כמעט כל כספי התרמית של מיידוף הוחזרו למשקיעים? רחוק מכך

ההונאה הפיננסית הגדולה בהיסטוריה, שהוביל ברני מיידוף, ושמוערכת על פי רוב בכ־65 מיליארד דולר, הפילה קורבנות רבים שאיבדו את מיטב כספם, בהם גופי ניהול השקעות, אוניברסיטאות, מוסדות פילנתרופיים ומשקיעים פרטיים בעלי הון. אחד מאלה, כך הסתבר לאחרונה, הוא כדורגלן העבר אייל ברקוביץ', איש התקשורת בהווה.

● ראיון | צעקות, ריצות וטלפונים שלא מפסיקים לצלצל: איך נראים חדרי המסחר מבפנים?
● פרשת סלייס: מיליארד שקל נעלמו, והמחלוקת על אחריות המדינה גוברת
● ראיון | העיתונאית שפגשה את חמינאי וראיסי מסבירה את הטעות התפיסתית של ישראל

"משנת 2006 היה לי תיק השקעות מאוד גדול בבנק השוויצרי UBS", חשף לפני כשבועיים בתוכניתו ברדיו 103. "כמעט כל הכסף הנזיל שלי היה שם אחרי הקריירה באנגליה. היה לי מנהל תיקים שניהל את הכול. ב־2008 קיבלתי ממנו טלפון מוקדם בבוקר: 'צריך לראות אותך דחוף'. נסעתי במהרה מחיפה לת"א וזו הייתה השעה הכי ארוכה שלי בחיים, כי היה לי שם תיק מאוד גדול.

"ראיתי שהוא לבן והתחיל לגמגם", הוסיף וסיפר ברקוביץ'. "הוא אמר לי 'באחת ההשקעות הגדולות הלך הכסף. בין מיליון למיליון וחצי דולר'. התברר לי אחרי כמה ימים שהכסף היה מושקע בקרן שהשקיעה אצל מיידוף.

"אני מנפגעי מיידוף", הבהיר ברקוביץ' והוסיף כי "עד היום, פעם בשנה־שנה וחצי אנחנו מקבלים צ'ק מקרן בניו יורק. כל פעם זה סכומים קטנים של 15־20 אלף דולר. הכי גדול היה 40. עד היום החזירו לנו 100־150 אלף דולר".

 אייל ברקוביץ', מנפגעי הונאת מיידוף / צילום: מסך ערוץ 12

דבריו של ברקוביץ', על כך שקיבל עד היום רק כעשירית מהכסף שהפסיד בתרמית, נשמעו תמוהים לנוכח פרסום מהעת האחרונה של הקרן הממשלתית האמריקאית להשבת כספי החוסכים המסכנים (MVF). זו טענה בסוף חודש דצמבר האחרון כי הצליחה להשיב 94% מהכספים להם זכאים קורבנות התרמית, כפי שצוטט בכלי התקשורת ברחבי העולם בהתלהבות רבה.

בשיחה עם גלובס אישר ברקוביץ' את פרטי הסיפור. לשאלתנו כיצד זה מסתדר עם דברי הקרן שאומרת שהחזירה 94% מהכסף, הגיב: "זה שקר. פשוט לא נכון".

"ההודעה ממש מטעה", מסכים עו"ד רונן וינוגרד, שייצג חלק מהגופים הישראלים הגדולים שנפגעו בפרשה. "ניסוח בעייתי מאוד, אפילו נכלולי. שיעור הכסף מהתרמית שעשה 'ריקברי' עד היום זה מספר אחר לגמרי".

 עו"ד רונן וינוגרד, שייצג חלק מהגופים הישראלים בפרשה / צילום: שלומי יוסף

אז כיצד הסתירה הזו אפשרית? האם המקרה של ברקוביץ' יוצא דופן, מי עוד נפגע בפרשה וכמה מהכסף באמת הוחזר עד היום? נחזור להתפתחויות בפרשה.

התחיל מ־30 אלף דולר ו"עירב" את המשפחה

ברני מיידוף, נזכיר, נשלח לכלא ל־150 שנה אחרי שהורשע בראשית שנת 2009 בהונאת הפונזי (מעין תרמית פירמידה) הגדולה בהיסטוריה. מדובר בתרמית שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה, אך למעשה, הרווחים המוצגים להם הם "על הנייר" בלבד. החזר ההשקעה, אם יש כזה, משולם מכספם של משקיעים אחרים ולא מהרווחים שהושגו כביכול.

