יותר מ-190 הרוגים בכבישים מתחילת השנה, והנתונים המטרידים של הרלב"ד מצביעים כי נסיעה במהירות גבוהה מהמותר היא הסיבה מספר אחת לתאונות. המחקר, שמדד יותר ממיליון רכבים, קבע: נסיעה בלילה או בנתיב השמאלי מתאפיינות במהירויות גבוהות יותר. המשטרה: אין מספיק אכיפה, חסרים תקניםתלויים על בלימה: המהירות המופרזת שבה נוסעים נהגי ישראל אינה תופעה חדשה, אך נתונים חדשים שמתפרסמים כאן מראים שהבעיה חמורה מאי-פעם. 70% מהנהגים בישראל נוהגים במהירות גבוהה מהמותרת – למרות שמדובר בגורם המוביל למרבית התאונות, ואף בגורם המשמעותי ביותר להחמרת התאונה. כך עולה מנתונים שנאספו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) בשנת 2022, ונותחו במשך חודשים ארוכים והגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות".לצורך המחקר, מדדו ברלב"ד יותר ממיליון כלי רכב בכ-135 דרכים: מהירות, מקומיות, מחלפים ועוד. מהנתונים עולה כי השיעור הגבוה ביותר של נוסעים שנהגו מעל המהירות המותרת נרשם ברחובות עירוניים – המכונית "מאספים עירוניים" – עם 76% שנסעו במהירות גבוהה. בדרכים בין-עירוניות של עד 80 קמ"ש, 69% נסעו מעל המהירות המותרת, וברחובות קטנים – המכונים "מאספים שכונתיים" – רחובות עירוניים עם נתיב אחד – 62% נסעו מעל המהירות המותרת.
עוד עלה מהנתונים כי המהירות הממוצעת עלתה כמעט בכל סוגי הדרכים בכ-6-2 קמ"ש לעומת הסקרים הקודמים שנערכו בשנים 2017-2014, ובהתאם גם שיעור הנוהגים מעל המהירות המותרת עלה בדרכים חד-מסלוליות ודו-מסלוליות בשיעור של כ-2%-3%. במקביל, נרשם זינוק של כ-12% בשיעור הנוהגים מעל המהירות המותרת בדרכים מקומיות (בהן נתיב אחד של עד 80 קמ"ש) – מממוצע של 37% בסקרים הקודמים ל-49% בסקר הנוכחי. מנגד, נרשמה ירידה של כ-17% בשיעור הנוהגים מעל המהירות המותרת בדרכים מהירות של עד 120-110 קמ"ש.
לטענת הרלב"ד, אחד מכלי הרכב הבעייתיים ביותר בנושא מהירות מופרזת הוא משאיות כבדות של 10 טונות ומעלה – אשר בממוצע נוסעות בכ-20-10 קמ"ש מעל המהירות המותרת לאותו כלי (80 קמ"ש), כמעט בכל סוגי הדרכים הבין-עירוניות. כלי רכב כבדים מעורבים בכרבע מהתאונות הקטלניות, למרות שהם מהווים רק כ-4% מכלל הרכבים בישראל.
לפי המחקר, דווקא אופנועים עוקפים את המהירות המותרות רק בקמ"שים בודדים בממוצע, ובמיוחד בדרכים שאינן מהירות. למרות זאת הם מעורבים בתאונות דרכים קשות בשיעור גבוה בהרבה ממספרם על הכביש, בין היתר בגלל שהרוכב חשוף הרבה יותר לפגיעות.
עוד לפי הנתונים, המהירות הממוצעת עלתה כמעט בכל סוגי הדרכים בכ-6-2 קמ"ש לעומת הסקרים הקודמים שנערכו בשנים 2017-2014. במקביל, נרשם זינוק של כ-12% בשיעור הנוהגים מעל המהירות המותרת בדרכים מקומיות (נתיב אחד של עד 80 קמ"ש). מדובר בעלייה מממוצע של 37% נהגים שעוברים את המהירות המותרת בדרכים מקומיות, לממוצע של לא פחות מ-49% בסקר הנוכחי. ברוב הדרכים העירוניות קפצה המהירות הממוצעת בכ-10-5 קמ"ש, ושיעור הנוהגים מעל המותר זינק מ-36% ל-62% בשכונות.
