בנוסף, ארדן יקיים פגישות עם ראשי ועדי העובדים של בזק ו־yes, על מנת לאפשר למהלך לצאת לדרך. ביטול ההפרדה המבנית צפוי להביא לקיצוצים של מאות עובדים בבזק — בעיקר בחברה־הבת yes. ועד עובדי בזק מיוצג בידי ההסתדרות הכללית, ואילו ועד עובדי yes בידי הסתדרות העובדים הלאומית, כך שהגעה להסכמות עם כלל העובדים היא משימה מאתגרת.
בסרצ'לייט מקווים שקשריו של ארדן בליכוד, המפלגה שמטעמה כיהן כח"כ ושר, יסייעו להשיג את האישורים לביטול ההפרדה המבנית ואת התנאים המשופרים לכך, וגם להוריד את ועד העובדים בחברה, שמתנגד כרגע למהלך, מהעץ הגבוה שעליו טיפס, להשקפת הנהלת בזק. עם זאת, הרוחות הצוננות שנושבות לעבר ארדן במפלגה עלולות להקשות בהשגת מטרות הלובי שהוא נשכר להפעיל, ואף לפעול כבומרנג נגד בזק, חרף הידע הרלבנטי שיש לו. זאת מאחר שארדן אינו מסתיר את שאיפתו להתברג מחדש בצמרת הליכוד, ואף להתמודד על ראשות המפלגה בעתיד.
הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שבספטמבר האחרון נודע כי יואב גלנט, שעוד כיהן אז כשר הביטחון, מקדם את ארדן — שמכהן כיום כדירקטור בתעשייה האווירית — לתפקיד היוקרתי של יו"ר החברה. המינוי לא יצא לפועל, בין היתר על רקע התנגדות השר מטעם הליכוד, דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות, ובשל ההתנגדות של שר הביטחון הנוכחי ישראל כ"ץ. התנגדות כ"ץ מקבלת רוח גבית, ככל הידוע, מראש הממשלה בנימין נתניהו, ייתכן שעל רקע השאיפות הפוליטיות הגלויות של ארדן, שכוללות את החלפת נתניהו. עם זאת, עוד לא נסתם הגולל על האפשרות שהוא יהיה יו"ר התעשייה האווירית, תפקיד שימלא במשרה חלקית, כמו היו"ר לשעבר הראל לוקר, מה שיאפשר לו להמשיך בתפקידו כיועץ לבזק.
ארדן כיהן כשר התקשורת ממרץ 2013 עד ספטמבר 2014, ובמהלך כהונתו קידם את הרפורמה שמכונה השוק הסיטונאי, שיצאה לפועל ב־2015 ובמסגרתה חויבו בזק ו־HOT להשכיר את התשתיות שלהן לפרטנר וסלקום, וכן חתם על צו שהורה ל־HOT להרחיב את פריסת התשתיות שלה לכל הארץ. רפורמת השוק הסיטונאי היתה אמורה לסלול את הדרך לביטול ההפרדה המבנית בבזק, שכן אם בזק משכירה את תשתיות למתחרות, פוחת החשש שהחברה הגדולה בשוק תשיג כוח עודף ממכירה של חבילות טריפל (ראו הרחבה בהמשך) — כך שלארדן יש היכרות קרובה עם הנושא.
הקריירה הפוליטית של ארדן כללה, בין היתר, גם כהונה כשר הפנים, השר לביטחון פנים והשר להגנת הסביבה. לפני כחצי שנה שב לישראל בתום קדנציה של ארבע שנים כשגריר ישראל באו"ם. הוא סירב להצעת נתניהו, ששואף לשמור אותו הרחק ממרכזי הכוח הפוליטיים בארץ, להאריך את כהונתו בשנה. מאז סיים את תפקידו באו"ם קיבל ארדן כמה הצעות מחברות וגופים עסקיים, וזו של בזק היא הראשונה שהוא נעתר לה.
בזק פועלת כבר כעשור לביטול ההפרדה המבנית, שקובעת כי כל פעילויות הקבוצה ינוהלו בנפרד כחברות עצמאיות. וכך, שירותי הטלפוניה והתשתיות הקוויות פועלות תחת בזק קווי, שירותי הסלולר תחת פלאפון ושירותי הטלוויזיה תחת yes. ביטול ההפרדה הזו יאפשר לבזק למכור חבילות משולבות של כל שירותיה, המכונות חבילות טריפל, דבר שעשוי לחסוך עשרות עד מאות מיליוני שקלים בשנה בעלויות הפעלת המטה והשיווק.
אך יותר מכך, הדבר יאפשר לבזק להשתמש בנכס מס של הפסדים צבורים ב־yes בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, ויוביל להפחתה בתשלומי המס שלה ולהגדלת הרווח הנקי בצורה משמעותית.
