החלטה של גמר: מאחורי רישומו של וויילי

זה הלך קשה להפועל ירושלים. השניות שעברו מהרגע שבו איתן בורג לקח את השלשה שהיתה יכולה לכפות הארכה הרגישו ארוכות במיוחד, אבל בסופו של דבר מחזיקת הגביע בשתי העונות האחרונות תקבל את ההזדמנות להגן על תוארה אחרי 86:89 מורט עצבים על בני הרצליה בארנה. "משחקי חצי הגמר האלה תמיד קשים", אמר המאמן יונתן אלון בסיום. "אתה משחק נגד קבוצה טובה, עם שחקנים טובים, שמשחקים מאוד משוחרר, שמשחקים לכיף – ומקסימום הם ינצחו. זה מקשה. אנחנו קצת יותר כבדים, עם קצת יותר משקלות על הכתפיים, ורואים את זה. בסוף אנחנו מנצחים כי אנחנו טובים".

בהפועל ירושלים הודו שזה לא היה משחק מושלם של הקבוצה, אבל בגביע – לדרך אין שום משמעות, רק לתוצאה. גם בשתי הפעמים הקודמות שבהן הפועל ירושלים זכתה בגביע, עם ניצחון בגמר על מכבי תל אביב, היא עברה בציפורניים את הפועל חיפה (2023) והפועל באר שבע (2024) בחצאי הגמר. גם אתמול, אם כן, זה גם הלך קשה, אבל הפועל ירושלים של השנים האחרונות כבר יצרה לעצמה DNA של קבוצה שמופיעה במשחקים הגדולים. "כשאנחנו באים למשחקים האלה, אנחנו יודעים שכל שחקן כאן מביא משהו אחר לפאזל", אמר ג`ארד הארפר, שהיה מצוין כהרגלו עם 24 נקודות. "כולם רוצים לשחק במשחקים הגדולים האלה, ואצלנו זה מורגש, כולם מופיעים ורוצים לשחק שוב ושוב במשחקים האלה".

פרט לנמרוד לוי, שלא שיחק מאז פתיחת העונה – הפועל ירושלים הגיעה למשחק אתמול כשהיא בסגל מלא, ממש לא דבר שבשגרה בעונה שהיא כל כך מלאה בפציעות. והמשחק אתמול הוכיח כמה איכות וכמה עומק יש בסגל של יונתן אלון, שנבנה ככזה מלכתחילה, אך היה קצר מאוד בלא מעט משחקים. מי שממחיש זאת בצורה הטובה ביותר הוא אוסטין וויילי, שנרשם למשחק למרות שעדיין לא חזר לכושר מלא מאז הפציעה, והיה מהאחראיים הישירים לניצחון, אמנם "רק" עם 5 נקודות, אבל עם חטיפה וריבאונד התקפה גדולים (10 ריבאונדים בסך הכל) במאני טיים. "אני מאוד שמח שהוא איתנו, הוא נותן לנו הרבה מאוד", החמיא הארפר.

ההחלטה לרשום את וויילי לא היתה קלה, כשעד הרגע האחרון היתה התלבטות בינו לבין ג`רמי מורגן, שמגלה יכולת טובה לאחרונה, בעוד שוויילי, כאמור, עדיין בשלבי הסרת החלודה. אלא שבירושלים שמו לב שוויילי נראה טוב באימונים, ויונתן אלון העריך שהוא צריך עוד גוף גדול בקו הקדמי – החלטה שבדיעבד, כנראה היתה שווה כרטיס לגמר. "אני שמח על ההחלטה הזו", אמר אלון, והתייחס לקושי שבשילוב של שחקן כמו וויילי: "לשחקן כמו אוסטין יש דברים שהוא בא איתם, והוא יביא אותם בכל סיטואציה, ויש דברים שצריך לעבוד עליהם. לנו אין אימונים. צריך שעות אימון של הדבר הזה כדי שנוכל להוציא את זה לפועל ולכן אין כל כך זמן לשחק איתו. אבל אני שמח שהוא ידע לתרום לנו עם הפעולות הגדולות בסיום".

הסגל הזה של הפועל ירושלים כולל גם את אחד הישראלים הטובים בליגה, אולי אפילו הטוב שבהם, יובל זוסמן. השורה הסטטיסטית האדירה שלו – 18 נקודות, 9 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 חטיפות ומדד 28 – מספרת רק חלק מהסיפור. כי זוסמן בגרסתו הנוכחית הוא בערך כל מה שהפועל ירושלים ציפתה שיהיה: הוא אקטיבי, הוא קולע, הוא שומר, הוא נייד, הוא מדבר, הוא מכווין. הוא המנהיג של הקבוצה הזו. וכשהוא טוב, היא גם בדרך כלל מנצחת. "לא באמת צריך להגיד כמה זוסמן חשוב לנו וכמה אני מחזיק ממנו", אמר יונתן אלון. "אני חושב שהוא יכול להתפתח עוד ועוד. הוא יכול עוד, וגם פה אני יושב איתו ומראה לו עוד דברים. אני מאמין שהוא עוד לא מיצה את הפוטנציאל והוא יכול להיות אפילו יותר טוב".

האכזבה היחידה בירושלים היתה מכמות הנמוכה יחסית של הקהל, כשקצת יותר מ-3,000 אוהדים אדומים נכחו אתמול בארנה. במועדון תלו את מחירי הכרטיסים הגבוהים של איגוד הכדורסל כסיבה המרכזית לכך שלא נמכרו כל הכרטיסים שהוקצו לקבוצה, אבל ההערכות הן שבגמר – בלי קשר לזהות היריבה – כל הכרטיסים שיוצאו למכירה (בין 4,500 ל-5,000) ייחטפו במהרה.

הפועל ירושלים תחזור לארנה בחמישי לפגוש את הפועל תל אביב או את מכבי תל אביב, במטרה לעשות מה שהיא לא עשתה מעולם: לזכות בגביע בפעם השלישית ברציפות. עד כה, 8 הזכיות שלה הגיעו בצמדים: 1996 ו-1997, 2007 ו-2008, 2019 ו-2020, 2023 ו-2024. בחמישי, היא תוכל לעשות היסטוריה. "מבחינתי הגביע הוא כרגע אצלנו, ומי שרוצה צריך לקחת אותו מאיתנו", אמר אלון. 

הארפר סיכם: "זו השנה הראשונה שלי פה, יש לנו הזדמנות לזכות בגביע שלישי ברציפות, יש פה הרבה התרגשות. אני בוטח בתהליך שלנו, וזה הדבר הגדול בשבילנו כקבוצה. אנחנו עוברים קשיים כקבוצה, הפסדנו משחקים שהיינו מנצחים אם היינו מגיעים אליהם בריאים. אבל אנחנו לא נותנים לדברים האלה להוריד אותנו, במשחק הגמר אנחנו נהיה בריאים ונקווה לצאת עם הניצחון ועם הגביע".