על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● המדינה שנחשבת עוינת לישראל הולכת צעד אחד נוסף נגדנו
● משלוח ענק של פצצות הגיע, מה ישראל תעשה איתן?
1הטכנולוגיה של ישראל שרוב מדינות המפרץ משתוקקות אליה
בעוד שישראל מובילה עם מערכת מגן אור, במדינות המפרץ מפגרים מאחור טכנולוגית "ונאלצים להתמודד עם האפשרות היקרה של שיגור טילים מיירטים כנגד איומים נכנסים", פורסם ב-Defense News.
"שליטה בטכנולוגיה לנטרול טילים, רחפנים וקליעים קטנים באמצעות לייזר נחשבת זמן רב כ'גביע הקדוש' של ההגנה האווירית. רק מדינות מעטות הצליחו בכך עד כה, כאשר ישראל וארה"ב הן בין הקרובות ביותר להשגת היעד", נכתב.
למעלה מעשור רפאל עובדת על מערכת מגן אור, שצפוייה להפוך למבצעית השנה. המערכת של רפאל מבוססת נשק לייזר ונועדה להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס עוינים ובלתי מאוישים. "הכוונה היא לשלב את המערכת בכיפת ברזל, המתבססת על מיירטים קינטיים, כדי להפוך את מערך ההגנה ליעיל יותר. מערכת מגן אור תכוון מספר רב של קרני לייזר לנקודות הרגישות ביותר של איומים נכנסים כדי לשתק אותם", נכתב.
סשה ברוכמן, חוקר במכון המחקר International Institute for Strategic Studies, אמר ל-Defense News כי "למרות המשיכה המשותפת של מדינות המפרץ למערכת נשק מכוונת אנרגיה, אין יוזמה משותפת לחקר או פיתוח מערכות מסוג זה".
ברוכמן הוסיף כי "רוב המדינות רוצות את הטכנולוגיה הזו, והיא נמצאת בראש סדר העדיפויות של רוב מדינות האזור – עם זאת, אין גישה משותפת במסגרת מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC), או מסגרת שתומכת בשיתוף פעולה כזה, אפילו לא באופן דו-צדדי, לפחות ככל הידוע לי".
ערב הסעודית רכשה מערכת סינית קטנה ליירוט רחפנים באמצעות לייזר, ואילו איחוד האמירויות מעוניינת לפתח מערכת מסוג זה באופן עצמאי.
בשנה שעברה רפאל הציגה את מגן אור בתערוכת IDEX 2023 באבו דאבי, "מה שמרמז על עניין פוטנציאלי ביצוא המערכת ללקוחות אזוריים בעתיד".
אולם, ברוכמן אמר לDefense News שמכירה כזו אינה עומדת על הפרק. "מכירה למדינות המפרץ אינה סבירה כעת, בשל ההשלכות הפוליטיות הכבדות הכרוכות בעסקה כזו. מדינות המפרץ גינו את המתקפה הישראלית בעזה".
מתוך Defense News, מאת אליזבת' גוזלין-מאלו. לקריאת הכתבה המלאה.
2איל ההון המצרי שמרוויח מאות אלפי דולרים ממשאיות הסיוע לעזה
חברה מצרית גובה "שוחד" של 20 אלף דולר, ממשאיות סיוע שנכנסות לעזה, למרות הסכם הפסקת האש, "מה שמוסיף למצוקת הפלסטינים", פורסם במידל איסט איי.
מי שעומד מאחורי השוחד הוא איל ההון המצרי, איברהים אל-אורגני, יו"ר קבוצת אורגני (Organi). "אל-אורגאני ממשיך להפוך את אישורי הכניסה למשאיות מסחריות ולמשאיות סיוע למונופול. למרות הסכם הפסקת האש", נכתב. אל-אורגאני מטיל עמלות גבוהות על כניסתן של משאיות סיוע וסחורות לרצועת עזה. החברה של אל-אורגאני היא זו הקובעת אילו משאיות נכנסות לרצועה, כך לפי מקורות מצריים ופלסטיניים ששוחחו עם המידל איסט איי.
"לפי המקורות, משאיות שנושאות סחורות מסחריות, הנמכרות מאוחר יותר בעזה, מחויבות בלפחות 20 אלף דולר, בעוד שמשאיות סיוע נתקלות גם הן בסחיטה לפני שהן חוצות לשטח הרצועה", נכתב.