גם אוטובוסים נוסעים מעל המהירות המותרת: לפי הרלב"ד, המהירות הממוצעת של אוטובוסים בדרכים מהירות (כלומר, בדרכים בהן מותר להם עד 100 קמ"ש) הייתה 103.3 קמ"ש. בדרכים אחרות, בהן המהירות המותרת עומדת על 90-80 קמ"ש, נוסעים האוטובוסים בממוצע בכ-9-4 קמ״ש מעל המהירות המקסימלית. למעשה, רק בכבישים פקוקים, כמו דרכים מקומיות למשל, אוטובוסים נוסעים בממוצע במהירות המותרת או לאט ממנה.
עוד ציינו כי באופן עקבי, נסיעה בנתיב השמאלי ונסיעה בשעות הלילה מתאפיינות במהירויות גבוהות יותר, ובהתאם גם שיעור אי-הציות לחוק גבוה יותר.
בין הפתרונות של עורכי המחקר אלכסנדר טרויצקי וד"ר אסף שרון הוצעה הגברת האכיפה על נהיגת משאיות ואוטובוסים, עידוד רשויות מקומיות לאמץ אזורי מיתון תנועה של 30 קמ"ש וגיבוש תוכניות הסברה וחינוך.
בינתיים, מספר ההרוגים בתאונות הדרכים כבר עומד על יותר מ-190 מתחילת השנה, זינוק של כ-23% לעומת אשתקד – והמספר הגבוה ביותר זה למעלה מעשור. כרבע מההרוגים השנה היו הולכי רגל, שחשופים במיוחד לפגיעות קשות כאשר התאונה משלבת רכב שנסע מעל המהירות המותרת.
מנכ"ל הרלב"ד (בפועל) יעקב זכריה אמר כי "שניים מכל שלושה נהגים בישראל נוסע במהירות גבוהה מהמהירות המותרת. קיים פער בתפיסה הציבורית, כשנהגים סבורים שאין כל סכנה במהירות גבוהה, בעוד שהמציאות והמחקרים מצביעים על גודל הסכנה.
מהירות היא גורם מוכח להתרחשות תאונות וגם להחמרת הפגיעה בתאונות. את הפער בתפיסה חשוב לנו לצמצם ככל שניתן, ובימים אלו אנו בעיצומו של קמפיין הסברה לנהגים תחת הסיסמה 'מהירות מותרת היא מהירות שומרת'. הרלב"ד ממשיכה לקדם טיפול במוקדי סיכון תשתיתיים, לצד שילוב כוחות עם המשטרה ועם אגף התנועה לשם הגברת אכיפת מהירות בכבישים בין-עירוניים ולצמצום תאונות מסיבת מהירות מופרזת".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת לאכיפת עבירות המהירות המופרזת באמצעים שהועמדו לרשותה ובהתאם לחוק והמגבלות המשפטיות שנקבעו בפסיקה הישראלית, בה נקבע להוריד 5 קמ"ש מהתוצאה שנמדדה.
"החל מ-7 באוקטובר שוטרי התנועה, כמו שאר שוטרי משטרת ישראל, פועלים במשימות נוספות בהן פעילות ביטחון שוטף, סיוע לצה"ל במשימת אבטחת שיירות ואכיפת שטח צבאי-סגור, ריבוי מחאות ביחס לשנים קודמת ומשימות אלו באות על חשבון פעילות אכיפה שוטפת. על מנת להגדיל את נוכחות השוטרים בכביש ולהגביר באופן משמעותי את האכיפה, יש צורך בהוספת מאות תקנים נוספים", טענו במשטרה.
