לקראת סוף 2024 פורסמו באמצעי התקשורת הערכות כלכלנים בכירים, בהן נטען כי הנזק שנגרם למשק עקב משבר שוק הדיור עולה על כ-120 מיליארד שקלים, כלומר כרבע מתקציב המדינה השנתי.
אומדן משרד ראש הממשלה התבסס בעיקרו על כך שרוב אלפי אתרי הבנייה ברחבי מדינת ישראל אינם מתפקדים כלל או מתפקדים רק באופן חלקי. הנתונים התייחסו לנקודה מאוד ספציפית, המחסור של כ-95 אלף עובדים החסרים באתרי הבנייה, מה שמייקר את עלויות בניית הדירה ב- 30 אחוזים.
אולם, וזה אולם גדול, הנזק בפועל גדול פי כמה וכמה ועומד להערכתי על עשרות רבות של מיליארדים.
ראשית, מעבר למחסור אותם 95 אלף עובדים, שייקח מן הסתם חודשים ארוכים לייבא אותם מחו"ל ולהחזיר את אתרי הבנייה למסלול של פעילות מלאה, קיימים עוד למעלה מ-250 אלף ישראלים המתפרנסים במישרין או בעקיפין מענף הנדל"ן וכעת מובטלים ממעש או עובדים רק באופן חלקי ביותר בשל האטה בקצב התחלות הבנייה של 48 אלף יחידות דיור במקום 70-80 אלף דירות הנדרשות לשוק.
שנית, הקיפאון בענף הנדל"ן משפיע בו זמנית גם על ירידה דרמטית ביותר בהכנסות המדינה ממיסוי נדל"ן. בשנת 2022, לדוגמא, פרסם שר האוצר דאז אביגדור ליברמן כי ההכנסות ממיסוי נדל"ן הסתכמו בכ-65 מיליארד שקלים. ברור כי ההכנסות מנדל"ן ב-2023 ירדו בכ-50 אחוזים שהם עשרות מיליארדי שקלים.
שלישית, לקיפאון בשוק הנדל"ן יש גם השלכות כלכליות ישירות על שוק ההון, מערכת הבנקאות, קל וחומר שוק המשכנתאות שתודלק במהלך 2024 לרמה של 93 מיליארד שקלים, ובתוך כך לא פחות מ-14 מיליארד בדצמבר האחרון.
רביעית, צריך לקחת בחשבון גם את ההשלכות הישירות והעקיפות של משבר הנדל"ן על יתר הענפים המובילים במשק, החל מהייטק, דרך תחבורה, מלונאות וכלה בצרכנות. מדובר לא רק בשרשור של המשבר ליתר הענפים, אלא גם בקשר סימביוטי, שכן ענף הנדל"ן היה מאז ומתמיד שחקן ציר מרכזי והקטר המוביל של מצב המשק ובעיקר הענפים הקשורים לנדל"ן וניזונים ממנו.
בנוסף הצעתי בעבר הורדת ריבית מהירה של 2-3 אחוזים וכן הורדת המע"מ ב- 2 אחוזים כי העלאת המע"מ מ-17 ל-18 אחוזים למעשה ייקרה את המע"מ ב- 6 אחוזים.
שאלת השאלות, אם כן בכמה ניתן לאמוד את הנזק? ובכן, קשה מאוד לאמוד את הסכום המדויק, ובמיוחד כשאנחנו עדיין מצויים למרות הפסקת האש, בפועל במצב מלחמה ובעיצומו של משבר במשק, אבל דבר אחד ברור: אם הממשלה לא תתעדף את ענף הנדל"ן ותדאג מיידית לא רק לייבא 95 אלף עובדים מחו"ל, אלא גם לייצר לענף מנועי צמיחה מחודשים, אזי אנו צפויים חלילה לתיבת פנדורה של גרעון בתקציב שיהיה קשה מאוד לקום ממנו. שומה עלינו להציל את הכלכלה כעת לפני שיהיה מאוחר מדי.
חומר למחשבה למקבלי ההחלטות.
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
