לפי הערכות, זו הדרישה של ארה"ב בתמורה להקלות ביבוא שבבים

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע ביום שני (11.2) כי אחרי ששוחח עם בכירים בממשל ארה"ב על הסרת ישראל מרשימת המדינות הנתונות בסנקציות על יבוא שבבים מתקדמים, "הם מתכוונים לעשות זאת", כלשונו. זאת, כחודש לאחר שממשל ביידן הטיל מגבלות יצוא מעבדי בינה מלאכותית מארה"ב לכ־170 מדינות ברחבי העולם.

● "נקנה את טוויטר אם תרצה": תשובתו של מנכ"ל OpenAI למאסק 
● שיתוף־הפעולה החדש של שתי ענקיות הסייבר הישראליות 

טרם ביקורו של נתניהו, ההשערה הייתה כי הנושא יעלה בפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אך הנושא בסוף לא עלה בשיחה זו, אלא בשיחה עם שר המסחר המיועד הווארד לוטניק, איתו נפגש נתניהו.

אלא שבעוד שבממשלה מפגינים אופטימיות, בממשל האמריקאי שופכים מים צוננים על התחזית החיובית – עצם העובדה שהנושא נסגר בפורום של משרד המסחר ולא באמצעות מעורבות ישירה של טראמפ מסמנת שהנושא כרוך גם בענייני ביטחון לאומי.

יתר על כן, הוועדה שעוסקת בכך במשרד המסחר היא "הוועדה לתעשייה וביטחון", אותו גוף שהכניס בימי הממשל הקודם גם את החברות הישראליות NSO וקנדירו לרשימה שחורה של מדינות שצריכות אישור מיוחד כדי לקנות ציוד מחשוב אמריקאי. מדיניות ביטחון לאומי שבאה לידי ביטוי במשרד זה מוכתבת לעיתים על ידי היועץ לביטחון לאומי או סגנו, כפי שקרה בזמן ממשל ביידן.

לפיכך, כאשר טראמפ נכנס לבית הלבן לפני כשלושה שבועות, הוא התעלם מהצו מעורר המחלוקת וביטל רק את הצו שנגע לאסדרת מגבלות שיח ופרטיות בתוך ארה"ב.

בשל כך, ההערכה היא כי ארה"ב לא תסיר כך סתם את המגבלות על ישראל, אלא תדרוש מהלכים מצדה בתמורה לכך וייתכן אף כי תכרוך את הסרת המגבלות במסגרת של הסכם רב־צדדי במזרח התיכון.

ישראל לצד סעודיה וסינגפור

על פי תקנות מגבלות היצוא החדשות, ישראל ממוקמת בקטגוריית הביניים – לצד מדינות כמו איחוד האמירויות, סעודיה וסינגפור – וחלות עליה מגבלות יבוא של עד 50 אלף מעבדים גרפיים עד שנת 2027. זאת, בזמן ששמונה עשרה מדינות אחרות, דוגמת בריטניה, אוסטרליה, יפן, צרפת וספרד פטורות מכל מגבלת יבוא מעבדים.

בממשלה חלוקים בדעתם האם מגבלה שכזו היא מהותית עבור ישראל, ובלאו הכי ניתן לבקש את העלאת המכסה ל־100 אלף שבבים במשך השנתיים הקרובות. בין כה וכה. כפי שנחשף בעבר בגלובס, החשש במשרדי הממשלה איננו בהכרח מהמכסה, אלא מהתדמית שתיווצר לישראל בשנים הקרובות כמדינה שאיננה ברשימת בעלות הברית הקרובות של ארה"ב.

בעוד שרוב החברות והמוסדות בישראל צפויות להיות פטורות מהוצאת רישיון יבוא מעבדים – כחלק מדרישת רף מינימום של 1,700 מעבדים על מנת להידרש לרישיון – המגבלות החדשות יצננו את המוטיבציה של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות (כגון אנבידיה, אמזון, מיקרוסופט וגוגל) לבנות בישראל חוות שרתים עתירות מעבדים גרפיים. זאת מאחר שההגבלות החדשות מוטות לטובת מדינות הפטור.