● הוחזרו 94% מהחובות: הסתיימה חלוקת הכספים לנפגעי מיידוף
● הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה באור חדש: 6 פרטים מפתיעים שלמדנו על מיידוף מנטפליקס

מיידוף, יו"ר בורסת נאסד"ק לשעבר, פיננסייר מוכר שנחשב בשנות ה־2000 לגורו השקעות, החל את דרכו עוד בשנות ה־60 של המאה הקודמת עם קרן קטנה ל־20 משקיעים שניהלה סכום של כ־30 אלף דולר. בנפילות בבורסה שנתיים לאחר מכן הפסיד את הכסף אך במקום להודות בכך מול משקיעיו, מיידוף לווה כסף מחמיו (אביה של אשתו) והציג להם, על הנייר, תשואות מרשימות. הסופר והעיתונאי ג'ים קמבל, שהתכתב עם מיידוף, התיידד עם בני משפחתו וכתב ספר על הפרשה, תיאר לפני שנתיים לגלובס כי "ברני היה חייב להיות מושלם. הוא היה צריך להיות הבן אדם שמספק את הסחורה. זה היה היבריס. זה היה המוח שלו. הוא לא יכול היה להתמודד עם הפסד. לכן הכסף לא הושקע בכלל. מרגע שהרכבת יצאה מהתחנה, כבר אי־אפשר היה לעצור אותה".

התשואות החיוביות החריגות שהציג לאורך זמן, ואולי יותר מכך – העובדה שהללו היו עקביות כל כך (בניגוד לתנודתיות בשווקים), היו אמורות להדליק נורות אדומות אצל המשקיעים. אך כולם בחרו לעצום עיניים, ובינתיים היקף הכספים ש"ניהל" מיידוף הלך וגדל. בבולשת האמריקאית, FBI, ציינו שכדי להשקיע אצלו היה צורך בסכום של לפחות מיליון דולר. בפועל, הוקמו קרנות "פידר" (Feeder) שאיגדו משקיעים קטנים רבים כדי לעמוד בדרישות המינימום להשקעה אצל מיידוף. כולם עמדו בתור להשקיע אצלו וההונאה רק הלכה והתנפחה.

התרמית התגלתה רק בשנת 2008. בחודש ספטמבר קרס בנק ליהמן ברדרס ובעקבות כך וול סטריט נכנסה לסחרור. גופים נוספים החלו ליפול ומשקיעים מיהרו לדרוש את כספם ממיידוף. עד דצמבר אותה שנה היקף הבקשות הגיע ל־1.5 מיליארד דולר, אך בקופה של מיידוף היו רק 300 מיליון דולר.

"בסוף הייתי כל־כך נואש ובהזיות, שקיוויתי שתהיה מתקפה גרעינית על וול סטריט או קטסטרופה עולמית, שתמחק את כל הרשומות הפיננסיות כך שאוכל להימלט", תיאר מיידוף עצמו בספר של קמבל את הימים האחרונים לפני שחשף את ההונאה בפני משפחתו. "איך זה בשביל אי־שפיות? הייתי עייף מההונאה, רציתי לגמור עם זה" סיפר. בתחילת דצמבר, לאחר לחץ מצד ילדיו, הודה בפניהם מיידוף שהכול הונאה, ואלה הסגירו אותו מיד ל־FBI.

הסוף מבחינתם של בני משפחת מיידוף היה טרגי. בחודש מרץ 2009 מיידוף נשלח לכלא לאחר שהודה כי ביצע 11 עבירות פליליות ונידון כאמור ל־150 שנות מאסר. שנה לאחר מכן בנו הגדול מארק התאבד בגיל 46, וארבע שנים לאחר מכן בנו השני, אנדרו, מת מסרטן. "אבא שלי הרג את אחי מהר ואותי לאט", אמר הבן אנדרו לעיתונאי קמבל. בגיל 82 מת גם ברני מיידוף עצמו בכלא בשנת 2021.

חודשים ספורים אחרי מותו, גם אחותו של ברני ובעלה מתו. במשטרה מעריכים שהבעל רצח את אשתו והתאבד. ג'פרי פיקאוור, המשקיע הגדול ביותר של מיידוף, מת בבריכת השחייה בביתו ב־2009, כנראה מהתקף לב זמן קצר לאחר שהתרמית נחשפה. הפרשה כמובן "זכתה" לתהודה תרבותית כשהפכה לספרים, סרטים וסדרה בנטפליקס בשם "מיידוף: המפלצת מוול סטריט".