אל-אורגאני הוא איש עסיקים מצרים מסיני, פוליטיקאי ומנהיג שבט המקורב לנשיא מצרים א-סיסי. "שמו הפך מזוהה עם רווחים בלתי רשמיים מהמצור על עזה, במיוחד מהפלסטינים הנואשים שמנסים להימלט מהלחימה".
בשנה שעברה מידל איסט איי חשף כי איל ההון המצרי הרוויח לפחות 2 מיליון דולר ביום מפלסטינים שניסו לעזוב את רצועת עזה, דרך גבול מצרים. כעת, מקורות במעבר רפיח חשפו כי 2 חברות הקשורות לאל-אורגאני השתלטו לחלוטין על כל הפעולות הקשורות לאספקת הסיוע, "תוך נטרול מוחלט של הסהר האדום המצרי".
מקור נוסף, סיפר למידל איסט איי כי הסהר האדום משתף פעולה עם קבוצת אל-אורגאני לביצוע פעולות לוגיסטיות. "המקור ציין כי ישנם אלפי מתנדבים של הסהר האדום למשימות אלו, שכל אחד מהם מרוויח דמי כבוד סמליים של 250 לירות מצריות ליום (כ-5 דולר), בעוד שאחרים מקהיר מרוויחים כפול".
מתוך המידל איסט איי, מאת אחמד אבדין. לקריאת הכתבה המלאה.
3אזרבייג'ן היא המדינה המוסלמית הראשונה שמלמדת על השואה בבתי ספר
דוח חדש של המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית-ספרי (IMPACT-se), ארגון ללא מטרות רווח המנתח ספרי לימוד ותוכניות לימודים ברחבי העולם, חושף כי אזרבייג'ן הופכת למדינה המוסלמית הראשונה הכוללת הגדרת אנטישמיות בתוכנית הלימודים, פורסם ב-Algemeiner.
המכון בחן 53 ספרי לימוד בתוכנית הלימודים הלאומית של אזרבייג'ן, וזיהה שיפורים משמעותיים, כגון הסרת נרטיבים אנטי-ישראליים והיעדר רטוריקה אסלאמיסטית וכן הכרה בשואה ובישראל כמדינה יהודית. הדוח לא רק מדגיש תיאורים חיוביים של יהודים וישראל בספרי הלימוד של אזרבייג'ן, אלא גם מציין כי "ספרים אלו מכירים בשואה כרצח עם שבו נרצחו שישה מיליון יהודים".
לפי הדוח, "תוכנית הלימודים הלאומית של אזרבייג'ן מקדמת אידיאלים של גיוון וסובלנות ומציעה נקודת מבט מאוזנת על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המחקר לא מצא סימנים לאסלאמיזם או קיצוניות, אלא ציין התמקדות בזהות לאומית חילונית וכוללת".
התלמידים בבתי הספר אפילו לומדים דוגמאות לתפילה יהודית וטקסים יהודיים. "הדוח הדגיש 'התקדמות והתפתחויות מבטיחות' בתיקונים שבוצעו לשנת הלימודים 2024-25, כאשר היהדות 'זוכה להערכה רבה בספרי הלימוד' וחלק מהנרטיבים התנ"כיים נכללים במערכת החינוך".
בנוסף, מהדוח עולה כי ספרי הלימוד מסבירים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה מאוזנת. בתוכנית הלימוד "נעשה שימוש במונחים כמו 'נלקח' או 'נכבש', במקום 'נשלט תחת כיבוש', כאשר מתייחסים לשטחים הנתונים לשליטת ישראל", נכתב.
בין התיקונים החדשים במערכת הלימוד, הסירו התייחסות לציונות כתנועה גזענית, וממשיגים מחדש את האלימות הפלסטינית שבעבר כונתה "לוחמת גרילה" כטרור. "בנוסף, ספרי הלימוד בגאוגרפיה כעת מכירים בישראל כמדינה יהודית". למרות ההתקדמות, "IMPACT-se ציין כי יש מחסור בתיעוד ההיסטוריה של היהודים האזרים וכן בהיסטוריה יהודית רחבה יותר, וציין זאת כתחום לשיפור נוסף".
הממצאים הם סימן נוסף ליחסים הידידותיים בין שתי המדינות. אזרבייג'ן נחשב לבעלת הברית החשובה ביותר של ישראל בקווקז ובמרכז אסיה. "השותפות כוללת שיתוף פעולה בתחומי ביטחון אנרגטי, הגנה ומודיעין", נכתב.
מתוך ה-Algemeiner מאת איילין וילצ'ס ארגואיו. לקריאת הכתבה המלאה.
