, לא צריך את זה בכלל. אני מגיע להיי טבעי. את יודעת מה? היום כשאני עולה לבמה, אני בהיי מטורף".
אז למה היית צריך את זה אז?
"כי הייתי בתקופה מאוד מסוחררת בחיים שלי. הכל היה גדול, מהיר, קל. ואתה נסחף אחרי זה, אחרי אור הזרקורים שמסנוור אותך ואתה לא רואה את האמת. אתה רואה רק את אור הזרקורים. אני רוצה להגיד לכל מי שמחפש ריגושים – אנחנו מחפשים בסופו של דבר להיות מאושרים. צריך לדעת את ההבדל בין להיות מאושר לבין כיף. כי לפעמים כיף מבלבל אותנו".
הוא מספר כי לאנשים הייתה איזו אהבה וחמלה כלפיו בסיטואציה, וכשנשאל אם זה בגלל החיוביות שלו, הוא שיתף: "היו פה ושם ביקורות, המציאות מחייבת לכך. בסוף, לא פגעתי באף אחד חוץ מבעצמי, והיום אני יודע שזו הייתה פגיעה. אתה כאילו רוצה לקצר דרך ואתה פוגע בעצמך. אתה רוצה להגיע לריגוש, רוצה להגיע להיי, רוצה להגיע למעלה. אבל אפשר להגיע למעלה, לריגוש ולהיי בדרכים הרבה יותר טובות".
"אני אומר לאנשים – תתנערו מההשליה של המטריקס. איזה כיף זה כשאתה חופשי באמת. פעם הייתי בודק כמה צופים יש לי בסטורי, כמה לייקים, כמה עוקבים. היום אני לא מסתכל בכלל. מתעסק בעשייה, מתעסק לעשות טוב, וזהו", שיתף.
יובל סיפר על תביעה משפטית שיש לו בימים אלו: "מישהו הוציא בובה של יובל המבולבל עם תלתל כתום. זאת אומרת, יובל המבולבל והוסיף לו תלתל. אני רואה את זה בחנויות, ובדיוק כשאני מוציא את התחפושת שלי. זה עניין של זכויות יוצרים".
בנוסף, נפתח ושיתף גם על הבעיות הכלכליות שלו. "הייתי חייב שלושה מיליון למס הכנסה. לקחתי דיבידנדים כדי לשלם את זה ואז נכנסתי לחוב נוסף של מיליון שקל. היום נשאר רק מיליון".
איך מסתדרים עם חוב של מיליון שקל ושבעה ילדים?
"פה נכנסת האמונה".
אבל האמונה לא מביאה אוכל, לא משלמת ארנונה, לא משלמת חשמל.
"האמונה זה הכל. זה מעל הטילים ומעל האוכל ומעל הכל. כשיש אמונה, אני אומר לך את המקרה שלי, הכל מתגמד".
אתה עכשיו מפסיק לעבוד בשבת? זה לא יפגע בך כלכלית?
"תמיד אמרתי לעצמי שאתחיל לשמור שבת כשיהיה לי מספיק כסף. והקול הפנימי שלי אמר – הפוך. תשמור שבת ויהיה לך מספיק כסף. כל השנים רציתי לדאוג לבית, אז הייתי יוצא לעבוד ולמסיבות, אולי אכיר פה איזה מפיק, אולי שם איזה קמפיין. יצאתי מהבית כי דאגתי לבית, והפסדתי את הבית. עכשיו אני חוזר הביתה. יש לי שבעה ילדים, אשתי עובדת איתי בעסק בלי פרנסה נוספת, אבל האמונה זה מעל הכל".
בנושא משפחתי אחר. פלג, בתו של יובל, יצאה מהארון בתור טרנסג'נדרית. יובל סיפר עליה: "שנים רבות היא הייתה מאוד שקטה ומופנמת. חשבנו שאולי יש לה ספקטרום אוטיזם ולא הבנו מה הסיפור. עד שיום אחד, בגיל 17, היא באה אלינו באומץ רב ואמרה 'אני כל החיים שלי הייתי בת'. חיבקתי אותה מיד ואמרתי 'איזה יופי'. אני כמו ילד, אין לי פילטרים. אמרתי לה 'איזה יופי שאת פתוחה, איזה יופי שסיפרת'".
איך אשתך קיבלה את זה? האחים שלה?
"לאשתי היה קצת קשה בהתחלה, אבל עכשיו היא רואה כמה כיף איתה, איזו חמודה היא. והעיקר שהיא חופשייה ושמחה. פלג היא הבכורה, אז היא סללה את הדרך. היום היא בת 20-21, והיא חיה את החיים שלה בצורה אמיתית ומלאה. השם שלה נשאר פלג כי זה התאים, וזה חלק מהיופי – שהיא יכלה לשמור על חלקים מהזהות שלה שהיו נכונים עבורה".
על היחסים בינו לבין אשתו, נשאל יובל אם הם רבים לפעמים. "אני לא צועק ואשתי משתגעת מזה כי היא כן צועקת. אני עושה ארוחות ערב, הכל טוב ויפה וכולם נהנים, אבל אחר כך זה בלגן. אני לא מנקה".
אתה חולם ללכת להילחם בעזה?
"אני חולם על זה כל לילה. אין לילה כמעט שאני לא חולם שאני נלחם ואני בהיתקלויות. הייתי בקרבי, בנח"ל, הייתי מפקד צוות בעורב. התחננתי שיגייסו אותי למילואים עכשיו במלחמה".
בגיל 52?
"כן, אני אשמח מאוד. קחו אותי".
תגיד לי, מה לאחל לך לסיום?
"אני מאחל לעצמי להמשיך לשמוח בדרך שלי, להיות נאמן למי שאני. היום אני מבין שמה שעושה אותי הכי מאושר זה כשאני אחד עם מי שאני באמת. יש הרבה אנשים שמציגים משהו אחד, וחיים משהו אחר. רוצים להיות משהו אחד, אבל הם לא נמצאים שם. היום הגעתי למצב שאני אחד עם מי שאני, עם מה שאני מאמין, עם מי שאני חי, עם מי שאני מסתכל במראה. והכי חשוב – התאים שלנו מתחדשים כל הזמן, אנחנו כל הזמן הופכים להיות בן אדם חדש. בתאים החדשים האלה, אני יודע בדיוק מי אני רוצה להיות. וכמובן יש את העבר שלי, שאני לא מתעלם ממנו, אבל אני לא הוא. אני מישהו חדש".