ספילברג, מילצ'ן ושורת גופים ישראלים

אייל ברקוביץ' הוא רק אחד מאלפי הקורבנות של הונאת מיידוף, פרשה שבה הוגשו עשרות אלפי תביעות בגין אובדן כספים. נפגעו בה, בין היתר, גופי ענק בעולם כמו בנק אוף אמריקה ובנק UBS, קרן הצדקה של במאי הקולנוע סטיבן ספילברג, ישיבה יוניברסיטי (110 מיליון דולר), אוניברסיטת קולומביה ומשפחת הפילנתרופ סטנלי צ'ייס. גם לא מעט גופים ישראלים נכללו ברשימת הנפגעים, כמו קרן הידידים של הטכניון שהפסידה 72 מיליון דולר, איש העסקים ארנון מילצ'ן שאיבד כ־18 מיליון דולר, חברות הביטוח הראל (55 מיליון שקל), כלל (11 מיליון שקל) והפניקס (כמה עשרות מיליונים). עוד נפגעים היו חברת ניהול ההשקעות פעילים של בנק הפועלים, בית החולים הדסה, קרן של יד שרה, עמותת על"ם שמסייעת לילדים במצוקה ועמותת ישעיה הורוויץ, שתרמה לאוניברסיטאות בארץ, שהפסידה את כל הכסף (55 מיליון דולר) בהונאה ונסגרה.

רוב הגופים שעמם שוחחנו העדיפו שלא לדבר על הנושא, אך חלקם מודים, בשיחות שלא לייחוס, שרוב הכסף לא חזר עד היום. באחד מהם חזרה עד כה מחצית מסכום הכסף הראשוני שהושקע (ללא ריבית או הרווחים שהובטחו). בעמותת ישעיה הורוויץ אמרו השבוע לגלובס כי למרות שהגישו תביעה להשבת כספי השקעתם "לא חזר אפילו שקל אחד". העמותה אף נתבעה בידי הנאמן שמינה ביהמ"ש.

ההיקף הכספי המלא של תרמית הפירמידה אולי לא ייוודע לעולם. גורם שמעורב עד היום בפרשה מעריך שהמספר הוא 65 מיליארד דולר, סכום דומה להיקף התביעות המתנהלות בפרשה. הקרן האמריקאית להשבת הכספים (MVF – Madoff Victim Fund) העריכה בחודש שעבר שמדובר על 80 מיליארד דולר. מיידוף עצמו העריך את היקף ההונאה ב־50 מיליארד דולר.

שאלת המיליון: איך מחזירים את הכסף?

הניסיונות להחזיר את הכסף למשקיעי מיידוף התחילו בלי הרבה אופטימיות, וכוננו עבורם שתי דרכים – הקרן הממשלתית האמריקאית, שמטפל בעיקר במשקיעים "הקטנים", ולצדה נאמן שמינה בית המשפט בשם עו"ד אירווינג פיקארד, המטפל בעיקר בגופים והמשקיעים הגדולים.

"מנגנון ההחזר נקרא ClawBack, השבת תגמול, ובמסגרתו מנהלים תביעות סיזיפיות להחזרת כספים נגד בנקים וגופי השקעות גדולים בעולם שיצאו מההונאה מראש לפני שהיא התגלתה, או אוניברסיטאות ובתי חולים שקיבלו תרומות", מסביר לגלובס רגולטור בכיר לשעבר שמכיר את הפרטים.

גם בישראל עדיין מתנהלת תביעה שהוגשה ב־2015 על ידי האוניברסיטאות העברית, בן גוריון, בר־אילן, ת"א והטכניון; בתי החולים שיבא, רמב"ם, שניידר, קפלן ואיכילוב; מכון ויצמן, קופ"ח כללית ועוד. התביעה תסתיים, אולי, ב־2026.

עו"ד וינוגרד ייצג בפרשה מוסדיים ישראלים כשאלה ניסו להדוף בקשות ל־ClawBack שביצע הנאמן פיקארד. "חששנו שיוותרו לגופים בארה"ב אבל יבקשו מאיתנו את הכסף בחזרה, ולכן רבנו עם הנאמן כדי שינהג בצורה שוויונית", הוא מספר. "מרחנו את זה שנתיים ורק אחר כך, כשראינו שגם בעולם כולם משלמים, העברנו לו את הכסף".

עד כה החזירו עו"ד פיקארד ושותפו דיוויד שיהאן לטענתם כ־14.7 מיליארד דולר, ושיהאן הסביר בעבר לוול סטריט ג'ורנל כי "מיידוף הצליח להמשיך בתוכנית במשך עשרות שנים, יש לנו רישומים משנות ה־70 המאוחרות שמוכיחים זאת". במקביל, הקרן הממשלתית הצליחה להחזיר 4.3 מיליארד דולר.

את עיקר ההצלחה בהחזרת הכספים (כמעט 40% מהכסף שחזר) חייבים שני הגופים לפיקאוור, המשקיע הגדול ביותר והמרוויח העיקרי ממיידוף. ה"שלל" מעזבונו הוא 7.2 מיליארד דולר. פיקאוור הבין כנראה בשלב כלשהו שמדובר בהונאה, ומשך כספים רבים כדי להשקיע אותם בצורה "רגילה" וחוקית. לכן היה קל יחסית להגיע אליהם.