4איך שינתה המלחמה בעזה את יהודי אמריקה
פיטר ביינרט, עיתונאי יהודי-אמריקאי מוכר שמרבה לבקר את מדיניות ההתנחלויות ואת ממשלת נתניהו, טוען בראיון לניו יורקר כי המלחמה של ישראל בעזה, חיזקה את העיוורון המוסרי של יהודי אמריקה. בספרו החדש "להיות יהודי לאחר חורבן עזה: חשבון נפש", טוען ביינרט כי "יהודים אמריקאים רבים המגנים על ישראל איבדו את המצפן המוסרי שלהם".
בראיון ביינרט מספר מדוע חזר בו מרעיון שתי המדינות, ומראה כיצד ישראל כסיפור הצלחה של העם היהודי, "מאפשר למשפחותינו לצפות בהרס ברצועת עזה – בהשמדת האוניברסיטאות, באנשים הנאלצים לאפות לחם מקש, בילדים שקופאים למוות מתחת לבניינים שהפכו להריסות בידי מדינה המדברת בשמנו – ולמשוך בכתפיים, אם לא להריע".
ביינרט טוען כי לא סתם אמריקאים רבים תומכים בישראל משום ש"הסיפור הישראלי מאוד מהדהד אצל אמריקאים רבים, כי הוא דומה כל כך לסיפור האמריקאי. זו ארץ מובטחת שנכבשה בגבול עוין. וככל שאתה יותר מחובר למיתוס הייסוד של אמריקה, כך תמצא את מיתוס הייסוד של ישראל מושך יותר".
ומוסיף "במובנים רבים ישראל משמשת כחזון של מה שהיו רוצים שאמריקה תהיה – מדינה יותר לאומנית, יותר מיליטריסטית, עם גבולות חזקים והיררכיות ברורות על בסיס אתני ודת".
ה-7 באוקטובר היה אירוע מפנה שבו אמריקאים רבים נדרשו להביא הזדהות סולידריות עם יהודי ישראל. אך לטענת ביינרט, ישראל השתמשה בסיפור הזה בשביל להצדיק את המלחמה בעזה וטוען כי בפוליטיקה האמריקאית הנטייה היא לטפל בישראל "בלי להימנע מעימותים פומביים".
ביינרט טוען כי יהודים אמריקאים רבים היו מגיבים אחרת אילו מדינה אחרת הייתה עושה את אותן הפעולות. "עבור רוב היהודים האמריקאים, זו לא עוד מדינה, נכון? זו מדינה שגדלנו לראות כחלק מרכזי מהסיפור שלנו – הסיפור של רצח עם, הישרדות ולידה מחדש. זה סיפור של גאווה וביטחון".
ביינרט נוטע את ה"עיוורון המוסרי" של יהודי אמריקה כחלק מההזדהות שלהם עם העם היהודי ככלל. "המסורת היהודית מלאה במטאפורות של משפחה. תאר לעצמך שאתה מתחיל לקבל ראיות לכך שחלק מבני משפחתך עושים דברים נוראיים. זה קשה מאוד להכיר בזה. וחוץ מזה, אתה יודע שבני משפחה בדרך כלל לא אוהבים את אלו בתוכה שמתחילים לומר 'אנחנו עושים דברים איומים'".
לפי ביינרט, ההזדהות עם ישראל, הפכה את הקהילה היהודית באמריקה לכזו המצדיקה את כל פעולותיה של ישראל. "לא משנה מה ישראל עושה, תמיד תימצא הצדקה. זו אשמת חמאס כי הם משתמשים במגנים אנושיים. זו אשמת תושבי עזה כי הם הצביעו לחמאס".
ביינרט במשך שנים תמך ברעיון שתי המדינות ל-2 עמים. אולם, לאחרונה חזר בו. "הבנתי שהרעיון שיהודים ופלסטינים צריכים לחיות תחת אותו חוק באותה ישות פוליטית. העיקרון הזה נחשב רדיקלי ואפילו אנטישמי בשיח האמריקאי. אבל למעשה, זהו עיקרון שבדרך כלל נחשב ראוי לכל המדינות, כולל ארה"ב".
ביינרט מצביע על כך שהתפיסה של יהודים אמריקאים כאחראים באופן ישיר למעשי ישראל – היא אנטישמית. אבל באותה נשימה, גם טוען כי "יהודים אמריקאים רבים רואים כל ביקורת על ישראל כאנטישמית".
מתוך הניו יורקר מאת אייזק חוטינר. לקריאת הכתבה המלאה.
