המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית הציג היום (שלישי) את התוכנית שלו לגיוס חרדים. התוכנית, שמגיעה בפעם הראשונה מתוך גורם מהחברה החרדית, מנסה לגשר בין הרצון החרדי שלא להוציא את הבחורים מכותלי הישיבות לבין הצורך להגביר את השוויון בנטל. עיקר התוכנית שהוצגה בכנס שנערך בירושלים: גיוס של 50 אלף חרדים למילואים וכעובדים בגופי הביטחון – אבל רק לאחר שיעברו את גיל 26, גיל הפטור. היוזמים מתעלמים מכמה בעיות מרכזיות, ובראשן הצורך הדחוף של הצבא למלא את השורות בלוחמים קרביים בשירות סדיר.
אלי פלאי בכנס של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית | צילום:
יוסי יומטוב
אלו הם עיקרי התוכנית:
- גיוס של אלפי מתנדבים חרדים, מעל גיל הפטור, לשירות מילואים פעיל בתפקידי הגנה.
- הכשרת אלפי גברים ונשים מהחברה החרדית לעבודה בתעשיות הביטחוניות.
- הכרה בארגונים החירום האזרחיים, כדוגמת איחוד לאומי וזק"א, כחלופה לגיוס לצבא, והכשרה של עוד אלפי מתנדבים חדשים.
אלי פלאי, מייסד המכון, סיפר על מה שעומד מאחורי היוזמה: "למרות הפערים והוויכוחים, הצלחנו להתכנס יחד, לראשונה, ולדון בצורה אמיתית על אתגרי הביטחון הלאומי לאחר ה-7 באוקטובר, ועל המענים שצריכים לבוא מהחברה החרדית לאתגרים הללו". הוא אמר כי לדעתו החרדים יכולים "להפוך להזדמנות הלאומית של מדינת ישראל", וצריך להפסיק לגשת לסוגיית הגיוס בצורה שבה מנסים "לתקן את החברה החרדית".
פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, היום | צילום:
יוסי יומטוב
יחד עם זאת, פלאי הבהיר שהוא מתנגד לכל מתווה שידרוש גיוס של תלמידי ישיבות, ותקף את ביטול מעמדם: "בן לילה ובאבחת קולמוס, 60 אלף לומדי תורה, שעד אותו יום פעלו כחוק והסדירו את דחיית השירות שלהם, הפכו לעבריינים. זה ניסיון ציני לקחת את השאלה הקריטית של ביטחון מדינת ישראל – ולהפוך אותה לקרדום לחפור בו נגד התורה ולומדיה".
הכוונה היא להתחיל ביישום התוכנית בקרוב. תת אלוף במילואים, איתמר רייכל, שהיה מעורב בכתיבת חלקים בתוכנית אמר בכנס: "נצא לפיילוט כבר בימים הקרובים. פיקוד מרכז וזרוע היבשה מארגנים את הניצנים הראשונים, שיגיעו ל-500 אנשי מילואים – כבר השנה". רייכל טוען שהיעד הסופי הוא גיוס של 5,000 מילואימניקים מדי שנה.
פרופ' מנואל טרכטנברג, שהשתתף גם הוא בכנס, אמר שהשילוב של החרדים בתעשיות הביטחוניות ממלא צורך דרמטי. הוא יאפשר להכפיל את מספר המשרות ל-4,000 ואף יותר. במצב הנוכחי, טוען טרכטנברג, חסרות ידיים עובדות בתעשיות הללו כדי לעמוד בהזמנות הרבות שקיימות. נדגיש, לפי התוכנית לא מדובר בגיוס של החרדים לתעשיות, אלא להצטרפותם כעובדים בתעשיות הביטחוניות.
בכנס השתתפו פוליטיקאים ואישי ציבור. השר גולדקנופף והרב הראשי, הרב דוד יוסף, היו אמורים לשאת דברים בכנס – אך ביטלו את השתתפותם ברגע האחרון, בצל לחצים שהופעלו מצד חרדים קיצוניים שלא להשתתף בכנס. לטענת מקורבים לשר גולדקנופף, הסיבה שביטל את השתתפותו היא אירוע בלתי צפוי שצץ ברגע האחרון. בפועל, הפוליטיקאי החרדי היחיד שהשתתף בכנס היה חבר הכנסת יצחק פינדרוס.
הפגנות של חרדים נגד הגיוס מחוץ לבקו"ם, ארכיון | צילום:
תומר נויברג, פלאש 90
במהלך היום, חרדים קיצונים הפגינו מחוץ למלון רמדה בירושלים, שם נערך הכנס. דרמה נרשמה כאשר אחד מהם התפרץ פנימה וצעק: "רוצחי נשמות". הוא הוצא מהאולם והועבר לטיפול המשטרה.
הבעיות בתוכנית
למרות השינוי המבורך בהצגת תוכנית שמגיעה לראשונה מתוך החברה החרדית, היא לא חפה מבעיות ומתעלמת מכמה נושאים חשובים:
- לא ברור כיצד היא תיושם בפועל, והאם הרבנים יתנגדו גם לה.
- בסופו של דבר, הצבא זקוק לחיילים בשירות קרבי כדי למלא את השורות. לא ברור עד כמה התוכנית עונה על הצורך הזה.
- התוכנית עלולה למנוע מצעירים חרדים מתחת לגיל הפטור שמעוניינים להתגייס לעשות כן.
- היעילות של גיוס חרדים בגילים שאחרי גיל הפטור, בשלב שבו רובם כבר בעלי משפחות עם כמה ילדים, לא ברורה.
- התוכנית אמנם מצמצמת את הפער בשוויון בנטל, אך עדיין – הפער בין החברה החרדית לשאר אזרחי המדינה שמחויבים להתגייס בגיל 18 נותר גדול.