עוד 2 מיליארד דולר הגיעו מבנק ג'יי. פי מורגן שפישל בגדול בפרשה, כאשר פספס את העובדה שלאורך השנים עברו בחשבון שפתח מיידוף סכומים עצומים של 170 מיליארד דולר. כספים נוספים הגיעו מ"פעולות נגד המשקיע קרל שפירו ומשפחתו, ומפעולות חילוט אזרחיות ופליליות נגד מיידוף ושותפיו להונאה", כך נמסר ממשרד המשפטים האמריקאי.

האם 94% מהכסף חזרו למשקיעים?

כאמור, בהתאם להודעת היח"צ של קרן MVF הממשלתית, כותרות העיתונים בעולם דיווחו בחגיגיות ש"הקורבנות של מיידוף קיבלו בחזרה 94% מההפסד שלהם", כך על פי CNN. גם ב־BBC וב־CNBC נתנו כותרות דומות. בדיקת גלובס מעלה כי המספר אכן הופיע בדיווח של הקרן הממשלתית ומשרד המשפטים האמריקאי.

אם כך, כיצד 4.3 מיליארד דולר (ופחות מ־20 מיליארד דולר כולל הסכומים שהשיב עו"ד פיקארד) מהווים חלק הארי מתוך 50 או 65 מיליארד דולר שנעלמו בפרשה?

כשקוראים את הדיווח של MVF לעומק, ולא רק את ההודעה לעיתונות, מגלים כי לטענת הקרן עצמה, לא מדובר בכל נפגעי מיידוף: "גם היום, 15 שנה אחרי גילוי ההונאה, 10 אלף קורבנות קיבלו אפס פיצוי מכל מקור אחר. יותר מ־18,600 קיבלו פחות מ־30% החזר ממקורות אחרים (ככל הנראה הכוונה לפיקארד, נ"א)", נמסר בדיווח.

בקרן הממשלתית גם מפרטים למי הם החזירו כספים: מתוך יותר מ-65 אלף תביעות שהוגשו בפרשה, אישרה הקרן פיצויים רק לכ־41 אלף, רובן המכריע לאנשים פרטיים והיתרה כ-2,070 מוסדות כמו ארגוני צדקה, אוניברסיטאות ועוד, מ־127 מדינות בעולם. מנגנון התשלום של הקרן הוא כזה שבו מחזירים כמה שיותר לאנשים החלשים שאין להם הרבה חסכונות, ואת היתרה נותנים לגופים הגדולים.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, נטען בדיווח הקרן, רוב המשקיעים אצל מיידוף היו אנשים עם סכומים נמוכים יחסית. כ-80% מהתביעות שבהן טיפלה היו של מי שהפקידו אצל מיידוף (בצורה ישירה או דרך קרנות) פחות מ־100 אלף דולר. עוד 15% הפקידו סכומים של 100־500 אלף דולר. 3% הפקידו סכומים של 500 אלף עד 1 מיליון דולר ו־3% בלבד השקיעו מעל מיליון דולר. בקרן מציינים כי בבואה להחזיר את הכסף "הקרן התמקדה באנשים ובסבלם. רוב הקורבנות ש־MVF סייעה להם היו למעשה משקיעים קטנים עם הפסדים בממוצע של 250 אלף דולר".

עו"ד וינוגרד מעריך כי "מי שהשקיעו סכומים של 1.5 מיליון דולר ומעלה אצל מיידוף, כמו אייל ברקוביץ' למשל, קיבלו רק חלק קטן מהשקעתם, 25%־50% לכל היותר".

הרגולטור הבכיר שמכיר את הפרטים מציין כי "יש הגיון בחלוקה הזו. גופים גדולים היו אמורים להבין שיש בעיה, ומבחינת הרשויות בארה"ב הם חלק מהבעיה ולא מהקורבנות, כך שאין סיבה שיקבלו פיצוי. בסוף, הסכומים שחזרו זו הצלחה פנומנלית של הנאמן פיקארד, שהיה מאוד אגרסיבי מול הגופים הגדולים". גם פיקארד יצא נשכר מאוד מכך כשקיבל שכר טרחה בסכום פנטסטי של 1.5 מיליארד דולר.

ובכל זאת יש לבכיר ביקורת על הסחבת: "נכון שיש 66 אלף תביעות שהוא צריך לבדוק אבל זה לקח 17 שנים. צדק צריך גם להיעשות בזמן סביר. אצל חלק מהמשקיעים שקיבלו את הכסף חזרה זה כנראה כבר היורשים שלהם".