למעשה, חלק מהאישומים בתיק 4000 נגד שאול אלוביץ', בעל השליטה הקודם בבזק, נוגעים לכך שהוא פעל להענקת סיקור חיובי לנתניהו באתר וואלה שבבעלותו, כדי לקדם את ביטול ההפרדה המבנית. אלוביץ' ונתניהו כופרים בהאשמות. ארדן היה עד מטעם התביעה בתיק 4000 והעיד כי רפורמת השוק הסיטונאי היתה אחת הרפורמות המרכזיות שקודמו בתקופתו, וכי ראש הממשלה נתניהו שוחח איתו על כך פעם אחת ואמר כי חשוב לתת לטענות של בזק ושל אלוביץ' להישמע.
שר התקשורת בממשלה הקודמת, יועז הנדל, ומנכ"לית המשרד לירן אבישר־בן חורין, היו קרובים לקבל החלטה על ביטול ההפרדה המבנית, אולם הממשלה נפלה ביוני 2022 בטרם התקבלה ההחלטה. עם הקמת הממשלה הנוכחית ב־2023, הנושא עלה על שולחן שר התקשורת שלמה קרעי, ולפי משרדו שולב בתוכנית העבודה ל־2024, והיה אמור להיות מטופל ברבעון האחרון של השנה. קרעי אף דן בנושא ביולי עם בכירי סרצ'לייט, ובראשם דארן גאלט, שותף־מנהל בקרן שאחראי על ההשקעה בבזק, ועם יו"ר בזק תומר ראב"ד. סרצ'לייט רואה חשיבות עצומה בביטול ההפרדה המבנית, דבר שיאפשר לה להציף ערך גבוה בחברה, וייתכן שלקרב אותה לאקזיט מהחברה, שאת השליטה בה רכשה ב־2019, לאחר שאלוביץ' נאלץ להיפרד ממנה בשל קריסת האימפריה שלו. במקביל, משרד התקשורת מטפל בבקשת הקרן לשינוי היתר השליטה בבזק, שיאפשר לה לרדת להחזקה של 15% ובהמשך אף ל־5%. כלומר, להיפרד מהשליטה בחברה תוך פיזור המניות בבורסה. סרצ'לייט הצטיידה בחוות דעת של פרופ' שרון חנס על מנת לנמק מדוע מהלך כזה לא יפגע בבזק.
באוקטובר, כאשר כבר נדמה היה שהכל מוכן לביטול ההפרדה, נכנס לתמונה ועד העובדים של בזק. יו"ר הוועד איציק בסלו, שיחסיו עם היו"ר ראב"ד מורכבים, דרש להעביר לעובדים עשרות אחוזים ממרכיב ההטבה הכספית לבזק בגין ביטוח ההפרדה המבנית, שעומד על יותר ממיליארד שקל. סרצ'לייט ובזק, המנוהלת בידי ניר דוד, סירבו, ובסלו הודיע על ביטול ההסכמות בין הוועד לחברה ממרץ 2024, ודרש מבזק להפסיק את קידום הליך ביטול ההפרדה המבנית — כולל המגעים עם משרד התקשורת.
בסלו נחשב לבעל קשרים בליכוד. בשיחה עם כלכליסט, בזמן האחרון, הוא לא אישר שהוא חבר ליכוד, אבל הודה שיש לו "חברים במפלגה". וכך, בפגישה שנערכה באחרונה בין השר קרעי לראב"ד ודוד, רמז השר שיעכב את ביטול ההפרדה המבנית והביע מורת רוח מהאפשרות שעובדי החברה ישביתו את פעילותה בשל אי־הסכמות עם הנהלתה.
בסלו אף שיגר באחרונה לגאלט ולסרצ'לייט מכתב שבו כתב כי "אני פונה אליכם כדי לעדכן על המצב בבזק, שכן אני חושש שהמידע המלא ביחס למצב העניינים בחברה אינו מגיע אליכם. החשש הזה נובע מחוסר מעורבות שלכם במתרחש, אף שברור שאנו על סף משבר קשה ועמוק. לפני מינוי ראב"ד ליו"ר התרעתי כי מדובר באדם חסר ניסיון שצפוי להיכשל בתפקיד. על הפרק עומד ביטול ההפרדה המבנית — אירוע מונומנטלי שידרוש הקרבה משמעותית מצד עובדי הקבוצה, ולכן המהלך דורש אמון מלא בין ההנהלה לעובדים, למרות מזכר הבנות שיש בסיס עתידי להסכם בעניין. סוגיה כמו ביטול ההפרדה המבנית יכולה להתקדם רק כשבין הצדדים יש אמון מלא. השקעתי מאמצים בנושא למרות הסיכוי הנמוך להתקדם עם ראב"ד, ועקב חוסר האמון המוחלט מולו, נושא ביטול ההפרדה המבנית אינו עומד על הפרק ולא נקדם עניין זה מולכם בשנים הקרובות".
בזק היא חברת התקשורת הגדולה בישראל, שנסחרת בבורסת ת"א לפי שווי של 16.5 מיליארד שקל, לאחר שב־12 החודשים האחרונים מנייתה עלתה ב־28.4%. סרצ'לייט האמריקאית מחזיקה בה בשרשור ב־18.5%, ופורר, הבעלים של קבוצת ניאופרם ובעל המניות הגדול בחברת הנדל"ן מבנה, מחזיק בשרשור ב־3.5%. סרצ'לייט ופורר מחזיקים בשליטה יחד באמצעות חברת בי־קום.