הכללים החדשים מגבילים את ענקיות הטכנולוגיה להקים פעילות מחוץ לארה"ב – החל מכניסתם לתוקף, ענקיות הטכנולוגיה מחויבות להותיר לפחות מחצית מכלל המעבדים הגרפיים שלהם בתוך שטחי ארה"ב ולא לפרוס יותר מ־7% במדינה אחת מחוצה לה. עוד חוששים במשרדי הממשלה, כי יזמים ישראלים יבחרו להקים חברות בינה מלאכותית חדשות היכן שלא קיימות מגבלות כאלה.

מלבד אנבידיה, שניזוקה מההחלטה מסחרית, לא נשמעו כמעט קולות מבקרים על ההחלטה, למעט הסנטור טד קרוז שכתב: "ההגבלה המשמעותית הזו על יצוא שבבים נוסחה ביסודיות ללא מעורבות הקונגרס או חברות אמריקאיות – משקפת את הגישה המוטעית שלהם (ממשל ביידן־האריס – א"ג) למדיניות בינה מלאכותית ומאיימת לפגוע בחדשנות".

במערכת הביטחון הביעו דאגה

גם במערכת הביטחון הביעו דאגה. סא"ל אלעד דביר, ראש ענף בינה מלאכותית במשרד הביטחון הודה בדיון שנערך בכנסת כי במערכת הביטחון החלו להיערך לקראת כניסת ההגבלות החדשות לתוקף ולהאיץ את הרכש לפני שהתקנות החדשות יבקשו הסבר מפורש על השימוש הנעשה במעבדים.

כאמור, התקנות נמצאות כעת בתקופת בחינה עד חודש מאי הקרוב, אז הם עשויים להיכנס לתוקף. לטענת דביר, רוב ההגבלות יופנו לתעשיות הביטחוניות, ולפיכך ישראל "מתרחקת מעצמאות ביטחונית". בעולם הופתעו גם מהסרתה של סינגפור, גם היא בת ברית משמעותית של ארה"ב ויבואנית מעבדים גרפיים גדולה, ממדינות הפטור.

ישראל איננה המדינה המערבית היחידה שהוכללה ברשימת המדינות המוגבלות: גם באיחוד האירופי הביעו מחאה בשמן של מספר מדינות ששמן לא הוכלל בקטגוריית מדינות הפטור, ובהן אוסטריה, צ'כיה, פולין, יוון והונגריה. גם שווייץ, שאיננה חברה באיחוד האירופי, צורפה על ידי ארה"ב לאותה הקטגוריה. לפיכך, ההערכה היא כי המשותף לכל מדינות אלה הוא היעדר חוקים ותקנות לצמצום זליגת טכנולוגיה ליריבותיה של ארה"ב ובהן סין ורוסיה.

ההסכם שלא קודם והמגעים במשרד האוצר

ישראל ממוקמת בקטגוריה המפוקפקת, לפי ההערכה, בשל אי העברה של תקנות למניעת זליגת טכנולוגיה לסין, בהסכם הדדי בינה לבין ארה"ב (Trusted Technology), כפי שהתבקשה מאז שנת 2021.

שתי המדינות החלו בתהליך חתימה על הסכם של שיתוף הדדי של טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית והקוונטום תחת ראש הממשלה לשעבר לפיד ושרת החדשנות לשעבר אורית פרקש־הכהן, ובין המדינות נחתם מזכר הבנות לפיו "שתי המדינות יעבדו יחד כדי לנהל את הסיכון לכל אחת מהתעשיות, כולל ביטחון מידע במחקר, הגבלות יצוא וניטור השקעות".

קרוב לחתימת ההסכם נפלה הממשלה הקודמת, ואילו הממשלה הנוכחית לא קידמה את הנושא בסדר עדיפויות גבוה. עם זאת, כיום מנהלים גורמים במשרד האוצר מגעים כדי להמשיך ולדון באסדרת הנושא.